הקו האדום נחצה: העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח אמש (יום ו') כי איראן העבירה לרוסיה טילים בליסטיים לטווח קצר. גורמים אירופיים אמרו לעיתון כי חרף אזהרות חריפות מצד המערב, איראן העבירה את הטילים למשטרו של הנשיא ולדימיר פוטין עבור מלחמתו באוקראינה, בצעד שמהדק עוד יותר את הברית בין טהרן למוסקבה – ומעלה גם חשש מהתמורה שתקבל הרפובליקה האיסלאמית.
הבית הלבן לא אישר אמנם את הדיווח, אבל מעט אחרי שפורסם מסר כי כל משלוח טילים מאיראן לרוסיה יהווה "הסלמה דרמטית" בסיוע האיראני למוסקבה. מנגד, משלחת איראן לאו"ם הכחישה את הדיווח. "לא נשלח נשק לאף אחד מהצדדים בסכסוך, אנחנו קוראים לאחרים לפעול באותה צורה ולתמוך במשא ומתן לשלום", אמרו בטהרן.
במערב הביעו חשש מהתממשות המהלך כבר חודשים ארוכים, ובאוגוסט דווח בסוכנות הידיעות רויטרס כי המשלוח הצפוי יכלול טילי "פאתח 360" – עם טווח מרבי של 120 ק"מ וראש נפץ של 150 קילוגרמים. גורמי מודיעין באירופה אמרו לפי הדיווח ההוא כי עשרות אנשי צבא רוסים שוהים באיראן ומתאמנים בתפעול מערכת הטילים. גורמי המודיעין ציינו כי החוזה בין רוסיה לאיראן נחתם כבר בדצמבר, וכי סוכם בו על העברת טילי "פאתח 360" ומערכת טילים בליסטיים נוספת שנבנתה באיראן בשם "אבאביל".
כעת, כך לפי "וול סטריט ג'ורנל", הודיעה וושינגטון לבעלות בריתה שמשלוח הטילים יצא לפועל. "הטילים הועברו סוף-סוף", אמר גורם אמריקני לעיתון. גורמים במערב ציינו כי המשלוח כולל מאות טילים לטווח קצר, אך לא הייתה בדיווח התייחסות לסוג הטילים. "זה לא הסוף", אמר גורם אירופי בכיר – שציין כי איראן צפויה להמשיך להזרים כלי נשק לרוסיה. היא כבר מספקת לה כטב"מים מתאבדים רבים שמשמשים את מוסקבה גם בימים אלו, במתקפות החוזרות ונשנות על תשתיות האנרגיה של אוקראינה – כנראה כנקמה על הפלישה האוקראינית המשפילה למחוז הרוסי קורסק.
העובדה שאיראן סיפקה את הטילים, חרף איומים בסנקציות מצד המערב, מעלה כעת את השאלה אם אותם איומים אכן ימומשו. כבר במרץ הזהירו מדינות ה-G7 שיטילו בתגובה סנקציות על איראן, וגורמים אירופיים אמרו אמש ל"וול סטריט ג'ורנל" כי פעלו לאורך הקיץ מול עמיתיהם בארה"ב כדי לקבוע את אופי העיצומים שיוטלו על משטר האייתוללות, אם משלוח הטילים יועבר.
לפי העיתון, האירופים צפויים לאסור על חברת התעופה הלאומית של איראן, "איראן אייר", לטוס לנמלי אירופה – מהלך שעשויים להיות לו השלכות כבדות על יחסי המסחר בין היבשת לאיראן. האירופים צפויים גם להטיל סנקציות על אנשי עסקים איראנים וגורמים שמעורבים במשלוחי הטילים, כולל חברות תעבורה.
מוקדם יותר השנה אמרו גורמים אירופיים כי העברת טילים מאיראן לרוסיה תהווה הפרה של "קו אדום" מבחינתם, וכי ייתכן שבתגובה אף יחזירו חלק מהסנקציות שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין עם איראן מ-2015, הסכם שכבר קרס מאז פרישת ארה"ב ממנו ב-2018, אולם כעת לפי הדיווח בבריסל נשמעים מסויגים יותר. דיפלומט אירופי בכיר אמר לעיתון שמעבר לסנקציות על ענף התעופה האיראני, סנקציות כלכליות אחרות לא צפויות להיות חמורות.
