(צילום: שחר גולדשטיין)
הטור הענק של השריון והחי"ר הרוסי שמאיים על קייב מעורר הרבה תהיות בדבר כושר הלחימה וכושר החשיבה הטקטי של מפקדי השדה משני הצדדים. נראה שיש כאן מחדל או אפילו סדרת מחדלים משני הצדדים – בעיקר הרוסי, אבל גם האוקראיני - מחדלים שמחייבים בדיקה והפקת לקחים מהירה משני הצדדים.
מדובר בטור שיש בו טנקים T-72, נגמ"שי BNP, תותחים מתנייעים והמון מכליות דלק, משאיות תחמושת, קרונות פיקוד ונשק נגד מטוסים. יש שם טילים נגד מטוסים ותותחים נגד מטוסים – כולם מתנייעים – ויש שם אלפי לוחמי חי"ר רוסים וכמובן טנקיסטים ואנשי אספקה ותחזוקה באלפיהם.
מצילומי הלווין עולה שהטור נמצא בשטח ריבוני אוקראיני, כמעט כולו על ציר תנועה אחד. הכוח הקדמי של הטור נמצא במרחק כ-20 ק"מ מפרברי קייב וזנב הטור נמצא במרחק של כ-80 ק"מ מהעיר. כלומר, אורך הטור כולו הוא כ-60 ק"מ, אולי קצת פחות, והוא נמצא על צירי תנועה ראשיים ולא פרוש בשטח.
5 צפייה בגלריה
באורך 60 ק"מ: השיירה הרוסית בדרך לקייב
(צילום: EPA / SATELLITE IMAGE 2022 MAXAR TECHNOLOGIES)
השאלה החשובה ביותר היא למה פוטין נותן לאנשיו לקפוא בקור ולהיות בסכנת תקיפה של כוחות אוקראיניים, כשהם במצב של "ברווז משותק". גורמי ביון מערביים שדיברו עם סוכנויות הידיעות מסבירים שפוטין כנראה עדיין לא החליט אם להתקדם לתוך קייב או רק לכתר אותה, ועכשיו הוא מחשב מסלול מחדש.
גורמי ביון אמריקנים אמינים, שמדברים עם אישים מקהיליית המודיעין האוקראינית, יודעים גם לפרט: לדבריהם, יש בטור הענק הזה כמה חטיבות שריון, כמה חטיבות חי"ר והמון יחידות אספקה ותחזוקה. הצבא הרוסי מתמודד עם בעיות של אספקה, צירים חסומים על-ידי כלי הרכב הרבים שמנסים להתקדם, מחסור בדלק לחלק מכלי הרכב ומחסור במזון לחיילים. אותם גורמי מודיעין, כנראה על סמך האזנות, יודעים גם לספר שיש בעיות מורל בקרב היחידות האלה, שאנשיהם עומדים בטור אחד ארוך שכמוהו לא נראה אולי מאז מלחמת העולם השנייה באירופה, ואולי במקום אחר.
אנחנו הישראלים יודעים מצוין איזה נזק יכולים לגרום צירים סתומים ופקוקים בעשרות כלי רכב שאינם יכולים לנוע קדימה ואחורה, או שהם אינם רשאים לנוע קדימה ואחורה. הצליחה במלחמת יום כיפור ב-1973 התעכבה בדיוק בגלל הצירים הפקוקים האלה, אבל אצל הרוסים חברו פה כנראה הרבה דברים ביחד, והטור הזה, שנצבר לאט לאט בשבעת הימים האחרונים, אינו זז ממקומו.
