המפכ"ל דרש ענישה מחמירה, הרכב פנימי קבע עונש מקל: בית הדין המשמעתי של המשטרה גזר באחרונה עונש של נזיפה חמורה וקנס כספי בסך 15 אלף שקלים על תת-ניצב עימאד חסן, שהורשע במרץ השנה ניגוד עניינים ובהתנהגות שאינה הולמת לאחר שניהל מערכת יחסים מינית עם פקודה שקידם במקביל. במשטרה הסתירו את פסק הדין המשמעתי.
תנ"צ חסן, לשעבר מפקד משמר הגבול באזור ירושלים, יועד על ידי מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי לתפקיד מפקד מרחב שפלה. ואולם, אחרי שנודע כי הקצין הבכיר ניהל מערכת יחסים מינית עם פקודתו בניגוד לנוהלי המשטרה, נפתחה בפברואר חקירה נגדו במחלקה לחקירות שוטרים. בהמשך הוחלט לסגור את התיק הפלילי ולהעביר את הנושא לפתחו של בית הדין המשמעתי.
התביעה טענה בבית הדין המשמעתי כי אף על פי שמערכת יחסים וקשר זוגי במקום העבודה מוכרים רק לא במשטרה, הקצין הבכיר קיבל את השוטרת לעבוד תחת פיקודו במשך כארבע שנים, שבמהלכן הוא קיים מערכות יחסים במקביל. מצד אחד יחסי מרות, ומצד שני קשר זוגי שלא פסק.
לדברי התובעת בתיק, "הציפייה מכל שוטר ובעיקר מקצינים שמשרתים בדרגות גבוהות בפירמידה היא לערכים של יושרה, דוגמה אישית וערכית. הפרסום של הפרשה בתקשורת פגע בתדמית הארגון בעיני הציבור ובאמון הציבור ואמון השוטרים בארגון.
"הפן השני הוא הנושא התדמיתי של הארגון כלפי פנימה - השוטרים מצפים שהחלטות בעניינם יתקבלו באופן נקי ושלא יתערבו בהחלטות שיקולים זרים ואינטרסים שלא ממין העניין". התובעת ביקשה להטיל על תנ"צ חסן נזיפה חמורה, הורדה בדרגה בפועל למשך חודשיים והורדה בדרגה על תנאי למשך שלוש שנים.
מפכ"ל המשטרה שבתאי הצהיר בעבר כי יביא לפיטוריו של חסן ולא יאפשר לו לפרוש ביוזמתו - כמסר מרתיע לשאר הקצינים בארגון. עם זאת, מאחורי הקלעים הודיע חסן מיוזמתו כי הוא פורש משורות המשטרה.
סנגורו של חסן טען לטובתו בבית הדין המשמעתי כי "הנאשם שירת 34 שנים בחוד החנית במשטרת ישראל, בסכנת חיים, בהקרבה של המשפחה, וזה המחיר שהוא משלם כשהקריירה שלו בנסיקה".
"פגיעה בתדמית המשטרה"
שני קצינים בכירים בדימוס - ניצב יוסי סדבון ותת-ניצב שולמית קדם - וכן תת-ניצב מוריס חן ששמו נקשר עם עדות בעייתית בפני ועדת החקירה לאסון מירון, ישבו בהרכב השופטים והחליטו לחמול על חסן ולהסתפק בעונש המקל, למרות דברי המפכ"ל שלפיהם ידרוש פיטורים וענישה מחמירה שתרתיע קצינים אחרים.
"הנאשם, תת-ניצב עימאד חסן הורשע על ידינו על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בשתי עבירות משמעת שיוחסו לו: ניגוד עניינים וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה", צוין בכתב האישום המשמעתי.
בכתב האישום המשמעתי נטען עוד כי חסן מילא לשוטרת "טופס הארכת תפקוד בתום תקופת שירות", ובעקבות ההערכה הטובה שנתן לה - החליט להאריך את שירותה למשך שנתיים. "בכך שכמפקד קיים יחסים אינטימיים עם פקודה שלו, התנהג הנאשם באופן שאינו הולם קצין משטרה ושיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה", צוין בכתב האישום.
בכיר במשטרה שמעורה בפרטים אמר בהתייחס לקצין שניהל מערכת יחסים עם הפקודה: "חסן גם דאג לקדם את פקודתו, העניק לה רכב צמוד שלא על פי נוהלי המשטרה, ולמעשה אפשר לה לנהל ביד רמה את מרחב ירושלים במג"ב תוך שהיא רומסת לכאורה שוטרים אחרים".
עו"ד פיני פישלר, יו"ר משותף של ועדת המשטרה בלשכת עורכי הדין, הגיש ערר מפורט על סגירת התיק הפלילי נגד חסן, וקיבל לידיו את גזר הדין באמצעות בקשת חופש מידע לאחר שהמשטרה לא פרסמה מיוזמתה את הפרטים.
עו"ד פישלר, שידוע כאחד מגדולי המבקרים של המשטרה, מסר בתגובה: "כרגיל, הקולגות מחפים על הקולגות, מצופפים שורות ונותנים הנחות. כך לעולם לא יבערו את הנגעים, חייבים להפקיע מידי המשטרה את בית הדין המשמעתי ויפה שעה אחת קודם.
"המקרה הזה הוא הלקח שנלמד מפרשות שבעת הניצבים שטסו הביתה בטיל בליסטי? מדוע מביאים קצינים בדימוס לשפוט את חסן ולא עורכי דין מקצועיים ונטולי משוא פנים ופניות? ככה זה כשחברים שומרים על חברים. הענישה מגוחכת ולא מרתיעה. מדוע גררו רגליים עד שהמציאו לי לפי דרישתי את גזר הדין? מה היה להסתיר?".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "הרכב בית הדין למשמעת נקבע על פי חוק. רק בשלוש עבירות הקבועות בחוק, הרכב בית הדין כולל שופט מהציבור (נציג ציבור). כתב האישום נגד הקצין ייחס לו עבירה שאינה אחת משלוש אלו. באשר לענישה, נציין כי נימוקי הענישה מפורטים בהרחבה בגוף גזר הדין".
