ביום חמישי זה יתחיל. בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יתכנס אז בעקבות העתירה של דרום אפריקה נגד ישראל. דרום אפריקה תהיה הראשונה שתשטח את טענותיה – היא מאשימה את ישראל ב"רצח עם" ברצועת עזה – ויום למחרת תציג ישראל את טיעוני ההגנה שלה.
בבית הדין הבינלאומי לצדק מכהנים 15 שופטים, שאמורים לשקף מגוון גיאוגרפי, לצד ייצוג ראוי של שיטות משפט. שופטיו נבחרים על ידי העצרת הכללית של האו"ם ומועצת הביטחון לתקופת כהונה של תשע שנים, כשכל שלוש שנים מתחלפים או נבחרים לתקופת כהונה נוספת שליש מהשופטים. במקרה של פטירת שופט או פרישתו בנסיבות אחרות, נערכות בחירות להחלפתו.
הכותרת
המלחמה בחמאס עוברת לזירה המשפטית
26:27
היות ואין שופט ישראלי בבית הדין, לישראל שמורה הזכות למנות שופט מיוחד בתיק נגדה. כפי שנחשף ב-ynet, ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר למנות את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, לתפקיד הזה. גם לדרום אפריקה שמורה אותה זכות, והיא תשלח כשופט אד-הוק בדיון את סגן נשיא בית המשפט העליון שלה לשעבר, דיקנג מוסנקה. אלו יתר 15 השופטים בהאג:
נשיאת בית הדין, השופטת האמריקנית ג'ואן דונהיו. דונהיו מכהנת בבית הדין החל מ-2010, וכנשיאה החל מפברואר 2021. היא צפויה לפרוש בפברואר 2024. בעברה עבדה כסגנית היועצת המשפטית של משרד החוץ האמריקני ושימשה כיועצת לממשלי קלינטון ואובמה בנושאי משפט בינלאומי. היא עסקה בין היתר בנושאי סביבה, חסינויות, טריבונל איראן-ארה"ב וסוגיות אכיפה. כנשיאה, מדגישה דונהיו את עצמאות בית הדין ומתרחקת מכל מה ש"מריח" לה כחשש לפוליטיזציה, ואינה משתתפת באירועים, גם כאלה המאורגנים על ידי ארה"ב.
הגישה המשפטית שלה היא שבית הדין אינו "אי" - היא רואה בו מנגנון המהווה חלק ממערכת שלמה של ארגונים בינלאומיים. בית הדין בראייתה אינו יוצר דין חדש אלא תפקידו הוא לפרש ולחדד את המשפט הבינלאומי הקיים. פיתוח המשפט הבינלאומי בראייתה מוגבל רק לתפקידי יישוב סכסוכים ומתן חוות דעת מייעצות.
סגן נשיא בית הדין, קיריל גבורגיאן מרוסיה: שופט בית הדין מאז 2015 וסגן הנשיאה מפברואר 2021. גם הוא צפוי לפרוש בפברואר 2024. גבורגיאן שימש כיועץ משפטי בדרגות שונות במשרד החוץ הרוסי ושגריר להולנד, ובמסגרות אלו ייצג את רוסיה בפורמים בינלאומיים שונים - ובכלל זאת בשני הליכים בפני בית הדין הבינלאומי לצדק: ההליך בין גיאורגיה לרוסיה וחוות הדעת המייעצת לעניין קוסובו.
השופט הרוסי תומך בסמכות רחבה של ה-ICJ בחוות דעת מייעצות. ביחד עם השופטת הסינית, הוא הצביע נגד הסעד הזמני של בית הדין אשר דרש מרוסיה לעצור כל פעילות צבאית נגד אוקראינה ולהבטיח כי כלל היחידות הלוחמות בשליטתה לא ינקטו בפעולות כאלה. הוא גם פרסם הצהרה נפרדת בה ציין כי אין לבית הדין סמכות לדון בתיק מאחר שבסמכותו לדון רק כאשר יש הסכמה מצד שתי המדינות המעורבות בסכסוך, אך באותו מקרה רוסיה התנגדה לניהולו בבית הדין.
השופט פטר טומקה מסלובקיה: מכהן כשופט מ-2003, וצפוי לכהן לפחות עד 2030. כיהן כנשיא בין השנים 2012 עד 2015. שימש כיועץ משפטי במשרד החוץ הסלובקי, שגריר סלובקיה לאו"ם וחבר בוועדת המשפט הבינלאומי. בעת שכיהן כנשיא בית הדין, נפגש נשיא המדינה דאז שמעון פרס איתו ועם יתר שופטי בית הדין.
טומקה נוטה לגישה משפטית שמרנית מצמצמת: לאחר שקוסובו הכריזה על עצמאותה, ובית הדין קבע כי לא הפרה את החוק הבינלאומי, טען טומקה שבית הדין שקל התפתחויות פוליטיות במקום כללים משפטיים גרידא, ובכך חרג מ"ההבלגה המשפטית". בהליך של גיאורגיה נגד רוסיה, ביקר טומקה בחריפות את הבחירה להסתמך על אמירות כגון "טיהור אתני" שנאמרו "בלהט הקרב".
