12 נופלים בתוך יומיים: דובר צה"ל התיר לפרסם לאורך היממה האחרונה את שמותיהם של כל שמונת הנופלים באסון הנמ"ר ההנדסי ברפיח, אבל מחיר הדמים הכבד ממשיך לטפס. אחרי שאמש נודע על מותו מפצעיו של לוחם שנפגע באסון קודם ברפיח, והבוקר על מותם של שני לוחמים מפיצוץ מטען בעיר עזה שבצפון הרצועה - הערב הודיע צה"ל כי לוחם נהרג מפיצוץ פיר ממולכד ברפיח. מתחילת המלחמה נפלו 662 חללי צה"ל, ומתחילת התמרון הקרקעי ברצועה בסוף אוקטובר אשתקד נפלו 311 חללים.
באסון הנמ"ר ההנדסי ברפיח, שגוברות ההערכות כי התפוצץ ועלה באש בשל ירי נ"ט לעברו, נהרגו כאמור שמונה לוחמים מגדוד ההנדסה 601. הערב הותר לפרסום שמו של הלוחם השמיני שנפל באסון, סמל שלום מנחם, בן 21 מבית אל. הוא נהרג לצד סרן ווסים מחמוד, בן 23 מבית ג'אן; סמל אליהו משה צימבליסט, בן 21 מבית שמש; סמל איתי עמר, בן 19 מכוכב יאיר-צור יגאל; סמ"ר סטניסלב קוסטרב, בן 21 מאשדוד; סמ"ר אור בלומוביץ, בן 20, מפרדס חנה-כרכור; סמ"ר עז ישעיה גרובר, בן 20 מטל מנשה; וסמל יקיר יעקב לוי, בן 21 מחפץ חיים.
15 צפייה בגלריה
מהפינה השמאלית העליונה, לפי כיוון השעון: אברהם צור, ווסים מחמוד, עז ישעיה גרובר, אור בלומוביץ, אליהו משה צימבליסט, איתי עמר, סטניסלב קוסטרב, שלום מנחם, יקיר יעקב לוי, איתן קופלוביץ, אילון ויס ויאיר רויטמן. 12 חללי צה"ל
(צילום: דובר צה"ל )
הערב הותר גם לפרסום דבר מותו של סמ"ר צור אברהם, בן 22 ממודיעין-מכבים-רעות שהיה לוחם בסיירת הנח"ל ונהרג היום ברפיח. לצדו נפצע באורח קשה קצין לוחם במילואים מיחידה 504. הבוקר גם הותרו לפרסום שמותיהם של סרן (מיל') איתן קופלוביץ, בן 28 מירושלים, ורס"ב (מיל') אילון ויס, בן 49 מפסגות - שנפלו בפיצוץ מטען שפגע בטנק בעיר עזה שבצפון הרצועה; אמש הותר לפרסום כי סמל יאיר רויטמן, בן 19 מקרני שומרון, מת מפצעיו - לאחר שנפגע בפיצוץ המבנה הממולכד ברפיח בשבוע שעבר. אלו סיפוריהם של 12 הנופלים האחרונים במלחמת "חרבות ברזל".
"היה לשלום אור בעיניים"
שלום מנחם, בן 21 מהיישוב בית אל, היה לוחם בהנדסה קרבית ותלמיד ישיבת ההסדר "שעלבים" - שם למד יחד עם יקיר לוי ואליהו משה צימבליסט. הוא הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. "הצער בלתי נתפס. נפל כגיבור במלחמה על קיומנו. ליבנו עם אובדנה הכבד מכל של משפחתו", ספד לו ראש המועצה שי אלון.
שלום נלחם במשך חמישה חודשים ברצועה. "תושבי בית אל מבכים על נפילתו של שלום מנחם הי"ד באסון הנגמ"ש ברפיח, לוחם הנדסה קרבית, בן בכור ליהודה ותמר, אח תאום לאחיו - לוחם גבעתי, ולעוד 6 אחים ואחיות", ספד ראש המועצה. הוא הוסיף: "משפחת מנחם היא משפחה שורשית בבית אל. שלום הוא דור שלישי ביישוב, נכד לסעדיה יבל"ח ומרים ז"ל שרעבי ממקימי היישוב ובן למשפחה מופלאה, מלאת יראת שמיים, תעצומות נפש ואמונה. שלום היה אדם מופנם, שקט וצנוע, נעים הליכות וטוב עם הבריות כולם. היה לו אור בעיניים ונשמה ענקית אשר יחסרו לנו רבות. 'הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו'".