5 צפייה בגלריה
טנקים, נ"מ, ולוחמים: הכוחות הרוסיים בשיירה
(צילום: EPA / SATELLITE IMAGE 2022 MAXAR TECHNOLOGIES)
עד שיתפרסמו הדברים האלה ייתכן שתחל תזוזה, אבל כרגע הם עומדים שם בקור של מינוס חמש מעלות, במרחק של קילומטרים ספורים מהרובעים הצפוניים של קייב. אפשר להבין למה הגנרלים הרוסיים לא רוצים, אולי מהססים, להיכנס לעיר שיש בה ארבעה מיליון תושבים אוקראיניים, שמוכיחים כל רגע בצורה מוחשית יותר ויותר שהם מוכנים למות ולא לתת לטנקים הרוסיים לשהות ברחובות הרחבים של הבירה. לחימה בשטח בנוי תעלה לרוסים באבידות נוראות, ולכן פוטין כנראה שוקל לכתר את העיר ולנתק אותה מאספקה, כולל אספקת נשק מהמערב, ולהפציץ מוסדות וסמלי שלטון כדי להכריח את האוקראינים להפנות עורף לזלנסקי ולהסכים שתקום בקרבם ממשלה פרו-רוסית.
אבל תמוהה לא פחות היא העובדה שהצבא האוקראיני והמיליציות האוקראיניות לא מנסים אפילו לפגוע בטור הזה, ולא גורמים לו נזק. אני לא מדבר על מתקפת מטוסים או טנקים אוקראיניים או כל אמצעי צבאי מודרני אחר. אני מדבר על דקירות סיכה: מתקפת נגד של גרילה קלאסית, שמשתמשת בטילי ג'אוולין שקיבלו מהאמריקנים וברקטות ובמטולי RPG. מספיק שתהיינה שתי התקפות כאלו של אוקראינים אמיצים, בודדים, בזוגות או ברביעיות, שיתגנבו אל ראש הטור ואל זנבו ויבעירו כמה עשרות כלי רכב כדי שזה תהיה תחילתה של תבוסה רוסית מוחצת, שהמפלה של נפוליאון שפלש לרוסיה ונאלץ לברוח כשחייליו רועדים מקור, מתים מרעב וממחלות, תחוויר לעומתה.
אני מדגיש: התמיהה היא לא מדוע הצבא האוקראיני אינו מפעיל נגד הטור הזה, שאינו זז ממקומו ואינו נפרש בשטח את מטוסי הקרב המעטים שיש לו, או את הטנקים והארטילריה. אם האוקראינים היו מפעילים פלטפורמות שכאלה, הם היו סופגים מפלה בעצמם מפני שמטוסי הקרב הרוסיים, למרות מזג האוויר הגרוע, יכולים ליירט ללא קושי את מטוסי הקרב האוקראיניים שינסו לתקוף את השיירה, וכך גם הנ"מ הרוסי שכמה מיחידותיו נמצאות בשיירה ייפגעו במטוסים. כנ"ל לגבי הטנקים האוקראיניים, או מתקפת חי"ר רבת עוצמה.
הרוסים יזהו במהירות כל תנועה של טנקים לעבר השיירה וישמידו אותם מהאוויר ובאמצעות תותחי ה-T-72, שיש להם טווח ארוך יותר לעומת הטנקים האוקראיניים המיושנים. לכן גם מתקפה קונבנציונלית צבאית אוקראינית נידונה לכישלון. אבל מתקפת גרילה שתתבצע על ידי כמה מאות – לא יותר – של אוקראינים אמיצים, מצוידים בטילי נ"ט חדישים מתוצרת ארה"ב ואירופה וב-RPG-7 הישנים והטובים, יכולים לעשות שמות בטור הזה ולעצור אותו, ולא רק לעצור אותו – אלא גם לגרום לתפנית במלחמה כולה.
אני מניח שמפקדי השדה הרוסיים מודעים לאפשרות הזאת, והם הציבו משני עברי הטור ובחזיתו יחידות חי"ר וכוחות מיוחדים ואמצעי תצפית והאזנה שיתריעו מפני מתקפת גרילה אוקראינית. אבל במזג האוויר הגרוע השורר כרגע בשטח, לאוקראינים יש יכולת להסתנן דרך המשמרות האלו, ואגב - דרך השמירה ההיקפית הזאת ייתכן שגם לא יצטרכו. לטילי הג'אוולין יש טווח של כמה קילומטרים טובים, וייתכן מאוד שבכלל לא צריך להסתנן דרך מערך ההגנה הרוסי מסביב לטור, אלא אפשר לירות על כלי הרכב מרחוק, מבין העצים, ולהסב לו נזקים כבדים אפילו בלי להתקרב אליו.
