הלב שלי עם איילה ימין בת ה-11 מקיבוץ צרעה, שמשחקת בקבוצת הבנים של הפועל מטה יהודה. מדובר בילדה שמלכתחילה מתמודדת עם לחץ חברתי ומוסכמות חברתיות שרומזות לה לא להתעסק בספורט, וכעת נתקלת בתקנות אבסורדיות של איגוד הכדורסל, שמכופף את הזכות שלה לעלות על המגרש.
הסיפור הוא כזה: איגוד הכדורסל מאפשר לילדות המתגוררות ביישוב שבו אין מסגרת של כדורסל בנות, לשחק בקבוצת הבנים. אבל יש לתקנה הזו התניה: במידה שמתמודדים מול קבוצה דתית, או כזאת עם שחקנים דתיים, יש להם את הזכות להחליט אם הילדה תשותף מולם או לא. או כמו שהאיגוד מגדיר זאת: "יש מגזר שיש לו קושי עם זה, וצריך לכבד את זה".
לא ברור מדוע הקושי של אותו מגזר גובר על הזכות של איילה לשחק כדורסל. אם יש לקבוצות הללו בעיה לשחק מול ילדה בת 11, יתכבדו ויודיעו שהן לא יעלו למגרש ויספגו הפסד טכני. הרי לא היה עולה על הדעת שמגזר זה או אחר היה מתנה את השתתפותו בהדרת שחקנים דתיים, נכון?
אני לא נאיבית. סוגיות דת ומדינה הן תפוחי אדמה לוהטים וכל איגודי הספורט מנסים ללכת בין הטיפות, אבל אסור שאיילה וילדות אחרות יהיו אלה שיירטבו מהן. לסיפור שלה הגעתי מפוסט שפרסמה אמא שלה בפייסבוק אחרי שבתה התבקשה לשבת בצד במשחק מול קבוצת אליצור אפרת. היא גילתה את זה כשהגיעה לאולם וראתה את איילה ממררת בבכי בצד. רק לאחר התערבות של מנהל הפועל מטה יהודה, שהבהיר לקבוצה היריבה שאו שאיילה משחקת או שהם מוזמנים לעזוב, היא עלתה למגרש והשמים לא נפלו.
אני לא מצליחה להוציא את התמונה הזאת מהראש: ילדה שעומדת בלחץ החברתי ובוחרת לשחק כדורסל, מושפלת בחסות תקנה של איגוד הכדורסל שמאפשרת לקבוצות אחרות להדיר אותה. אזכיר: אנחנו מדברים על ילדים וילדות בני 10 ו-11. אין טעם אפילו להיכנס לשאלה המתבקשת - למה בכלל מפריע להם לשחק מול ילדה בגיל כזה? - כי דיון כזה סוטה מהנושא ומייתר את מהותו. הרי במציאות, חברתי לשעבר לנבחרת, נעמה שפיר, שגדלה ביישוב הדתי הושעיה, שיחקה עם חבריה הבנים הדתיים מהיישוב בליגות אזוריות של עמק יזרעאל עד גיל 14.
ליעד סואץ קרניאתנהשמעתי כל מיני תגובות לסיפור של איילה, כמו "מה הביג דיל? אז היא לא תשתתף בכמה משחקים בשנה", או "שתגיד תודה שנותנים לה לשחק איתם". אז זהו, שאף אחד לא עושה לה טובה ובכל מקרה לא היא זאת שצריכה לשלם את המחיר. דרושה כאן קביעה ערכית: כל ילד או ילדה שרוצה מסגרת לשחק בה - צריך לקבל את האפשרות. ואם יש למישהו בעיה עם זה, הוא זה שצריך לשלם את המחיר.
לאיילה ולחברותיה צריך לתת את כל התנאים להצליח. עד שכל הארץ תהיה משולבת בקבוצות לילדות, חלקן ישחקו עם בנים פשוט כי אין ברירה. איגוד הכדורסל, שמייצג את כל הכדורסלניות והכדורסלנים בישראל, צריך להבין שהזכות של איילה ימין לעלות על המגרש לא נופלת מאף זכות אחרת.
- ליעד סואץ קרני הייתה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל. כיום מאמנת מנטלית לספורטאיות וספורטאים צעירים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