במועצת בית אל ציינו כי שלום התגורר באותו רחוב שבו שוכן בית משפחתו של אילון ויס, שגדל שם. אילון נהרג בתקרית הטנק בעיר עזה, וסיפורו מתואר בהמשך הכתבה. "הלב מתקשה להכיל את האובדן הקשה עם נפילתם של שני בני היישוב היקרים שלום מנחם ואלון וייס הי"ד. שני אנשים נערצים ובעלי מידות", מסרו במועצה.
רבו מישיבת שעלבים, הרב זכריה רבינוביץ', ספד: "שלום אהב את עבודת ה', הוא ידע את שזו האמת ואהב את הישיבה והסביבה שלו. הוא תמיד היה קשור לעזרה ולקידום העניינים בישיבה. הוא עשה הכול בטבעיות, בלבביות, בפשטות מאוד גדולה. הוא היה פשוט חמד, מאיר פנים ומחייך. כשחזר מעזה הוא היה נחוש ועם רוח של גבורה".
צור נהרג כשחיפש פירי מנהרות
סמ"ר צור אברהם, בן 22 ממודיעין-מכבים-רעות ששירת בסיירת הנח"ל, נפל היום ברפיח במהלך פעילות של הכוח – שיצא לאתר פירי מנהרות של חמאס. בסריקות נתקלו הלוחמים בפיר ממולכד, שהתפוצץ והביא למותו של צור. באירוע נפצע באורח קשה קצין לוחם במילואים, שמשמש כחוקר שטח ביחידה 504. הוא פונה לבית החולים ומשפחתו עודכנה.
ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס ספד לצור: "צור, בוגר הישיבה התיכונית לפיד, הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים. אני משתתף מעומק הלב בצערה הכבד של משפחת אברהם. יהי זכרו של צור ברוך".
בעמותת סיירת הנח"ל קראו להשתתף בהלוויה שתיערך בשעה 23:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין: "נשמח שכמה שיותר אנשים יגיעו לכבד את צור בדרכו האחרונה. הסיירת ממשיכה להילחם במלוא העוצמה וברוח הנופלים. הם איתנו תמיד!", הבטיחו בעמותה.
איתי שימח קשישים עם לירי אלבג
איתי עמר בן ה-19, גדל והתחנך במועצה המקומית כוכב יאיר. אימו, לורין, היא עובדת ותיקה במועצה. "אנו אבלים על האובדן הבלתי נתפס ומרכינים ראש על מותו של בן היישוב סמל איתי עמר, בן 19, שנהרג עם חבריו באירוע הקשה. ביקרתי בבית המשפחה וחיבקתי בחום את אימו של איתי, לורין, עובדת ותיקה ומסורה במועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל. הקהילה שלנו משלמת שוב מחיר כבד ונורא, במלחמה על תקומת ישראל ובמאבק לשחרורם של החטופים", ספד יובל ארד, לשעבר ראש מועצת כוכב יאיר.
איתי עמר ז"ל רוקד יחד עם לירי אלבג ב"מסע ישראלי"
לפני שנתיים צולם בסרטון יחד עם התצפיתנית החטופה לירי אלבג. "הלב מרוסק, הראש מסרב להאמין. איתי עמר, ילד אהוב. לפני שנה עדיין תלמיד ואתמול כבר נהרג בעזה. איך אפשר?", כתבה סלעית כץ אפודי, רכזת השכבה של איתי בשנותיו בתיכון, בפוסט שהעלתה לפייסבוק. היא צירפה את הסרטון שבו צולם עם אלבג: "בסרטון וידאו שצילמנו לפני שנתיים ב'מסע ישראלי', איתי ז"ל יחד עם לירי אלבג שלנו, תבדל לחיים ארוכים ולא בשבי חמאס, מרימים את מצב הרוח במועדון קשישים בבאר שבע".
