זה מכבר, וביתר שאת לאחר אסון 7 באוקטובר, נשען השלטון במדינת ישראל על כרעי תרנגולת, אין לו רוב בעם, והוא הפך בלתי לגיטימי בעליל. מהסקרים הנערכים חדשות לבקרים, מכל קצווי הקשת הפוליטית, ברור ונהיר כי לממשלה הנוכחית אין רוב בציבור. רובו של הציבור אף תומך בעריכת בחירות לאלתר, כפי שמצביעים הסקרים והלך הרוח בעם, ודוחה את עמדת ראש הממשלה לקיים בחירות – אם בכלל – רק בסיום המלחמה (דהיינו, באחרית הימים או בסמוך לכך).
ועל מה נשענת ממשלה כאוטית זו, הלכה למעשה? על שר האוצר והשר השולט על יהודה ושומרון, בצלאל סמוטריץ', המוליך אותנו מיום ליום לעבר התהום הפעורה – הן כלכלית והן ביטחונית. נראה, כי הוא לא יחדל ממעלליו עד שתהיה התקוממות מלאה של תושבי השטחים, או עד שסוכנויות דירוג האשראי יורידו את הדירוג של כלכלת ישראל לרמה של C או D. כל זאת – כאשר לשר הנכבד אין כל תמיכה ציבורית, כאשר על-פי מרבית הסקרים מפלגתו, הציונות הדתית, כלל אינה עוברת את אחוז החסימה. אז היכן הלגיטימציה לתעתועים ולמערבולות המסוכנות ששר לא לגיטימי זה מעביר אותנו?
וישנה סיעת הימין הממלכתי, שאף היא לפי רוב הסקרים לא עוברת את אחוז החסימה, אך לפי הפרסומים העומד בראשה, גדעון סער, מועמד להחליף את השר יואב גלנט במשרד הביטחון. זאת, אך ורק משום שסר חינו של גלנט בעיניי ראש הממשלה, רעייתו ובנו.
סימן נוסף לחוסר הלגיטימיות של הממשלה, הוא התנהלותה של משטרת ישראל תחת המפכ"ל בפועל, רב-ניצב איתמר בן גביר. החקירות האחרונות של משטרת ישראל – הן את האישה שהשליכה, או שלא, חול על כבוד השר המשוטט לתומו לחופו של ים בעת מלחמה, והן את שלוש הנשים שחילקו בבית הכנסת כרוזים שקראו לשחרור החטופים רחמנא ליצלן – חורגות מכל אמות מידה ציבוריות ומעוררות שאט נפש של ממש. כל זאת, שעה שהפשיעה ברחובותינו, במיוחד במגזר הערבי, הולכת וגואה וגם חצתה כל קו אדום. אך אמצעיה המוגבלים של המשטרה וכוחות מז"פ והמודיעין של המשטרה מופנים לחקירת הפשעים הנוראיים שביצעו מספר אזרחיות הגונות ושומרות חוק, דרך כלל. הכיצד?
מוטב לשר שישקול להשיב עטרה ליושנה ולחזור ללשם "משרד המשטרה", שכן למדינת משטרה הפכנו כבר מזמן
הגיעה העת שהיועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה ייתנו דעתם למצב הבלתי נסבל, וינערו סוף-סוף את האיש המתנהל כגביר באחוזתו וכשליט בארצו, ולא כשר ראוי במדינת ישראל. אגב, לא ברור לי מדוע שונה שמו של המשרד למשרד לביטחון לאומי. הלא ביטחון אין כאן, ולאומי בוודאי שלא - אולי לאומני. מוטב לשר שישקול להשיב עטרה ליושנה ולחזור לשם "משרד המשטרה", שכן למדינת משטרה הפכנו כבר מזמן.
נדבך נוסף בחוסר הלגיטימיות של השלטון בישראל ניתן לראות בכך שהמדינה מתנהלת על-פי גחמותיו ותעתועי ליבו של אדם אחד בלבד – ראש הממשלה. שרי ממשלתו (למעט גלנט וארבל) הם אומרי הן לכל מה שיאמר ויחפץ, חברי הכנסת התומכים בממשלה הפכו מזמן לכבשים שותקות, או פועות בלחש ובהיחבא. מדובר אפוא, הלכה למעשה, בשלטון אחד ויחיד של האורקל מבלפור, שעל-פיו ועל-פי קרוביו – יישק דבר.
חוששני שאין צורך לאיים או להזהיר שהמשטר בישראל הוא על סף דיקטטורה – נראה שהיא כבר כאן.
