אוסאמה סיבלני לגם את הקפה של הבוקר כשהטלפון שלו רטט לפתע, ועל המסך ריצדה הודעה מאחד מעוזריו של הנשיא ג'ו ביידן. סיבלני הוא המוציא לאור של העיתון Arab American News בדירבורן שבמישיגן, ולכן הוא משמש מעת לעת כדרך של הבית הלבן לבדוק את הלך הרוח בקהילה הערבית והמוסלמית, ואנשי הנשיא רצו לדעת מה חשב על שיחת הטלפון האחרונה של ביידן עם בנימין נתניהו. הייתה זו אותה שיחה שבה אחרי חודשים של דאגה הולכת וגוברת בעולם מסבלם של הפלסטינים בעזה איים ביידן, גם אם במרומז, להגביל את הסיוע האמריקני לישראל בנשק. "אלה צעדים קטנים, baby steps", השיב סיבלני לנציגו של הנשיא, "ומה שאנחנו צריכים זה צעדי ענק".
מפגינות פרו-פלסטיניות הפריעו לנאום ביידן, שהשיב: "יש להן נקודה. צריך יותר סיוע בעזה"
8 צפייה בגלריה
ביידן ומצביעה בפריימריז במישיגן, שהצביעה "לא מחויבת" במסגרת קמפיין המחאה המוסלמי נגד הנשיא
(צילום: REUTERS/Rebecca Cook, EPA/SHAWN THEW)
8 צפייה בגלריה
אוסאמה סיבלני. "הם מנסים לשכנע אותנו, אבל זה איטי מדי, אנשים מתים"
(צילום: AP /Carlos Osorio)
חילופי ההודעות בין סיבלני לאנשיו של ביידן הם רק דוגמה אחת למגעים שהבית הלבן מנהל מאחורי הקלעים עם הקהילה הערבית והמוסלמית, בצל זעמה על תמיכתו של הנשיא הדמוקרטי במלחמתה של ישראל. המגעים הבלתי-רשמיים האלה קיבלו חשיבות מיוחדת אחרי שבכירים בקהילה החלו בחודשים האחרונים לסרב להזמנות להיפגש עם ביידן או עם עוזריו, בשל התסכול שלהם והתחושה שלא שיחותיהם הפרטיות ולא זעקות השבר שהם משמיעים בפומבי גרמו לביידן לעשות שינוי ממשי בדרכו.
הבית הלבן מדגיש כל העת כי הוא משאיר לאנשי הקהילה דלת פתוחה ומוכן לנהל שיחות קשות, אבל לא קל לגרום לערבים ולמוסלמים לעבור דרך הדלת הזו ולקיים אותן. "כל מה שהם מנסים לעשות זה לשכנע אותנו שיש איזו תנועה לעבר מה שאנחנו רוצים", אומר סיבלני, "אבל זה איטי מדי וזה נגרר. בינתיים עוד אנשים נהרגים ונפצעים".
8 צפייה בגלריה
תפילת סוף הרמדאן בלוס אנג'לס. "מה עוד אנחנו יכולים להגיד לבית הלבן כדי שישנה את דרכו?"
(צילום: AP /Damian Dovarganes)
הדוגמה המוחשית ביותר לתחושת הנטישה של בכירי הקהילה הערבית כלפי ביידן הגיעה בשבוע שעבר, כשת'אר אחמד, רופא אמריקני-פלסטיני, נטש בסערה פגישה עם הנשיא בשל המשך התמיכה שלו בישראל, אבל ראיונות שקיימה סוכנות הידיעות רויטרס עם בכירים אמריקנים מוסלמים וערבים מבהירים כי המחאה החזיתית ההיא הייתה רק הצד הגלוי של שבר הולך ומעמיק ביחסים ביידן לקהילה הזו. "מה עוד אנחנו יכולים להגיד לבית הלבן כדי שהוא ישנה את דרכו? נגמרו לי המילים", אומר אברהם עייש, חבר בית הנבחרים של מישיגן, שנפגש עם גורמים בכירים בממשל בפברואר אבל מאז לא היה לו שום קשר איתם.
