מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה שנייה ושלישית שני חוקים להפסקת הפעילות של סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) בישראל, שחלק מפעיליה השתתפו במעשי הטבח ב-7 באוקטובר. כמה ממשלות בעולם מיהרו לגנות את הצעד, כמו גם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש וראש אונר"א פיליפ לזריני. ארה"ב, שהזהירה מהחקיקה, טרם הגיבה.
לאחר העברת החוקים, גינה אותם מזכ"ל אונר"א פיליפ לזריני, וכתב בחשבונו ברשת X כי "מדובר בתקדים מסוכן. זה קמפיין מתמשך להכפיש את הסוכנות". לדבריו, ההשעיה "תחמיר את הסבל של הפלסטינים, תעניש אותם קולקטיבית ותעמיד דור שלם של ילדים בסכנה".
סגן ראש ממשלת אירלנד מיהאל מרטין פרסם הצהרת גינוי משותפת לצד ממשלות נורבגיה, סלובניה וספרד. במכתב המשותף נכתב כי "עבודת סוכנות אונר"א חיונית ואין לה תחליף עבור מיליוני פלסטינים, במיוחד ברצועת עזה". לדברי מיהאל, מדובר ב"צעד בלתי מתקבל על הדעת שיהיו לו השלכות קשות על הפלסטינים. הקהילה הבינלאומית חייבת להתייצב נגדו".
כאמור, גם מזכ"ל האום אנטוניו גוטרש מתח ביקורת חריפה על החקיקה. בהצהרה שפרסם, כתב: "אני מודאג מאוד מהאימוץ על-ידי כנסת ישראל של שני חוקים הנוגעים לאונר"א, שאם ייושמו, ככל הנראה ימנעו ממנה להמשיך בעבודתה החיונית בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות בירושלים המזרחית, לפי המנדט של העצרת הכללית של האו"ם". גוטרש הוסיף כי "אונר"א היא האמצעי העיקרי שבאמצעותו ניתן סיוע חיוני לפליטים פלסטינים, ואין לה אלטרנטיבה".
לדבריו, "ליישום החוקים עלולות להיות השלכות הרסניות על הפליטים הפלסטינים, דבר שאינו מתקבל על הדעת. אני קורא לישראל לפעול בעקביות עם התחייבויותיה לפי מגילת האומות המאוחדות ועם התחייבויותיה האחרות על-פי הדין הבינלאומי. חקיקה לאומית אינה יכולה לשנות את החובות הללו".
גוטרש הוסיף כי "יישום חוקים אלו יפגע בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשלום והביטחון באזור כולו. אני מביא את העניין הזה לידיעת העצרת הכללית של האו"ם, ואעדכן את העצרת באופן הדוק לגבי התפתחות המצב".
עוד טרם העברת החקיקה, הזהירו מספר גורמים בינלאומיים את ישראל והתריעו בפניה שלא לעשות כן. שרי החוץ של קנדה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה, יפן, דרום קוריאה ובריטניה פרסמו הצהרה משותפת הקוראת לישראל לעצור את החקיקה, והביעו "דאגה כבדה", במיוחד לנוכח המצב ההומניטרי בעזה.
"אונר"א מספקת סיוע הומניטרי חיוני ומציל חיים ושירותים בסיסיים לפליטים פלסטינים בעזה, במזרח ירושלים, בגדה המערבית וברחבי האזור", נכתב בהודעה. "ללא עבודתה, מתן סיוע ושירותים כאלה, לרבות חינוך, שירותי בריאות וחלוקת דלק בעזה ובגדה המערבית, ייפגעו קשות. יהיו לכך השלכות הרסניות על מצב הומניטרי קשה ממילא, המתדרדר במהירות, במיוחד בצפון עזה".
הצהרת ממשלות אירלנד, סלובניה, נורבגיה וספרד:
כאמור, הבית הלבן טרם התייחס באופן רשמי לסוגיה, אך דובר מחלקת המדינה מתיו מילר דיבר על כך שעות לפני אישור החקיקה בכנסת. בדבריו ציין מילר כי וושינגטון "הבהירה לישראל שהיא מודאגת מאוד מהחקיקה העלולה לאסור על פעילות הסוכנות ברצועת עזה, מכיוון שהיא ממלאת תפקיד במתן הסיוע ההומניטרי שאין לו תחליף. הסיוע ההומניטרי לא מגיע לתושבים בג'באליה, שם הגביר צה"ל את הפעילות שלו, וארה"ב לא תסכים לכך".
שגריר ארה"ב בישראל ג'ק לו וגורמים בשגרירות פנו בימים האחרונים ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, בבקשה שיסכימו לדחות את קידום החקיקה לפחות עד אחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב. בהמשך לפניות הללו נודע כי לפיד הודיע לאמריקנים שהפעם דעתו שונה משלהם וכי החוק נכון וראוי. כך גם ליברמן וגנץ דחו את הבקשה האמריקנית.
לפי ההצעה שעברה בכנסת, יבוטל הסכם מ-1967 שאפשר לאונר"א לפעול בישראל - ופעילותה בארץ תיפסק. כל מגע בין גורמים רשמיים בישראל לאנשי אונר"א יהיה אסור, ולא יינתנו להם אשרות דיפלומטיות והטבות כלכליות. בנוסף, כל הליך פלילי שחל על עובד אונר"א בגין פשעים ב-7 באוקטובר יעמוד בעינו.
כמו כן גם הצעת החוק שהגיש ח"כ בועז ביסמוט - להפסקת כל פעילות של ארגון הטרור אונר"א בירושלים - אושרה בוועדת חוץ וביטחון לקריאה שנייה ושלישית. מטרת החוק למעשה להפסיק באופן מוחלט את פעילות אונר"א בירושלים. בהתאם להצעה, אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות – במישרין או בעקיפין - בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.