יקיר למד תורה "עם אור בעיניים"
יקיר לוי, גם הוא בן 21 בנופלו, בן הקיבוץ חפץ חיים, למד בישיבת ההסדר "שעלבים" יחד עם אליהו משה צימבליסט, שנפל גם הוא באסון. "לוחמים בחיל הנדסה, תלמידי שיעור ג' בישיבת ההסדר שעלבים, שנפלו במלחמת המצווה, בחייהם ובמותם לא נפרדו", ספדו להם בישיבה.
ראש ישיבת ההסדר, הרב מיכאל ימר, ספד להם: "יש משהו משותף להם, והוא להיטיב גם לה' וגם לסובבים אותם. הלב הרחב והרצון להיטיב עם כל אחד ואחד מבלי לשים לב לעצמם. כשדיברתי עם כל אחד מהם לאחרונה הם אמרו לי כי הם לא חשובים כלל אלא הנתינה לכלל ישראל. הם עסקו בנתינה אינסופית ורצון להתקדם בעבודת ה' בנתינה לשני. הם היו אנשי חסד, אנשים רגישים שמבינים את השני, אנשי כלל. היו אנשי כלל בשני מובנים: בלחימה בעזה למען כלל האומה ואנשי כלל בשגרה היומיומית בעזרה ובנתינה לאחר, איש לרעהו".
הרב זכריה רבינוביץ', שלימד את השניים בישיבה, ספד: "יקיר לוי הי"ד היה אדם מאוד מאיר, חברותי ונעים הליכות. יקיר היה חריף מאוד, חד כתער. בפעם האחרונה שהוא בא לביקור בישיבה, יקיר ישב איתי ללימוד בעיון עם אור בעיניים, היו לו עיניים בורקות. הוא היה נחוש מאוד לנצח ולא לראות שחורות, להיות בראש מורם ולתת את כל כולו".
יקיר הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות. "בני משפחת לוי היקרים, קהילת נחל שורק כולה כואבת ואבלה איתכם באובדנכם הקשה והבלתי נתפס", נמסר ממועצת נחל שורק.
לאליהו היו "ידיים של זהב"
אליהו משה צימבליסט, היה בן היישוב בית שמש ולמד בישיבת ההסדר "שעלבים". ראש העיר בית שמש, שמואל גרינברג, ספד: "בית שמש מרכינה ראש על נפילתו של בן העיר, סמל אליהו משה צימבליסט ז"ל. אנו שולחים תנחומים להורים היקרים שימי ושרה ולמשפחת צימבליסט ומחבקים אותם בשעה קשה זו. אנחנו מצדיעים לגיבור ישראל סמל אליהו משה צימבליסט שנפל בסוף השבוע בקרבות בדרום רצועת עזה. גיבור ישראל שמסר נפשו למען עמנו ומולדתנו. הלב נשבר היגון עצום ובלתי נתפס. עיריית בית שמש תמשיך ללוות את משפחת צימבליסט". בשעה 15:00 יובא אליהו משה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בהר הרצל.
"אליהו היה מסור לכלל. היו לו ידיים של זהב והיה תמיד מוכן לסייע ולעזור. מעולם לא החזיק טובה לעצמו, עשה הכל בפשטות ובענווה. אהב את הישיבה ושמח בה. הוא תמיד היה עם ראש מורם והאמין בצדקת הדרך. חתר לניצחון בכל כוחו ועד לרגע האחרון", ספד לו הרב זכריה רבינוביץ', שלימד אותו בישיבה.
עז היה "דבק מחבר" לחבריו
עז ישעיה גרובר (20) היה בן היישוב טל מנשה בשומרון, והותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות. יו"ר היישוב יובל בוצר ספד: "עז, שגדל ביישוב, היווה 'דבק מחבר' לחבריו ולבני הנוער. גיבור בשדה הקרב, שתמיד חייך ונתן תחושה טובה. הגיש עזרה בשמחה בכל עת. בנם של חיים ושירה גרובר, תושבי היישוב האהובים. אח ליסכה, רעיה, מוריה, נעם ושי. היישוב מחבק את המשפחה היקרה".