כשביידן אמר "אני ציוני", התפכחתי מהאשליה
בכירים בבית הלבן, בהם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, היועצת הבכירה אניטה דאן וראש הסגל ג'ף זיינטס מעורבים כולם בניסיונות ליצור קשר עם הקהילה הערבית והמוסלמית. ביידן עצמו מקבל עדכונים על תוכן השיחות עם נציגיה, וסגנית הנשיא קמלה האריס נועדה בעצמה עם אזרחים אמריקנים מוסלמים, ערבים ופלסטינים.
8 צפייה בגלריה
המוסלמים יקבלו את טראמפ? יש מי שחושב שאם זה הלקח שביידן ואנשיו צריכים ללמוד - שכך יהיה
(צילום: EPA/ERIK S. LESSER)
ובכל זאת, המצב שנוצר מציב אתגר לנשיא ביידן, אדם שבאופן מסורתי האמין בכוח הפוליטי שיש למערכות יחסים אישיות ונודע לאורך הקריירה ביכולתו לשבת, לשוחח ולשתף פעולה עם מתנגדיו ומבקריו. יותר מכול עלולה המציאות הנוכחית לפגוע בסיכוייו להיבחר לכהונה נוספת בבחירות לנשיאות שייערכו בנובמבר, בשל האיומים של מוסלמים שלא להצביע לו על רקע תמיכתו בישראל – גם במחיר חזרה של דונלד טראמפ לבית הלבן.
סלאם אל-מריאתי מלוס אנג'לס, שעומד בראש ארגון Muslim Public Affairs Council, אומר שהגישה של אותם מוסלמים כלפי ביידן ואנשיו היא "תשכחו מהם. הם חייבים ללמוד לקח, ואם הם יפסידו – זה הלקח שהם צריכים ללמוד". לדבריו ההתפכחות שלו מאשליות לגבי ביידן הגיעה מיד אחרי תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר: במהלך ביקורו בישראל כינה אז ביידן את עצמו "ציוני" – כפי שכבר עשה בעבר – וביקש להדגיש בכך את אמונתו בחשיבות קיומה של מדינה יהודית שתבטיח את שלומו של העם היהודי אחרי אלפי שנים שבהן נרדף ברחבי העולם.
8 צפייה בגלריה
סלאם אל-מריאתי. "ביידן ציוני? אז לא אכפת לו מעקירת הפלסטינים"
(צילום: AP /Damian Dovarganes)
8 צפייה בגלריה
אל-מריאתי קורא למוסלמים להירשם להצביע בבחירות, אחרי תפילת סוף הרמדאן
(צילום: AP /Damian Dovarganes)
אל-מריאתי שמע את ההצהרה הזו אחרת. "הפירוש של האמירה שלו היה שלא אכפת לו מהעם הפלסטיני ומהעקירה שלו", הוא טוען. אל-מריאתי וחברים בארגונו כן השתתפו אמנם בפגישות עם גורמים רשמיים מהמועצה לביטחון לאומי וממחלקת המדינה, אבל הן הותירו אותו עם טעם חמוץ למדי: "הבנו שהם לא מקשיבים", הוא אומר. "יכול להיות שהם הנהנו כשדיברנו, אבל הם המשיכו באותה מדיניות".
המוזמנים החרימו, ארוחת האיפטאר בוטלה
חברת בית הנבחרים אילהאן עומאר, מוסלמית שהיגרה לארה"ב מסומליה ונחשבת לאחת מיריבותיה המרות ביותר של ישראל בפוליטיקה האמריקנית, מנסה לשכנע את המוסלמים שעדיין חשוב לתמוך בביידן כדי למנוע מטראמפ לחזור לבית הלבן: "הדמוקרטיה שלנו מוטלת על הכף", היא מדגישה. ובכל זאת, בכל הנוגע למלחמה היא אומרת שביידן "לא נמצא במקום שבו אנחנו צריכים שהוא יהיה כרגע, ומתפקידנו לדחוף אותו לשם. קשה באופן בלתי רגיל לקיים שיח כשהבית הלבן לא נוקט שום שינוי מדיניות בכל הקשור להפסקת משלוחי הנשק לישראל".
