בן חי-שגב ושמילה בבית המשפט, היום
(צילום: גיל יוחנן, עמית שאבי)
ד"ר יפעת בן חי-שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ועדת תביעה במשפט נתניהו, סיפרה היום (שלישי) בעדותה כי החקירה שעברתי הייתה חובבנית, רשלנית ומגמתית, תוך הטלת מורא ופחד בתנאיםא מקובלים שצריכים להטריד כל אזרח במדינה". הפרקליטות ביקשה להכריז עליה עדה עוינת. בית המשפט לא אישר זאת, אבל הותיר לתביעה לחקור אותה חקירה נגדית.
בדיון בתיק 4000 בבית המשפט המחוזי בירושלים, במשפטו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, הוסיפה עדת התביעה כי "אני מחכה כבר הרבה מאוד זמן לומר את האמת". היא הסבירה שבמסגרת תפקידה הייתה כפופה לממשלת ישראל ולשר התקשורת. "אבי ברגר עמד בראשות ועדת האיתור שבחרה אותי לתפקיד. הוא היה מנכ"ל המשרד".
היא נשאלה עד כמה ברגר הקפיד על ההפרדה בין המועצה למשרד התקשורת. "התשובה מורכבת, הוא הקפיד על ההפרדה. כשזה הגיע לעניין שלשמו התכנסנו כאן, הוא השתמש בסמכותו לעקב ולמנוע ממני את ההתקדמות בעניין מיזוג בזק-יס. הוא עמד בראשות ועדת המכרזים, לא הייתה לנו עצמאות תקציבית. הגשתי בקשה לאישור ליועץ הכלכלי למועצה וזה נתקל בסחבת ללא אמצעים הגיוניים. זה נגרר", היא העידה.
התובעת יהודית תירוש: "מה אמרת על השאלה הזו בחקירה, זוכרת? כל מה שהסברת לגבי ברגר, את יודעת מה היו המניעים שלו?".
בן חי-שגב: "אני יודעת בדיוק, הייתה אז מדיניות רגולטורית שלפיה אין לתת 'הטבות' לבזק בגלל הוויכוחים ועניינים משפטיים בין משרד התקשורת לבזק. לכן אמרתי, בהרבה מאוד מובנים הייתה פה הפרה של החוק. כי החוק עומד על כך שמשרד התקשורת יעמיד את האמצעים הנדרשים לפעילותה של המועצה".
תירוש: "בחקירה לא אמרת את זה".
בן חי-שגב: "לא נשאלתי על זה בחקירה".
תירוש: "לא מסרת את הדברים בריאיון".
בן חי-שגב: "לא אמרתי הרבה דברים ברענון בפרקליטות, חכיתי לשופטים כי אין לי אמון במערכת".
העדה הוסיפה כי "אני עומדת ב-150% מאחורי אמירתי שבעניין של מיזוג בזק-יס הייתה התערבות בהחלט". לדבריה, "בדברי החקירה ימצאו אמירות שהן תוצאה של הטעיה ודברים שהוצאו מהקשרם. כשביקשתי בחקירה את הזכות לעיין במסמכים ובתאריכים, כי ידעתי שהדברים שנאמרים לי לא אמת, נתקלתי בסירוב מוחלט. אז חזרתי למסמכים שלי ולניירות ומצאתי שהגזלייטינג שעשו לי בחקירה אולי הצליח בחלקו אבל לא הצליחו למחוק לי את הזכרון. ב-16 באפריל 2015 ישנו מכתב שלי לשר התקשורת ורה"מ שאני מלינה על כך שהמשרד עוצר את הטיפול של גיוס יועצים כלכליים. חרף מאמציי, לא קיבלתי סיוע כלכלי".
תירוש ביקשה להכריז על בן חי-שגב עדה עוינת. "יש עוינות כללית, הדברים שהיא מספרת ומוסיפה, יש בהם לשנות משמעותית חלקים מעדותה במשטרה", אמרה תירוש. "היא לא סיפרה על ישיבה שזכורה לה היטב. כל העניין שהיא התנגדה, יש לזה משמעות רבה". הסנגורים התנגדו להכרזתה עדה עוינת.
השופטים דחו את הבקשה להכריז עליה עדה עוינת אבל יאפשרו לפרקליטות לחקור אותה נגדית ולהגיש את הדברים שאמרה בחקירתה במשטרה לבית המשפט, כפי שנעשה במקרה של פילבר. תירוש ביקשה הפסקה עד מחר בבוקר כדי להיערך לחקירה הנגדית, אך השופטים סירבו.
בהמשך, אמרה לה התובעת, כשהיא מתייחסת לאישור עסקת בזק-יס: "אמרת בחקירה 'פילבר ביקש לדבר על נושא דחוף, על הדחיפות של העניין, הוא ציין שזה אחד הדברים שדחופים לשר'. נשאלת מדוע דיווחת לפילבר וענית שהוא מדווח לשר שביקש לתת עדיפות. כשנשאלת מי לחץ על פילבר, אמרת 'אני לא מניחה שלחצו עליו, אלא הוא אמר שזו בקשה של השר'. אמרת 'רציתי לומר שפילבר מציג את זה כבקשה של שר'". היא ענתה: "נכון, כמו שהוא ביקש ממני".
למעשה, על אף העימות קודם לכן היא סיפקה את התשובה שהפרקליטות רצתה - תמיכה בעדות פילבר שלפיה הוא קיבל הנחיה מנתניהו.
מוקדם יותר העיד פעם נוספת מימון שמילה, המשנה למנכ"ל במשרד התקשורת. שמילה נחקר היום חקירה נגדית על ידי ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ'. שמילה נשאל לגבי עמדתו המקצועית לגבי אישור עסקת בזק-יס בזמן אמת, גם בכובעו הנוסף כחבר מועצת הכבלים והלוויין.