ראש מועצת שומרון יוסי דגן ספד לו: "עז, בחור יפה תואר, מטובי בנינו, בן למשפחה שורשית בשומרון, מאבני היסוד של היישוב טל מנשה, נפל כגיבור בקרבות נגד אויבינו הארורים. הוא חלם לשרת שירות משמעותי, להגן על מדינת ישראל, על העם ועל הארץ. כשישבתי אמש עם אימו שירה, היא סיפרה לי כי הוא היה איש אמת כולו מלא בלב, אידיאליסט גדול, והוסיפה כי היא בטוחה כי אם היו שואלים אותו גם עכשיו אם להיכנס שוב לעזה, הוא היה אומר שהוא נכנס, למרות שהיה יודע שייהרג". הלווייתו תתקיים היום בשעה 18:30 בבית העלמין שקד.
אור קרא יותר מ-1,000 ספרים על היסטוריה
אור בלומוביץ (20) היה בן המועצה האזורית פרדס חנה-כרכור. במועצה ספדו לו: "בצער רב אנו מודיעים על נפילתו של תושב המושבה, סמ"ר אור בלומוביץ ז"ל, לוחם בגדוד 601, עוצבת עקבות הברזל, נפל בקרב בדרום רצועת עזה. המושבה כולה מרכינה ראש ומשתתפת באבלה הכבד מנשוא של המשפחה".
"אחי שנפל היה ידען גדול בהיסטוריה, סוג של 'תולעת ספרים'. הוא היה גיבור, לא מעכל שלא ישוב עוד", סיפר טל, אחיו הצעיר של אור, בסוכת האבלים של המשפחה ברחוב קטן בפרדס חנה-כרכור. "הוא היה אדם שקט, מופנם, שלא סיפר יותר מדי כי הוא ידע שזה מורכב לשרת ביחידה קרבית. הוא אהב מאוד את השירות בחיל ההנדסה. הוא ביקר בפעם האחרונה בבית לפני שבועיים. הוא היה גאה מאוד בשירות הקרבי שלו והיה חייל מצטיין". אח של אור סיפר על יותר מ-1,000 ספרים של ארץ ישראל והיסטוריה שאחיו נהג לקרוא ללא הפסקה.
הוא סיפר בנוסף כי החבר הכי טוב שלו היה לוחם חטיבת הצנחנים ינון תמיר, שנהרג בתחילת המלחמה. "זה היה עצוב ממש, זה השפיע עליו מאוד. היה להם קשר מיוחד של שנים". אימו רוני היא מורה להוראה מתקנת בבית ספר במושבה, ואביו גיל הוא בעל חברה לאבטחת מחשבים. "הבטחנו שאחרי המלחמה נהדק את הקשר", סיפר האח. "אתמול הודיעו לנו על האסון הכבד. זה לא נתפס. אני רוצה שיזכרו את אחי אור כאיש צנוע וגיבור. נזכור אותו תמיד ללא רוע, ועם רצון לסייע ולעזור לאנשים".
סטניסלב היה "ילד נבון, עניו וטוב לב"
סטניסלב קוסטרב, בן 21 בנופלו, היה תושב אשדוד. אווה טבת, מנהלת בית הספר מקיף ח' בעיר שבו למד סטניסלב, ספדה: "סטס היקר שלנו, ילד אהוב על כולם, שקט ומופנם, תמיד מכבד את הבריות, ילד נבון ועניו נעים הליכות וטוב לב. המוטו שלו היה ליהנות מהחיים כמה שאפשר. תנוח על משכבך בשלום גיבור שלנו - גיבור ישראל. תלמידי ומורי מקיף ח' אשדוד מצדיעים לך".
אילון הותיר אחריו 7 ילדים - וגם נכדה
אילון ויס, בן 49 מהיישוב פסגות, הותיר אחריו אישה, שבעה ילדים ונכדה. המועצה האזורית בנימין ספדה לו, ומסרה כי "אילון התנדב למילואים ושירת מאז שמחת תורה כלוחם שריון. הוא איש חינוך ומעמודי התווך של קהילת פסגות".