עצירת הסיוע בנשק היא כאמור צעד שביידן אינו מעוניין לנקוט, גם אם כעת הוא קרוב אליו יותר מכפי שהיה בעבר. אחרי שיחת הטלפון האחרונה שלו עם נתניהו מסר הבית הלבן כי הנשיא "הבהיר שמדיניות ארה"ב בנוגע לעזה תיקבע על פי האופן שבו נעריך את פעולותיה המיידיות של ישראל להגנה על אזרחים ולמתן אפשרות להזרמה מוגברת של סיוע הומניטרי".
8 צפייה בגלריה
חברת הקונגרס אילהאן עומאר (מימין) עם עמיתתה מבית הנבחרים, המחוקקת הפלסטינית רשידה טליב. "לדחוף את ביידן למקום שבו הוא צריך להיות"
(צילום: רויטרס)
השיחה ההיא בין ביידן לנתניהו נערכה יומיים אחרי שהנשיא נפגש עם מנהיגים מוסלמים בבית הלבן. במקור קיוו אנשי ביידן לקיים ארוחת איפטאר שבה ביידן יצטרף למוסלמים לשבירת צום הרמדאן, אבל מוזמנים רבים מדי סירבו להיענות להזמנה משום שלא רצו לסעוד עם הנשיא בעודו תומך בפעילות צה"ל בעזה, שם נמצאים לטענתם המוני פלסטינים על סף חרפת רעב.
בעקבות הסירובים שינה הבית הלבן את תוכניתו, ובמקום זאת קיים פגישה פרטית בין ביידן לבכירים מוסלמים בנוגע למלחמה. אחד האורחים היה הרופא האמריקני-פלסטיני ת'אר אחמד, שהתנדב בעבר בעזה, ובמהלך הפגישה הוא זעם על כוונת ביידן להמשיך לשלוח נשק לישראל, ואז נעמד על רגליו והודיע לנשיא שהוא עוזב את המקום.
אחרי 30 אלף הרוגים, אי אפשר לצפות להבנה
אחד מנציגי הקהילה המוסלמית שנותרו להמשך השיחה היה וואיל אל-זיאת, איש מחלקת המדינה האמריקנית לשעבר. הוא סיפר שהוא שולח מסרונים או מתקשר לבכירים בבית הלבן כדי להביע בפניהם את תחושותיהם של הערבים והמוסלמים בארה"ב וללחוץ להשיג הפסקת אש.
את חלק מהמגעים שמקיים הבית הלבן עם האוכלוסייה הערבית הוא ממקד באמריקנים ממוצא לבנוני, החוששים שהמלחמה תצא משליטה ותגלוש לעומק לבנון. שיחה אחת כזו נערכה בחודש שעבר בחדר אוכל פרטי במרתף של מסעדה לבנונית בדטרויט. פגישה אחרת אירח איש עסקים אמריקני-לבנוני מיוסטון בסוף השבוע.
אד גבריאל, שסייע לארגן את השיחות הללו מתוקף תפקידו כנשיא ארגון "כוח המשימה ללבנון", סיפר כי המשתתפים הביעו הערכה על ההזדמנות ללמוד על המאמצים שמשקיעה ארה"ב במזרח התיכון, אבל חשו תסכול לנוכח המצב בעזה. "אני יודע מה הם מנסים להשיג", אמר על מהלכיה של וושינגטון, "אבל אחרי 30 אלף הרוגים, אי אפשר לצפות שאנשים יבינו. וזה האתגר של הנשיא".
