מאחורי המתיחות המחודשת ביחסי ישראל-ירדן, שפרצה אחרי חודשים של התקרבות בין שתי המדינות, עומדות ההצהרות החריפות למדי שהשמיעו בכירים בעמאן נגד ישראל בעקבות המהומות בהר הבית. מבין אותן הצהרות נראה שאת ישראל הפתיעו יותר מכל דבריו של ראש ממשלת ירדן בישאר אל-חסאוונה, שלא רק גינה את ה"פגיעה" לכאורה במסגד אל-אקצא, שבסביבתו פיזרו כוחות הביטחון מתפרעים מוסלמים ביום שישי וביום ראשון, אלא הילל את פעולותיהם האלימות של אותם מתפרעים.
המתיחות סביב הר הבית - עוד כותרות:
• "התנהלות ירדן לא אחראית, מלכודת של חמאס": הסטטוס-קוו בהר הבית במוקד
• שגריר ישראל באמירויות זומן לשיחת נזיפה: "מחאה חריפה על העימותים באל-אקצא"
• למרות המתיחות, אלפי ישראלים מבקרים בירדן: "אין תחושת עוינות"
• ארדואן יתקשר להרצוג: "רוצים שהיחסים ישתפרו? כבדו את הקו האדום שלנו"
9 צפייה בגלריה
ראש ממשלת ירדן אל-חסאוונה והמתפרעים בהר הבית. שיבח את מי שמשליך אבנים על "הציונים שמטמאים את אל-אקצא"
(צילום: AFP, לשכת ראש ממשלת ירדן)
המתיחות מול ירדן: "המהלך של המלך - משחק של כסף"
(צילום: נויל האריס)
אל-חסאוונה, שהשתתף בישיבת הפרלמנט הירדני, אמר אתמול כי הוא מברך את כל הפלסטינים ועובדי הווקף המוסלמי ש"עמדו בגאווה כמו צריח", וגם את "אלו שמשליכים אבנים על הציונים המטמאים את מסגד אל-אקצא בתמיכת הממשלה הישראלית". אל-חסאוונה הוסיף כי ביום ראשון היה "ניסיון של ישראל לחלק את מסגד אל-אקצא לפי קריטריונים של מקום וזמן, ירדן מנעה זאת והיא לא תאפשר זאת. המשך צעדיה של ישראל לשינוי המצב ההיסטורי והמשפטי במסגד מובילים להסלמה מסוכנת והפרה של החוק הבינלאומי".
בישראל הגיבו בחומרה, וקראו לירדן להימנע מהצטרפות ל"שקרים" שמופצים על ידי גורמים קיצוניים בכל הנוגע להר הבית, ותורמים בכך להסלמה. על רקע דבריו החריפים של אל-חסאוונה, מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שוחח היום עם שר החוץ הירדני איימן א-ספדי, ובהודעה שפרסמה בהמשך מחלקת המדינה נאמר כי בלינקן הדגיש בשיחה את "חשיבות השמירה על הסטטוס-קוו ההיסטורי" בהר הבית - אך גם את הצורך "להימנע מפעולות או רטורקיה שיביאו להסלמה נוספת במתיחות".
במקביל, שוחח בלינקן עם שר החוץ יאיר לפיד ועם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. לפיד מסר כי עדכן את מזכיר המדינה על המאמצים שמשקיעה ישראל כדי לאפשר חופש פולחן לבני כל הדתות בירושלים, והוסיף כי קיצונים מפיצים "ידיעות כזב" ו"מלבים את האש והאלימות במקום להביא לרגיעה". במקביל, גינוי חריף לישראל נשמע מצד איחוד האמירויות, שזינמה את השגריר הישראלי באבו דאבי לשיחת נזיפה.
אז מיהו אותו ראש ממשלה ירדני שהצהיר על תמיכה במיידי האבנים בהר הבית? אל-חסאוונה הוא בראש ובראשונה דיפלומט. כבר כשכיהן כשגריר ירדן במצרים, בין השנים 2016-2012, וכנציג הבכיר של ירדן בליגה הערבית בקהיר, התבטא אל-חסאוונה בחריפות על מקומו ההיסטורי-דתי וחשיבותו המדינית של מסגד אל-אקצא, על המעמד המיוחד של ירדן ועל "בירת פלסטין" במזרח ירושלים.