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, הוסיף כי "אילון חבר ושכן אהוב. מעמודי התווך של קהילת פסגות, בנה עם נטע רעייתו משפחה לתפארת. מחנך ואיש דגול. מאז שמחת תורה הוא בשירות מילואים כמתנדב". לדבריו, "בעוד חצי שנה ימלאו לו 50 - והוא לחם כשריונר כמו בחור צעיר. לפני כשבועיים חיתן את בתו רחלי ובעוד שלושה שבועות תתחתן הבת הודיה".
רס"ב מיל' אילון ויס ז"ל במפגש עם תלמידיו באמי״ת לפני כחודש וחצי
בועז גנוט חברו של אילון ויס ז"ל בראיון לאולפן ווינט
(צילום: ירון ברנר)
ויס היה מחנך כיתה י' בתיכון אמי"ת מעלה אדומים, ונחשב לדמות מרכזית בבית הספר. דניאל בארי, מנהל בית הספר, אמר: "החינוך היה מרכז חייו והוא ראה בהעצמת כל תלמיד הגשמת חלום. הוא אהב את תלמידיו מאוד, ומסר את נפשו עליהם, כפי שמסר את נפשו על עם ישראל. ליבנו עם משפחתו האהובה ועם תלמידיו ואת דמותו המדהימה נישא איתנו לעד". הלווייתו תתקיים היום בשעה 18:00 בהר הרצל.
אסף, אחיו של אילון, סיפר ל-ynet כי אחיו נהרג ביום ההולדת שלו (של אסף), וכי הוא נקרא בצו 8 לאחר שחיתן את בתו השנייה, ויום לאחר שבע הברכות כבר נסע לדרום. בעוד חודש היה צפוי לעמוד מתחת לחופה של בתו השלישית. יהב, נכדתו, כמעט בת שנה. "אבא אמר לו 'אילון, די, תחזור, עשית, נתת. יש לך ילדה לחתן'", סיפר האח על השיחה האחרון של אילון עם אביו. "אילון ענה לו, 'אבא, אתה חינכת אותנו שעם ישראל לפני הכול. אני פה בשליחות. אני אחזור ואחתן אותה'".
"הוא נתן לנו שיעור של מהי שליחות אמיתית, מה זה אומץ לב ומהי נחישות. אני תלמיד שלו", אמר האח בעצב. "אני קורא לעם ישראל - בואו נהיה תלמידים של דור הניצחון. בענווה, בדוגמה אישית, בהקרבה בעת מלחמה ולא במחלוקות. די עם הסיסמאות החלולות. כולם צריכים ללמוד מה זה אומץ ומסירות נפש".
אסף מספר כי אתמול המשפחה המורחבת הגיעה לביתו של אילון, שם, אלמנתו של אילון נטע אמרה כי "אנחנו גאים באבא שלנו. זו הייתה החלטה של כולנו". אסף אומר כי "אם אילון הוא הסבא הראשון שנופל, אז זה כל כך מתאים לו להיות כזה. החץ של ההקרבה. איש של ארץ ישראל וחינוך. הוא היה מדריך טיולים ואיש של מעשים".
גיא יפרח, ראש העיר מעלה אדומים, ספד גם הוא: "השבר גדול, שכן הרב אילון היה הפנים המאירות של בית הספר, איש שופע אהבה. הלב של חדר המורים ורכז המערכת. המכה כואבת כי איבדנו את הלב הגדול של מחנך יוצא דופן. כולנו עם משפחתו היקרה ותלמידיו בשעה כה קשה".
בועז גנות, חבר קרוב של אילון, סיפר בריאיון ל-ynet: "אילון היה איש משפחה, שהביא לעולם שבעה ילדים מקסימים עם אשתו נטע. זוגיות מיוחדת וחיובית, מאוד מאירה. האובדן הזה גדול מאוד עבורנו. כל כך שמחנו איתם לפני כמה שבועות כשהתחתנה בת נוספת, ועמדנו לשמוח איתם שוב בעוד כמה שבועות כשבת נוספת עומדת להתחתן. הוא היה ממש בשלב שבו אדם מגיע לנחת, ליהנות מצאצאיו ומפירות ההשקעה".