לדבריו, אמירות אלו - שדומות להן נמצאות בבסיס התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל - הן "בסך הכול רטוריקה בזמן מלחמה שבאה להכפיש את הצד השני". אבל הרוב באותה הכרעה חשב אחרת ממנו. הוא סבור גם כי השאלה אם בוצע רצח עם צריכה להיבחן בהליך פלילי ואינה נתונה לסמכות בית הדין. סמכותו, לטענתו, תחומה לשאלות אם המדינה מילאה את חובתה למנוע רצח עם ולהעמיד לדין את המבצעים, ואם התעלמה - אם ניתן לייחס לה אחריות לרצח עם שביצע אדם בודד.
השופט רוני אברהם מצרפת: מכהן כשופט החל מ-2005 וצפוי להישאר בבית הדין עד 2027. שימש כנשיא בין 2015 ל-2018. אברהם, פרופ' למשפט בינלאומי יליד אלכסנדריה, ניהל את האגף המשפטי של משרד החוץ הצרפתי, ושימש כשופט בבתי המשפט המנהליים של צרפת. על אף שהוא ממוצא יהודי, אברהם נחשב ביקורתי ביחס למדיניות ישראל.
בשנת 2004 פרסם בית הדין חוות דעת מייעצת לבקשת העצרת הכללית של האו"ם, שבה קבע שבניית גדר ההפרדה ביהודה ושומרון מפרה את המשפט הבינלאומי. אברהם ייצג אז את צרפת, והביע בשם ממשלתה עמדות בכמה נושאים שעשויים להיות רלוונטיים לדיון כעת.
הוא טען כי הבקשה לחוות דעת מייעצת יכולה ליצור תקדים מסוכן לפיו ניתן להפנות לבית הדין עניינים בילטרליים שלבית הדין לא הייתה סמכות לדון בהם אם לא בחוות דעת מייעצת. בנוסף טען כי מעורבות בית הדין בהליך פוגעת באפשרות להמשך דיאלוג בין ישראל והפלסטינים, ושמדובר בסכסוך שמטיבו הוא מאוד פוליטי.
אברהם טען אז בשם צרפת כי בבניית הגדר הופר החוק הבינלאומי ואף שהזכיר אמירות של ממשלת ישראל כדי להראות שמדובר באמצעי זמני ולכן לא בסיפוח, התייחס לכיבוש כממושך, וטען כי הדבר מטיל חובות מוגברות על ישראל. הוא טען שישראל מחויבת לפצות על בניית הגדר ולהפסיק את הבנייה.
השופט מוחמד בנונה ממרוקו: מכהן כשופט בית הדין מאז 2006 וצפוי לסיים את תקופת כהונתו הנוכחית בפברואר 2024. כיהן כשגריר מרוקו לאו"ם. בעבר הראה נכונות לשקול שיקולים שאינם רק משפטיים. כך למשל הצטרף לדעת הרוב ביחס לסעדים הזמניים בעניין אוקראינה נגד רוסיה מאחר ש"הרגיש חובה לעשות כן בשל הנסיבות הטרגיות" על אף שטען שלא בטוח שההגשה האוקראינית על פתיחה בהליכים נגד רוסיה תחת אמנת הג'נוסייד היא ברוח האמנה.
במקרה אחר, התנגד להחלטת הרוב לפיה סרביה לא הייתה מעורבת ברצח עם בבוסניה, ובהצהרה שנתן טען כי התמלאו כל התנאים לקבוע מעורבות של הרשויות בבלגרד ברצח עם לאור הסיוע שנתנו לרפובליקת סרפסקה, והעובדה שידעו, או שהיה עליהם לדעת, על הכוונות של מבצעי הטבח בסרברניצה.
השופט עבדלקאווי אחמד יוסוף מסומליה: מכהן כשופט מ-2009, וצפוי לכהן לפחות עד 2027. כיהן כנשיא לפני דונהיו, מ-2018 ועד 2021. בעבר שימש כיועץ המשפטי באונסק"ו ובשנות ה-70 ייצג את סומליה בכינוסים בינלאומיים, כגון פסגת האחדות האפריקנית.
בעבר השתתף השופט המוסלמי יוסוף בסעודת איפטאר בבית שגריר ישראל בהאג, ובתקופת כהונתו כנשיא פתח את הרצאת יום השואה הבינלאומי.
השופטת שיו הנג'ין מסין: שופטת בבית הדין מאז 2010, צפויה לסיים את תקופת כהונתה הנוכחית ב-2030. בעבר ניהלה את אגף המשפט במשרד החוץ הסיני וכיהנה כשגרירת סין בהאג. בהצהרה בעניין אוקראינה הסבירה שנראה שאוקראינה מנצלת את האמנה על מנת להביא בפני בית הדין סוגיות פוליטיות רחבות יותר הנוגעות לביטחון האזור, שאינן נופלות בגדרי האמנה, אלא קשורות לסוגיה של שימוש בכוח.