זאת הייתה הפעם הראשונה, ככל הידוע, שבה הוא "נקלט" אצל גורמי מודיעין וביטחון ישראליים, והשגרירות הישראלית בקהיר. אל-חסאוונה, כיום בן 53, נתפס אז דווקא כדיפלומט ירדני "זהיר וממושמע", וכמי שמבטא בקפדנות את העמדות הרשמיות של ארמון המלוכה בעמאן. אולם גם היום, אחרי עשרות תפקידים דיפלומטיים, הוא נשאר כזה בדיוק: לא הייתה זו יוזמתו הפרטית לצאת בהצהרה חריפה נגד ישראל, ולהתעלם לחלוטין מההתגרויות הפלסטיניות בהר הבית. בפעם הקודמת היה זה שר החוץ הירדני הוותיק א-ספדי שקיבל על עצמו את המשימה לתקוף את ישראל.
אל-חסאוונה נמצא במעגל הצמוד ביותר של מקורבי המלך עבדאללה ויועציו, ביחד עם שר החוץ א-ספדי, בעל הניסיון ארוך הטווח מול ישראל. אלא שבעוד א-ספדי הממולח זוכה לתיאורי גנאי חריפים בישראל בגלל עמדותיו הבוטות, אל-חסאוונה לא זכה עד לשבוע האחרון להתייחסות כלשהי אצלנו, לטוב או לרע.
9 צפייה בגלריה
מלך ירדן עבדאללה עם הנשיא הרצוג, בחודש שעבר. מנסים לתעל את הכעס הפנימי?
(צילום: חיים צח/ לע"מ)
בשנה האחרונה, מאז נכנס לתפקיד ראש הממשלה, הוא עסק בעיקר בבעיות היומיום הקשות של אזרחי המדינה הענייה: מים, מזון, משבר המורים בבתי הספר (שדרישתם לקבל העלאות שכר נדחתה בתקיפות) ואבטלה.
הפרשות המביכות, והמשימות שחילק המלך
בנוסף, השתתף אל-חסאוונה, תמיד בפנים חתומות, בדיונים החשאיים שנערכו מאחורי דלתיים סגורות בעקבות שני המשברים הגדולים שחווה לאחרונה ארמון המלוכה: הראשון היה הפרשה שבה הואשם הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך עבדאללה, בניסיון לערער לכאורה את שלטון המלוכה.
אל-חסאוונה היה מעורב גם בההתפחויות הנוספות בפרשה, שנראו כאילו נלקחו מעלילת סרט קולנוע פרוע: מעצר הבית שנכפה על חמזה בידי כוחות הביטחון הירדניים, הבעת הסליחה של חמזה שנכתבה בידיים אלמוניות, והודעתו הדרמטית עוד יותר של חמזה שלפיה הוא מוותר על תואר הנסיך שלו – תוך שהוא מדגיש: "אמשיך לשרת את בני עמי, גם במעמדי הפשוט יותר".
המשבר השני שבו עסק אל-חסאוונה, מיד לאחר מכן, נבע מהחשיפה הדרמטית על היקף נכסיו של המלך עבדאללה וחשבונות במקלטי מס שמהם נרכשו בתי פאר בבבריטניה ובארה"ב. המלך לא הכחיש זאת, אבל טען שאלו הם כספיו הפרטיים. המלכה נור, אמו של הנסיך לשעבר חמזה, הפכה מאז ליריבה גלויה של השלטון – ממקום מושבה בוושינגטון. באתרים החברתיים היא מצטטת מאמרים שחושפים את המלחמות הפנימיות בחצר המלוכה.
אותם משברים פנימיים, חשוב להבהיר, עומדים כנראה מאחורי התגובות החריפות כעת של הירדנים נגד ישראל: בעקבותיהם נראה היה נכון למלך עבדאללה וליועציו הבכירים, ביניהם ראש הממשלה אל-חסאוונה, לתעל למקום אחר את ההתמרמרות הקולנית וביטויי הזעם שנשמעים ברחוב הירדני. יועצי המלך החליטו לפיכך למקד את הכעס במשבר בין הפלסטינים לישראל. המלך, ששהה עם פרוץ העימותים באל-אקצא בבית חולים בפרנקפורט לצורך ניתוח פריצת דיסק בגבו, ורק היום שב לארצו, נכנס מיד לתמונה.
עוד ממיטתו בבית החולים חילק משימות בין נאמניו. שר החוץ א-ספדי קיבל הוראה לטלפן "לכל העולם" ולמחות על "ההתנהגות הברברית של ישראל על הר הבית", בעוד א-ספדי זימן ליום חמישי הקרוב את שרי החוץ של שש מדינות ערביות שלהן מחויבות לירושלים ולמסגד אל-אקצא, כדי להשתתף ב"ישיבת עבודה בהולה" בעמאן. אל-חסאוונה קיבל עליו את הדין – ויצא בחמת זעם נגד ישראל. חשוב לזכור: לירדן מעמד מיוחד בהר הבית, היא האחראית למינוי בעלי התפקידים הבכירים ומשלמת משכורות לנציגי הווקף.