ברקע לכך תקווה שעדיין נותרה באירופה לשיפור היחסים מול איראן, תחת ממשלתו החדשה של הנשיא הרפורמיסט מסעוד פזשכיאן, אם כי בכל הנוגע לסוגיות צבאיות – בכלל זאת העברת הנשק לרוסיה – מי שקובע הוא המנהיג העליון עלי חמינאי.
התיעוד שחשפה CNN ובו נראית הוצאה להורג של אוקראיניים שנכנעו:
בינתיים נמשכים הקרבות באוקראינה – ואמש חשפה רשת CNN תיעוד קשה לצפייה שבו נראית הוצאה להורג של שלושה חיילים אוקראינים, שנכנעו במסגרת הלחימה העזה שמתנהלת בימים אלה במזרח המדינה, ליד העיר האסטרטגית פוקרובסק. מוסקבה מקווה לכבוש את העיר הזו כדי לחסל את כיסי ההתנגדות של קייב בחבל דונבאס, כשברקע אותה השפלה בפלישה לתוך רוסיה במחוז קורסק – שם מתקשה צבא פוטין להדוף את אלפי הלוחמים האוקראינים.
בתיעוד שצולם בסוף אוגוסט, מרחפן שהופעל על ידי הצבא האוקראיני, נראים שלושת החיילים כשהם כורעים על ברכיהם וידיהם מונפות מאחורי הראש – ואז הם נראים נופלים על הקרקע, ללא רוח חיים. לפי CNN, אבק שעף בסמוך מעיד כנראה על הירי שבוצע לעברם.
לפי הדיווח, זו אינה תקרית בודדה: גורמי מודיעין אוקראיניים העבירו לרשת החדשות האמריקנית רשימה של 15 הוצאות להורג שאירעו מאז נובמבר אשתקד, ולחלק מהטענות צורפו גם צילומי רחפנים נוספים כראיות. התובע הכללי של אוקראינה מסר כי אנשיו חוקרים 28 מקרים של הוצאות להורג מתחילת המלחמה בפברואר 2022, שבמהלכם נהרגו 62 חיילים אוקראינים.
לפי CNN, ההוצאה להורג בפוקרובסק מהווה עדות לשיטות הלחימה האכזריות של רוסיה, שנחושה להתקדם במסע הכיבושים שלה במזרח אוקראינה – ונמנעת לפי שעה מהסטת כוחות משמעותיים מהקרבות שם כדי להדוף את הפלישה האוקראינית בקורסק.
במקביל, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טען אתמול כי כ-6,000 חיילים רוסים נהרגו או נפצעו במהלך הקרבות בקורסק, מאז תחילת הפלישה שם ב-6 באוגוסט. "כיום אנחנו שולטים בשטח של יותר מ-1,300 קמ"ר בקורסק, שכולל 100 יישובים", אמר זלנסקי – וציין כי חלק גדול מהשטח שנכבש פשוט ננטש על ידי הכוחות הרוסיים.
זלנסקי דיבר במהלך כינוס ביטחוני של בעלות ברית מהמערב בבסיס חיל האוויר האמריקני רמשטיין בגרמניה, ושם המשיך להפעיל לחץ על בעלות הברית לאפשר לקייב לתקוף עם נשק מערבי יעדים בעומק רוסיה – וכן לשלוח לאוקראינה מערכות הגנה אוויריות נוספות. "מספר מערכות ההגנה שלא הועברו הינו משמעותי", אמר זלנסקי בצל מתקפות הטילים והכטב"מים הבלתי-פוסקות על ערי אוקראינה, שגובות מחיר יקר בחיי אדם וגם משבשות את תשתיות האנרגיה במדינה לקראת החורף.
בכינוס בגרמניה הודיעה ארה"ב על חבילת סיוע נוספת לאוקראינה, הפעם בהיקף של 250 מיליון דולר, אבל שר ההגנה לויד אוסטין שהשתתף בו נשמע כמי שמבקש להפחית מחשיבות דרישתו של זלנסקי לקבל אישור לתקוף בעומק רוסיה עם נשק אמריקני. "אין אף יכולת אחת שלבדה תהיה מכרעת בקמפיין הזה", אמר אוסטין לכתבים – והוסיף כי לאוקראינה יש יכולות נוספות משל עצמה, כגון כטב"מים שיכולים לתקוף בתוך רוסיה, ואף מעבר לטווח של מערכות תקיפה אמריקניות כמו ATACM או טילי "סטורם שאדו" בריטיים.
ליאור בן ארי השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 22:59, 06.09.24