צוואתו של אילון: "תמשיכו לעשות טוב בעולם, ככה עם ישראל יינצל"
אילון, סב לנכדה, המשיך להתנדב לשירות מילואים גם בגיל 50. "הוא מצא את הדרך להמשיך, באיזשהו מקום קינאנו בו, שיש לו את הזכות להיות במקום שהוא יכול לתרום תרומה משמעותית למדינת ישראל", סיפר גנות. "הוא היה במקום שהוא רצה להיות, הוא בחר להיות שם. הוא חי חיים מלאים שהשירות הצבאי הזה רק ביטא מרכיב אחד בהם". הוא הוסיף: "הוא היה האיש תחת האלונקה, ככה קראתי לו. כשצריך משהו, הוא נמצא שם. הוא היה איש תורה, והיה ברור לו שגם אנשים שלומדים תורה צריכים להיכנס מתחת לאלונקה".
משפחתו של אילון שיתפה: " זהו יום עצוב לנו לכולם. בתור משפחה פרטית ובתור עם ישראל, אבל אנחנו יוצאים בראש מורם להמשך הדרך. אנחנו מאמינים בצדקת הדרך, אנחנו מאמינים בתורת ישראל, בעם ישראל, ובעזרת השם ננצח את המלחמה הזאת. שעם ישראל כולו לא ידע עוד צער ויסתכל, ילמד לאהוב ולראות את הטוב".
איתן הצטיין בכל קורס
איתן קופלוביץ גדל והתחנך בהושעיה שבעמק יזרעאל, הוא הותיר אחריו את אשתו יעל ובנו התינוק בועז, בן 8 חודשים בלבד, וכן זוג הורים ו-5 אחים ואחיות. הוא ואילון ויס צולמו יחד על טנק לפני כמה חודשים.
הוא בוגר הישיבה התיכונית שבשדה יעקב, היה בישיבת הסדר בעתניאל והתגייס למסלול שריון. "מצטיין בכל קורס ובכל שלב שעבר, בלט במנהיגות ובהובלה שקטה ורגועה, תמיד מפקדיו וחניכיו ידעו שניתן לסמוך עליו, הקרין סמכותיות הכי שקטה שיש", סיפר הדוד בנצי קופלוביץ, תושב הושעיה.
יום הולדת בבסיס לסרן (מיל') איתן קופלוביץ ז"ל
אחרי שהשתחרר מהקבע התחיל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. "גם שם הצטיין, היה בימים אלה לקראת תחילת ההתמחות", הוסיף דודו. "כמו שאנו מכירים אותו היה מתקבל לכל המקומות אליהם ניגש. מיד אחרי ההבדלה התדפקו על דלתותינו מודיעי הנפגעים וזו בשורת איוב שאיש לא מצפה לה, רבים מבני משפחתנו נמצאים בשעה זו בלב הלחימה בחזית בדרום ובצפון ואיתן הוא הטוב שבהם".
לפני ארבעה חודשים, בעת שירות המילואים, חגגו לו החברים לבסיס יום הולדת. "היינו פה כמעט חודש מאוד משמעותי ואינטנסיבי. כל פעם אני מרים את הראש ואומר 'אין סיבה שזה יעבוד', שאנשים יבואו ויהיו רתומים. אבל זה ממש עובד וזה משמח אותי, למרות שהייתי מעדיף להיות עם אנשים אחרים ביום הולדת שלי", אמר איתן בבדיחות בסרטון, שמשפחתו אישרה לפרסם הבוקר.
מאיר קופלוביץ, בן דודו של איתן, כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "כשהייתי קטן שאלתי את אמא מי לדעתה, מכל בני הדודים, הוא הכי טוב. שנינו יחד ענינו שאתה. לכן, כשהיא הודיעה לי אתמול שנהרגת, עניתי לה: 'לא מפתיע'. אתמול קיבלתי הוכחה שצדקתי. היית הטוב שבטובים והצנוע שבהם. סרן איתן קופלוביץ ז"ל, מצדיע לך ואוהב אותך בן דוד יקר, וכבר מתגעגע...".