היא הצביעה נגד הסעדים שדרשו מרוסיה להפסיק באופן מיידי את פעילותה הצבאית, מתחה ביקורת על הסעדים שניתנו וגם טענה נגד הדרישה להימנע מפעילות צבאית רק מאחד הצדדים.
השופטת ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה: שופטת בבית הדין מאז 2012, צפויה לסיים את תקופת כהונתה הנוכחית ב-2030. עבדה במשרד המשפטים של אוגנדה ושימשה כשופטת בבית המשפט העליון במדינה.
השופט דלוויר באנדארי מהודו: שופט בבית הדין מאז 2012, צפוי לסיים את תקופת כהונתו הנוכחית ב-2027. שימש בעבר כשופט בית המשפט העליון של הודו. נוטה לגישה מרחיבה בשאלה מהי אפליה, והכיר בזו בתביעה של קטאר נגד האמירויות.
ב-2015 הגיע ביחד עם השופטים טומקה וגבורגיאן לישראל, והשלושה ניהלו משפט חלל בינלאומי מבוים, במסגרת כינוס החלל העולמי שנערך בארץ.
השופט פטריק ליפטון רובינסון מג'מייקה: שופט בבית הדין מאז 2015, צפוי לפרוש בפברואר 2024. עבד עבור ממשלת ג'מייקה במגוון משרות משפטיות, כולל יועמ"ש משרד החוץ והמשנה לתובע הראשי. הצביע בעד הסעד הזמני שדרש מרוסיה להפסיק פעילויות צבאיות נגד אוקראינה.
השופט נוואף סלאם מלבנון: מונה כשופט בבית הדין בשנת 2018, ותקופת כהונתו הנוכחית צפויה להסתיים ב-2027. לפני מינויו ייצג את לבנון באו"ם, לרבות בתקופת כהונתה במועצת הביטחון, ובעבר עבד כעורך דין פרטי, גם בארצות הברית.
כנציג לבנון, הביע עמדות אנטי-ישראליות, ונראה שהוא נוטה לשקול שיקולים מדינתיים של ממשלת לבנון בהחלטותיו. בתביעה בין שתי מדינות אפריקניות (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נגד אוגנדה) טען כי במצבי כיבוש יש לדרוש נטל ראייתי מאוד נמוך או להעביר את הנטל הראייתי לכוח הכובש.
השופט גאורג נולטה מגרמניה: שופט בבית הדין מאז 2021, צפוי לסיים את תקופת כהונתו ב-2030. איש אקדמיה וחבר ועדת המשפט הבינלאומי לשעבר. במאמר שכתב, העוסק בזכות להגנה עצמית, הוא הגיב להצעת הפרופ' הישראלי דוד קרצמר לפיה יש לפרש את עיקרון המידתיות ככולל מגוון רחב של מטרות. לטענתו, יש להימנע מלהרחיב את התכליות המצדיקות הגנה עצמית, מחשש לניצול לרעה של הזכות, ולהמשיך במגמה של פירוש העיקרון כמתייחס לקשר בין המטרה היחידה לבין האמצעים הננקטים להשגתה.
השופט יוג'י איוואסאווה מיפן: שופט בית הדין מאז 2018, צפוי לסיים את תקופת כהונתו ב-2030. כאיש אקדמיה עסק רבות בקשר בין משפט בינלאומי ומשפט מדינתי, בעיקר בהקשר של יפן. במאמר מלפני מינויו לשופט, טען שביחס לזכות צדדים שלישיים להופיע בהליכים בפני בית הדין - כמו דרום אפריקה במקרה הנוכחי - בפועל ננקטת גישה מצמצמת יחסית.
השופטת הילרי צ'רלסוורת' מאוסטרליה: מונתה לשופטת בבית הדין בשנת 2021 ונבחרה לאחרונה לתקופת כהונה נוספת, עד 2033. אשת אקדמיה, העוסקת רבות בזכויות מגדר ונשים במשפט הבינלאומי. ביקרה את החלטת מועצת הביטחון אשר הכשירה את כוחות הקואליציה בעיראק להפעיל סמכויות ממשלתיות כמעט ללא הגבלות, וציינה את ההפרות של דיני כיבוש ודיני זכויות אדם בעיראק - ביניהם היעדר הספקת מזון ותרופות.
השופט לאונרדו נמר קאלדיירה ברנט מברזיל: "צעיר" השופטים בבית הדין – מונה בשנת 2022 במקום שופט שהלך לעולמו במקום כהונתו. איש אקדמיה שכתב רבות על בית הדין. במאמר שכתב התייחס לאש"ף (בזמנו) כארגון טרור, אך גם טען כי ההגנה השתמשה בטרור בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה.