בנט: "רואה בחומרה את האשמת ישראל באלימות המופנית אלינו"
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
לפני קצת יותר משנה הוזמנתי לפגישה בארבע עיניים עם אל-חסאוונה, במתחם הארמונות החדש של מלך ירדן: זו הייתה הפתעה גדולה לראות מקרוב את ארבעת הבניינים שנבנו על ראש אחת הגבעות המקיפות את עמאן – בניין אחד למלך עבדאללה, בניין שני למלכה ראניה, בניין שלישי ליורש העצר הנסיך חוסיין, ועוד בניין מרשים פחות, שמשרת את הפקידים הבכירים. אל-חסאוונה המתין לי בלשכתו ושוב הצטייר בעיניי כאדם נעים הליכות, חכם, מסור ונאמן מאוד למלך ולמשרדו כיועץ. לא ידעתי אז, שכעבור שבועיים בדיוק יוכרז על מינויו כראש הממשלה החדש של הממלכה.
השיחה בינינו התנהלה באווירה טובה ועסקה בנושא הפלסטיני-ישראלי והירדני, כשאל-חסאוונה מבקש לשמוע מה חושבים בישראל ומה דעתי הפרטית על המתרחש בסביבת אבו מאזן. מצדי, חשבתי לנכון להדגיש את חוסר מעורבותם (הכמעט מוחלטת) של בני הדור הצעיר הפלסטיני בסוגיה. אנו זוכרת שסיפרתי על הצעירים שבאים לעבוד בחברות הייטק ישראליות, והדגשתי כי גם נשים צעירות פלסטיניות נקלטו בחברות הישראליות. סיפרתי לו גם על העיר הפלסטינית רוואבי, שהצליחה למשוך אליה צעירים פלסטינים מעטים וכבר זכתה להתעניינות מצד רוכשי דירות מהמגזר הערבי בישראל. אבו מאזן, סיפרתי לאל-חסאוונה, אפילו לא טרח להגיע, עד עצם היום הזה, לרוואבי – בעוד אני, הישראלית, כבר ביקרתי ברוואבי למעלה מעשר פעמים.
דוקטורט על זכות השיבה
התרשמתי שהכול מעניין את אל-חסאוונה. שיחתנו נמשכה קרוב לשעתיים, ועסקה רק בנושאים פוליטיים וכלכליים. כשביקשתי להבין מדוע ירדן מתעלמת מהליכי הנורמליזציה בעולם הערבי מול ישראל, הוא משך בכתפיו הרחבות ושתק לרגע. אחר כך סיפר לי על המאמצים של אנשי עסקים ירדנים לשנע סחורות לגדה המערבית, ואיך אלו טורפדו בגלל לחץ מצד מקביליהם בישראל. "זה הכול ביבי", אמר. "ביבי (בכוונה לא אמר נתניהו, הדגשתי לעצמי) לא רוצה יחסים אמיתיים, מלאים, עם הפלסטינים".
אל-חסאוונה, למדתי, עשה את הדוקטורט במשפטים בלונדון סקול אוף אקונומיקס היוקרתי. נושא עבודת הסיום שלו עדכני גם היום: זכות השיבה והפיצויים לפלסטינים תושבי ירדן, וזכויותיה של ירדן כמדינה המארחת. הוא נשוי לאשת התקשורת הנאה מאוד רנא סולטן, שהייתה כוכבת מפורסמת בתוכניות טלוויזיה, בעיקר תוכניות לילדים, ושיחקה בהצגה הירדנית המצליחה "קפטן אבו רעד".
בני הזוג הורים לשני בנים ובת שנדדו בעולם, בעיקר במדינות העולם הערבי, בעקבות שליחויותיו של אבי המשפחה. זו משפחה שחיה ונושמת פוליטיקה: הדוד, עומר אל-חסאוונה, כיהן בדיוק באותם התפקידים של אל-חסאוונה האחיין לפני כ-20 שנה: יועץ בכיר למלך, שגריר וראש ממשלה. אלא שאל-חסאוונה הדוד לא אהד את ישראל. גם שמו של אחיינו יונח מעתה, בעקבות ההתקפה הפרועה שלו על ישראל, מתחת לזכוכית המגדלת של גורמי המודיעין אצלנו.