נכון שכדי לירות רקטות RPG צריך להתקרב למרחק של 300 מטרים או פחות מהטנקים, הנגמ"שים והמשאיות של הרוסים, אבל די ב-10 אוקראינים אמיצים – והם אכן מאוד אמיצים ונחושים – כדי להעביר באש רק"מ (רכב קרבי משוריין) רוסי או משאיות דלק/תחמושת - והשאר יהיה היסטוריה. לא צריך פה יוזמה של המטכ"ל האוקראיני ותוכנית מבצע מפורטת, צריך רק שאוקראינים החיים בשטח שמחזיקים בטילים או מטולי RPG יזהו את נקודות התורפה של הטור הזה ויפגעו בו, ואז בעצם יוסר האיום - הממשי - על קייב מצפון.
הסיבות האפשריות לחוסר ניצול ההזדמנות
השאלה היא מדוע האוקראינים לא מנצלים את ההזדמנות הזאת, שקשה שלא להבחין בה, כדי להביס בצורה מוחצת את הכוחות הרוסיים שפלשו לארצם מצפון. נדמה לי שיש לכך שלוש סיבות: האחת היא שהאוקראינים, ומי שנותן להם עצות בוושינגטון ובלונדון, עדיין מקווים שפוטין יחליט בסופו של דבר שלא להיכנס לקייב או להטיל עליה מצור.
הם מקווים שהסנקציות, הבידוד הבינלאומי והתבוסות הקטנות שהאוקראינים הנחילו לכוחותיו בגזרות הלחימה השונות, בעיקר בדרום אוקראינה בחופי הים השחור בחרסון ובמליטופול, ייגרמו לפוטין להחליט שלא להסתער על קייב או לכתר אותה.
סיבה שנייה היא שהאוקראינים חוששים מנקמה רוסית אם טור השריון או חלקים ממנו ייפגעו ויוצאו משימוש. מראות כלי הרכב, הטנקים הרוסיים, מכליות הדלק והאנשים שבורחים מהם, עלולים לגרום לפוטין ולגנרלים שלו לאבד כל עכבה והם יפציצו את קייב כנקמה ללא אבחנה. אין ספק שהאיכרים האוקראיניים ינסו לפגוע בחיילים הרוסיים הבורחים מהשיירה, ואז יהיה לרוסים תירוץ טוב גם לירות גם באזרחים אוקראינים לא מעורבים. לרוסיה יש יכולות אש שספק אם יש כמותן במערב, ואם היא תספוג מכה לטור השריון המסיבי שלה, היא תאבד כל רסן וצפוי מרחץ דמים.
הסיבה השלישית היא שהממשלה של וולודימיר זלנסקי, תמימים שכמותם, עדיין מקווים שתהיה הפסקת אש מוסכמת בשיחות בגבול בלארוס.
בהקשר זה יש אולי סיבה רביעית: ידוע שבלארוס העמידה 300 טנקים בכוננות כניסה לאוקראינה בנתיבים אלטרנטיביים. ייתכן שהחשש מפני הטור הזה, שינוע בחיפוי מטוסי קרב רוסיים וסוללות נ"מ רוסיות, גם הוא מרתיע את האוקראינים מלנסות לדקור את בטנו של הפיל בחנית כמו שעשה אלעזר המכבי לפילים שהיו הטנקים של הצבא הסורי-יווני שפלש לארץ ישראל.
אותה דקירת חנית בבטנו של הפיל הטתה את הכף במערכה ההיא לפני כ-2,000 שנה. אפשר להבין את השיקולים של הגנרלים האוקראינים כיום, שיודעים היטב כמה אכזרית יכולה להיות נקמה רוסית. אבל מתקפת גרילה, פעולת נגד באמצעי לוחמה זעירה, עשויה לשנות דרמטית לטובת אוקראינה את המצב לטובת אוקראינה. זה הימור קשה ומסוכן - ואיני מקנא במי שצריך לקבל את ההחלטות בקייב.