"במייל מ-22 ביוני 2015 (יום לפני חתימת נתניהו ואישור העסקה - ג"מ) כתבת בתפקידך כחבר מועצת הכבלים והלוויין כי 'קיימנו התייעצות בנושא והכיוון לא להתנגד לבקשה. עלו מספר התניות של הרן (לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת שעמד בראש הדרג המקצועי שהתנגד לאישור העסקה ללא תנאים עד לזמן קצר לפני אישורה) אך החליט לבסוף שלא להעלותן על הכתב מתוך כוונה שנוכל אם נרצה להגיד אותן בעתיד, ככל שיידרש'. ואז כתבת, 'איני רואה מניעה'", אמר חן.
שמילה השיב כי "אני כסמנכ"ל פיקוח לא ראיתי מניעה להתנגד. הוא אישר שגם אחרי שהוצגה חוות דעת כלכלית במליאה, לא ראה מקום להתנגד".
שמילה סיפר ששכנע את לבאות להסיר את התנאים למיזוג. "הייתה פגישה, זוכר שעומדים ואני עושה דו שיח עם הרן על כל הסעיפים ואני מצליח לשכנע אותו שאפשר להוריד את זה", אמר שמילה.
חן: "המנכ"ל לא ביקש להוריד התניות".
שמילה: "לא זוכר שהוא ביקש. דיברתי עם הרן סעיף סעיף ואמרתי, אם צריך להיאבק, דבר כזה, עברנו דבר דבר והרן השתכנע".
חן: "הרעילו את רוחך ונשאלת בחקירה רק בהקשר של בזק, לא הראו לך התכתבויות של פילבר בהקשרים אחרים. ועדיין הביקורת שלך על הדרך הלא נאותה ולא ראויה ולא על המהות. נכון, הדרך אסורה?".
שמילה: "נכון".
בדיון בישר חן כי "התגלה לנו חומר חדש – היומן של פילבר. 'העין השביעית' פרסם אותו, שהתקבל במסגרת בקשת חופש מידע, אנחנו לומדים אותו עכשיו. זה לא נמסר לנו. אין בו למשל את תאריך פגישת ההנחייה לפי האישום. יש עשרות רבות של פגישות של העד עם מנהלי חברות מפוקחות אחרות לבד מבזק – מחוץ למשרד".
התובעת יהודית תירוש השיבה כי "בחומר החקירה יש מזכרים מפורשים שמתארים חיפוש ביומן. אמרנו לסנגורים, תגישו בקשות לדברים ספציפיים ותקבלו". השופטת רבקה פלדמן אמרה כי "אנחנו לא נכנסים לזה עכשיו. אני לא בהכרח בטוחה שגברתי צודקת שמחזיקים חומר חקירה צריך לבקש אותו".
חן המשיך בחקירה: "הכעיסה אותך פגישה שלו (פילבר) עם הלוביסט של בזק, קמיר".
שמילה: "אני מרגיש נוח שעושים פגישות עם מנכ"לים ורגולציה, קורא שנפגשים בבית קפה, אבל הוצג לי שנפגש בדרך קבע בתוך בתים של אנשים על ספות, זה היה בעיניי חמור".
חן: "ידעת שהלוביסט של בזק עבד בעבר עם פרטנר וסידר למנכ"ל הקודם אבי ברגר פגישה עם ארדן לבקש להתמנות לתפקיד?".
שמילה: "לא".
חן: "בעיניך, לוביסט של פרטנר מסדר לסמנכ"ל פרנטר לשעבר להיפגש עם השר ומתמנה, אותה ביקורת?".
שמילה: "זה בעייתי בעיניי".
לפי האישום בתיק 4000, בין הנאשמים נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', מי שהיה יו"ר בזק ובעלי האתר "וואלה", נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח", שבמסגרתה הפנו נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, לבני הזוג אלוביץ', בדרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בתמורה, כך נטען, הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם.
נטען כי כדי לממש את הנחיית נתניהו, שהיה גם שר התקשורת, להיטיב עם בזק, פעל שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשרות לשעבר ומקורבו של נתניהו, לקידום ענייני אלוביץ' במשרד. בין היתר אושרה עסקת בזק-יס - שהייתה שווה הון עתק לאלוביץ'. עד כשבוע לפני אישור העסקה ב-2015, העמדה המקצועית במשרד, שבה סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות היה הגורם המקצועי, הייתה כי יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום "רפורמת השוק הסיטונאי".
באישום נטען כי בשל הנחיית נתניהו, וכדי להביא לאישור העסקה במהירות ובמועד הדרוש לאלוביץ', פעל פילבר מול לבאות כדי שזה ייתן את הסכמתו לאישור העסקה ללא תנאים. בנוסף פעל פילבר בעניין זה מול המשנה למנכ"ל המשרד, שמילה. זאת, מבלי שגילה להם שהוא פועל במטרה להיטיב עם הנאשם אלוביץ' בהתאם להנחיית נתניהו ולא בשל עמדה מקצועית עצמאית שלו. העסקה אושרה זמן קצר אחרי כניסת פילבר לתפקיד בדד-ליין הדרוש לבזק.
לפי האישום, פילבר הבהיר לגורמי המקצוע במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין שהוא מקדם את אישור עסקת בזק-יס בהתאם להנחיות נתניהו. בין היתר, הביא פילבר לכך שהליך גיבוש המלצת מועצת הכבלים והלוויין התבצע באופן מואץ על מנת לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים לנאשם אלוביץ'.
