במשך שנים האיראנים בונים את טבעת האש סביב ישראל. שעון הספירה לאחור עד להשמדת ישראל בכיכר פלסטין בטהרן מתוזמן אמנם לעוד 16 שנים, אבל כדי להגיע ליעד צריך להתכונן. אלמלא הייתה אצה לחמאס הדרך, אולי היינו מגלים את זה רק בהמשך – אבל כעת אנו כבר חווים את היכולות שנבנו. שני כתב"מים שיורטו מסוריה לאחרונה הם ככל הנראה סנונית חדשה לזירה שהולכת ומתפתחת לצד יתר החזיתות. במלחמה הזו ישראל הותקפה בכלי טיס ובטילים מתימן שבדרום, עזה במערב, לבנון בצפון, סוריה, עיראק ואיראן במזרח, וכל זה מבלי לציין את מבצע חומת מגן שמתחולל בשומרון.
הגילויים המדהימים של כוחותינו בגבול הצפון מבהירים כמה יסודית הייתה התכנית האיראנית ביחס לגליל וכמה מזל (מותר לומר נס?) שחיזבאללה נרתע מלהצטרף לחמאס ב-7 לאוקטובר. שנה לתוך המלחמה וצה"ל מתמרן בשלושה איזורים שבעבר פעל בהם בשגרה ואז נסוג: לבנון, עזה וצפון השומרון. כוחות המילואים הגיבורים שחוקים, הארטילריה אוזלת ולפי הדיווחים – גם המיירטים. מול טבעת החנק האיראנית, ישראל זקוקה למשענת גדולה שתוכל להיעזר בה, אך בבית הלבן נוקטים באסטרטגיה הפוכה.
ישראל מותקפת משבע מדינות שונות, מתמרנת בשלוש זירות שונות. האמריקאים, בתגובה, מובילים טבעת חנק מדינית על ישראל.
אחרי שביצע תרגיל מנהיגות לשר הביטחון שלו, ראש הממשלה נתניהו זכה לשיחה ישירה עם הנשיא ביידן. את תוצאות הניתוק האמריקאי מהזירה חווינו בישראל כאשר דווח כי נתניהו הודיע לאמריקאים כי צה"ל לא יתקיף מתקני נפט או גרעין איראניים, שהחיסולים בביירות ייפסקו (לאחר מכן הם חודשו חלקית), ואחרי שבועיים דובר צה"ל חזר להפיץ סרטונים של הזרמת הסיוע ההומניטרי לצפון רצועת עזה. בהמשך, דלפו לעיתונות האמריקאית נתונים מפכחים ומטרידים על מצב המיירטים הישראלי, מיד אחרי שדווח כי האמריקאים יפרסו את רשת הטילים המיירטים THAAD, כגיבוי לתגובה האיראנית הצפויה לתגובה הישראלית.
בעוד צה"ל חושף עוד ועוד ראיות לכישלון כוח שימור השלום של האו"ם בלבנון, האמריקאים מתריעים כי לישראל תקדימים של כיבוש ממושך. בצפון רצועת עזה, תכנית האלופים מושלכת אחר כבוד לפח האשפה של ההיסטוריה לאחר הניסיון להפריד בין העיר עזה לג'באליה ולבית חאנון, בטענה להיעדר סיוע הומניטרי מספיק שייכנס. זה אבסורד מוחלט, שכן מהרגע הראשון שבו ישראל נכנעה ללחצים האמריקאים לפני כשנה להזרים חשמל, מים, דלק ומזון לרצועה, חמאס משתלט עליו.
בשם הסיוע ההומניטרי, ארצות הברית מאלצת את ישראל להסב נזק לכל המעורבים במלחמה: תושבי עזה שמנוצלים כמגן אנושי על ידי חמאס ההולך ומשתקם, ישראל עצמה שמתברברת בדיונות העזתיות והחטופים, שהולכים ומתרחקים מחזרה לישראל
בשם הסיוע ההומניטרי, ארצות הברית מאלצת את ישראל להסב נזק לכל המעורבים במלחמה: תושבי עזה שמנוצלים כמגן אנושי על ידי חמאס ההולך ומשתקם, ישראל עצמה שמתברברת בדיונות העזתיות והחטופים, שהולכים ומתרחקים מחזרה לישראל.
לצד כל אלו, נשלח דווקא לגלנט ולשר דרמר מכתב המאיים כי אם הסיוע ההומניטרי לא יועבר, האמריקאים יצטרפו לצרפת, איטליה, גרמניה, בריטניה ומדינות נוספות בהטלת האמברגו על ישראל. וכך, בדיוק כפי שהאמריקאים הובילו למצב בו לחמאס אין שום תמריץ לחתור לעסקת חטופים, כך הם מובילים (שוב) את המשטר האיראני להאמין שאין להם שום סיבה להפסיק את התקיפות על ישראל.
אלא שהלחץ האמריקאי ושל המערב לא מוגבל רק לישראל כמדינה. מעל לראשם של ראשי המדינה עומדת ותלויה סכנת צווי המעצר מבית הדין הפלילי בהאג. בנוסף, ארצות הברית – יחד עם בריטניה – מקדמת מדיניות אגרסיבית חסרת תקדים של סנקציות כלכליות על ארגונים ופרטים ישראליים, בטענה ל"אלימות מתנחלים".
כך, כפי שהאיראנים סגרו על ישראל מכל זירה צבאית אפשרית כמעט, האמריקאים סוגרים על ישראל מכל זירה מדינית: סנקציות כלכליות על חברות וארגונים ישראלים הקשורים לפעילות ביהודה ושומרון, תוך סירוס והתעלמות מהמערכת המשפטית הישראלית; צווי מעצר תלויים ועומדים נגד ראשי המדינה; סירוס יכולות צה"ל מלתקוף באופן אפקטיבי בעזה, בלבנון ובאיראן – תוך איום חוזר ונשנה באמברגו. יכול להיות שביידן ציוני ושהאמריקאים רוצים שלא נפסיד, אבל עם חיבוק הדב הזה - בלתי אפשרי להאמין שהם רוצים שננצח.