את ווסים כל הכפר הכיר ואהב
באסון הנגמ"ש ברפיח נהרג גם סרן ווסים מחמוד, בן 23 מבית ג'אן, ששמו הותר לפרסום אתמול. ג'מאל גנאם, דודו של ווסים, סיפר הבוקר בריאיון ל-ynet: "ווסים היה אדם שאי-אפשר לשכוח אותו. מאז ילדותו הוא היה מחונן, ילד אהוב, שרצה לעזור תמיד ולהתנדב ראשון לכל דבר. כל הכפר הכיר אותו, אהב אותו וכיבד אותו. הוא היה מצטיין בלימודים, יכול היה לקבל מלגות, אבל בחר להיות בצבא".
ג'מאל גאגם, דודו של סרן ווסים מחמוד ז"ל בראיון לאולפן ווינט
(צילום: אביהו שפירא, ירון ברנר)
קרוביו של ווסים מספרים עליו: "מחונן, ילד אהוב"
(צילום: אביהו שפירא)
הוא הוסיף: "הוא אמר תמיד, 'מחובתנו להגן על המדינה שלנו, אעשה את החובה שלי ולאחר מכן אלמד'. הוא היה מאוד מוצלח בצבא, התקדם ויצא לקצונה. הוא אפילו לא היה מודיע לנו על מה שקורה. ידענו רק יומיים-שלושה לפני שהוא יצא לקורס קצינים. הוא היה אדם צנוע, שלא מתגאה בעצמו". הדוד ג'מאל סיפר על משפחה שבה כולם שירתו במערכת הביטחון. "הוא נולד לתוך זה, חי ונשם את זה, הצבא היה בדם שלו".
יוסף, בעלה של דודתו, סיפר: "את ווסים אני מכיר מאז שהיה ילד. גם בילדות הוא היה תלמיד מצטיין, איש למופת. הוא התגייס לצבא ובחר בדרך הזאת. הוא רצה להיות לוחם ויצא לקורס קצינים, וגם שם הצטיין. הוא ליווה את החיילים שלו מאז". יוסף סיפר כי ווסים היה אמור להשתחרר היום מהצבא ולצאת ללימודים אקדמיים. "זה מה שקרה, וזה הגורל שלו".
אתמול ספד לו דודו שריף, שסיפר כי ווסים נפצע בידו בתחילת המלחמה, אבל דחה ניתוח בשביל לחזור להילחם. "היו אמורים לנתח אותו, אבל הוא דחה זאת לאחרי סיום המלחמה, כי רצה לחזור להילחם. הוא היה לוחם נחוש ואמיץ, כולם אהבו אותו", סיפר אתמול הדוד.
יאיר רויטמן היה "ילד של חיבורים"
סמל יאיר רויטמן (19) מקרני שומרון, לוחם בהכשרה בסיירת גבעתי, מת מפצעיו אתמול לאחר שנפגע בפיצוץ המבנה הממולכד ברפיח בשבוע שעבר, בתקרית שבה נפלו עוד ארבעה לוחמים. בריאיון ל-ynet סיפרו הבוקר ההורים איתן וריקי על הילד שהמילה "צער" לא מתאימה לו, כי "הוא היה הילד הכי שטותניק ושמח בעולם".
הלווייתו של סמל יאיר רויטמן
הוריו של יאיר מדברים
(צילום: ירון ברנר)
"אני חושב שהוא מסתכל עלינו מלמעלה וקצת צוחק, ואומר 'מה הבעיה, הכול נפתר, הכול בסדר, למה אתם לוקחים את זה כל כך קשה?'", סיפר האב איתן. "'זה מה שרציתי, זה מה שאהבתי, זו הדרך שהייתי בוחר למות בה אם למות, ותמשיכו את המלחמה'".
האם ריקי סיפרה: "יאיר שלנו היה ילד של חיבורים. היו לו חברים מכל הסוגים, מכל הגילים. הוא היה חתיך, ילד מרשים, שכולם אהבו אותו. החברים, ההורים שלהם, השכנים, הוא היה חבר של כולם". היא ביקשה להעביר מסר: "אני מרגישה חובה ושליחות לדבר על חיבור, חיבורים בעם ישראל, של להבין שאין לנו ברירה ואנחנו עם אחד. כל המריבות האלה שקורות פה זה כאילו לריב על הציפורן. הבסיס הוא משותף. כל כך עצוב לי לראות מה קורה פה, ואם אנחנו לא מבינים שנמשיך לריב כל הזמן אז יאכלו אותנו בחוץ. חשוב לי להפיץ את הדבר הזה בשבילו, שהוא יישב שם למעלה וידאג לנו".
"הוא נפצע קשה בערב שבועות, והיה בין חיים למוות", סיפר איתן. "הייתה שאלה אם להמשיך את הדבר הזה או לקצר אותו. היינו בייסורים גדולים. באו הורים וחברים מהסיירת לבקר אותנו ולחבק אותנו. אציין את אימא של יאיר לוין (שנפל גם הוא בתקרית), שהיו ביחד ועשו הכול יחד". ריקי: "וכנראה גם ייקברו ביחד".
האב הוסיף: "זו דוגמה טובה, כי יאיר בא מכיוון אחד ויאיר לוין הגיע מכיוון אחר. הורים שבאו לחזק אותי סיפרו שיאיר היה יושב איתם לקפה. אני לא הכרתי את ההורים מהסיירת, אבל יאיר הכיר את האבות של חברים שלו לסיירת. היה כל כך חשוב לו שכולם ירגיש טוב ובנוח, ולהיות מלך המסיבה באותו זמן".
האב איתן סיפר כי יאיר עזב את הלימודים בגיל 16 כדי לפתוח עסק של פלאפל וסושי. "הוא קנה את המקום במאות אלפי שקלים וניהל אותו. אנחנו ההורים, שנינו מורים, לא היה מקובל עלינו סגנון החיים שלו. הוא חי את החיים, טעם אותם בכל מובן המילה. הוא נסע פעמיים לחו"ל לפנינו". האם ריקי סיפרה כי בסוף כיתה י"א הוא הבין שהוא רוצה סיירת ו"בשביל זה צריך לימודים". "הוא עבד באולם אירועים, וצ'יק-צ'ק הפך להיות מנהל. עם כולם הוא ידע למצוא את החיבור".
יאיר, כאמור, היה עד אתמול בין חיים למוות מאז פציעתו בתקרית ביום שני. "הוא שרד חמישה ימים במאבק כדי לחיות. ביום הראשון שראיתי אותו, הוא ניסה לדבר איתי. הוא היה פצוע אנוש, המוח והריאות שלו ניזוקו, ועדיין הוא רצה להגיד לי 'אבא'. הסיבה שאנחנו מחייכים וחזקים היום היא כי אנחנו חושבים על יאיר ועל העוצמה שהייתה לו. אני חלש, אבל כשאני חושב על יאיר אני מתחזק", אמר איתן. "היו לנו חמישה ימים של 'שבעה'. כבר עיכלנו ועיבדנו את זה".
גלנט: "שולחים לוחמים רק למשימות ראויות"
בתוך כך, שר הביטחון יואב גלנט ביקר היום בגדוד הסיור המדברי בגבול רצועת עזה, ושמע ממפקד הגדוד, שהחליף במהלך הלחימה את קודמו בתפקיד שנפצע ב-7.10, על העשייה המבצעית לאורך שמונת החודשים האחרונים והלחימה במרחב הדרומי - לרבות תחקיר מבצעי של האירוע שבו נהרג רס"ב זייד מזאריב בתקרית עם מחבלים.
גלנט: "המשימות קשות, לצערנו הרב יש גם מחירים מאוד כבדים"
(צילום: שחר יורמן)
"כאן, בגבול ברפיח, באתי כדי לבחון מקרוב את האירועים הקשים שהיו אתמול שבהם איבדנו 11 לוחמים, שמונה מהם כאן - בגזרה הזו", אמר גלנט. "אנחנו מקפידים לשלוח לוחמים רק למשימות ראויות. המשימות האלה קשות, לצערנו הרב יש גם מחירים מאוד-מאוד כבדים. זה קרב של נחישות, קרב של התמדה, ואנחנו חייבים להמשיך ולהביא לכך שאנחנו מכריעים את האויב. אני רוצה להביע את הכאב והצער וההשתתפות באבלן של המשפחות ולשלוח חיזוק לכל אחת מהן".
פורסם לראשונה: 12:29, 16.06.24
