אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון - היום (א') ייחקר במצ"ח מפקד הצוות מאגוז שירה בשוגג בחבריו ליחידה, מפקדי הפלוגות רב-סרן אופק אהרון ז"ל ורב-סרן איתמר אלחרר ז"ל. אחד מסנגוריו, עו"ד אילן כץ, שהיה גם סגן הפרקליט הצבאי הראשי בעבר, סבור שהמקרה הרגיש הזה, כמו מקרים דומים בעבר, לא צריך להיחקר במישור הפלילי, במיוחד בשלב זה, אלא רק בתום התחקיר המבצעי אם יימצא חשד לעבירות כאלה. אבל ההיסטוריה מלמדת שבכל אירועי ירי דו-צדדי שהסתיימו במוות נפתחה חקירה פלילית.
בפרקליטות הצבאית אומרים שאם חקירה פלילית תתקיים רק אחרי התחקיר הצבאי, היא עלולה להיות מזוהמת בעדויות "מלוכלכות" ולא טריות, שכן יחלפו כמה חודשים עד לסיום התחקיר. יש גם את המשפחות השכולות שדורשות לדעת אם האסון הזה נגרם בעקבות רשלנות קיצונית - ותחקיר מבצעי, בניגוד לחומרי חקירה פלילית, לא מגיע באופן מלא למשפחות וספק אם יספק אותן. טיעון נוסף ואחרון לטובת חקירה פלילית מתבסס על אירועי עבר: קצין בכיר לשעבר שביחידתו אירע מקרה של ירי דו-צדדי אמר כי דווקא חקירה כזו, שבוודאות די גבוהה תנקה את הקצין היורה מעבר לכל ספק, תסייע לו להתגבר על האירוע מבחינה נפשית.
במקביל לתחקיר ובעקבות האירוע, החליט הרמטכ"ל על עוצר אימונים נרחב. אבל בינתיים הפיץ מפקד בה"ד 1, אל"מ יהודה ואך, מכתב שנוי במחלוקת לצוערים שבו כתב כי הקצינים "אופק ואיתמר פעלו ביוזמה ותעוזה עבור ערך חשוב - ריבונותנו בארץ הזאת. התוצאה כואבת ויהיה מה ללמוד מהאירוע המצער, אך עלינו לזכור שהם פעלו מתוך כוונה להיטיב בארץ ולמגר את הפשיעה המתחוללת בקרב מחנות צה"ל".
בסופו של דבר יונחו על המאזניים של הרמטכ"ל חומרת המקרה והאחריות האישית של סא"ל א', ועל הכף השנייה עברו המרשים והעובדה שלצה"ל אין הרבה מג"דים כמותו
המכתב הזה בעייתי כי עם כל הצער שבדבר, השניים נפלו ככל הנראה כתוצאה משורת תקלות מקצועיות בהתנהלות, ואין זה נכון לחבר את האירוע - שכאמור מצוי בתחקיר - לנושא הריבונות או למיגור הפשיעה.
התחקיר שמנהל האלוף במילואים נעם תיבון, צפוי למצוא כשלים רבים בתרבות יחידת אגוז שהביאה לכך שמפקדים, רציניים ובכירים, יצאו על דעת עצמם לפעולות מבלי שהקפידו על הנהלים הבסיסים ביותר כמו תיאום מכשירי הקשר וחבישת קסדות. מי שעלול לשלם את המחיר הוא מפקד היחידה סא"ל א'. מדובר במפקד חריג בנוף הצה"לי, מהבודדים בדרגתו שמחזיק בשני צל"שים מקרבות בטווח אפס.
במהלך מבצע עופרת יצוקה שירת א' כסגן מפקד פלגה ביחידת אגוז של חטיבת גולני. בסריקה שערכה הפלגה נפתחה אש לעבר הכוח וממנה נהרג מפקד הצוות סגן עומר רבינוביץ. א' חתר למגע ונתקל במחבל פנים אל פנים. על אף האש הרבה הוא איגף את המחבל תוך שהוא מטפס על מרזב הבית, עד שהגיע לדלת האחורית של החדר בו נמצא המחבל, השליך רימון והרגו. את הצל"ש הוא קיבל ממפקד האוגדה דאז, איל איזנברג, שיש מי שרואים ב-א' כיורשו.
במהלך מבצע צוק איתן ביולי 2014 התפוצץ מטען חבלה במהלך פעילות של יחידת "אגוז" ונפתחה אש מחבלים. לוחם מהיחידה נהרג ולוחם אחר נפצע. א' הבין במהירות את תמונת המצב והחל להוביל את לוחמיו. לאחר מכן הרג את המחבל שפגע בכוח. יום למחרת הופעל מטען חבלה כנגד לוחמי היחידה, נהרגו שני לוחמים ונפצעו מפקדים, בהם מפקד היחידה. בקרב זה, נטל א' את הפיקוד על האירוע עד לסיומו וקיבל צל"ש ממפקד האוגדה.
לצה"ל אין עוד מג"ד עם ניסיון מבצעי שכזה. סא"ל א' נבחן תחת אש והוכיח עצמו פעם אחר פעם, הוא אמור להיות מקודם בקרוב ולעלות בדרגה לאלוף משנה. אבל ל-א' גם טמפרמנט של סוס דוהר והוא נחשב חריג בנוף הפיקודי. כשחייליו הוותיקים בגדוד 51 תלו שלטים ודגלים המנוגדים לנורמות שקבע, הוא הנחה להוריד אותם. כשהם סירבו לעשות כן, הוא נטל פטיש ושבר את השלטים. בהמשך, כשחייל שלו באגוז הותקף במהלך ניווט לילי על ידי שני עבריינים, הוא פרסם אמירה ולפיה "מי שלא יודע לנצח שני אנשים בקרב מגע לא יכול להיות לוחם אגוז".
בסופו של דבר יונחו על המאזניים של הרמטכ"ל חומרת המקרה והאחריות האישית של סא"ל א', ועל הכף השנייה עברו המרשים והעובדה שלצה"ל אין הרבה מג"דים כמותו.
בניגוד למקרה פציעתו המיותרת של לוחם מגלן עילי חיות - שבו אף אחד מהמפקדים לא שילם את המחיר, ניכר כי הפעם הבין הרמטכ"ל הנוכחי כי טעה בהחלטתו לקדם את המעורבים, ובמקרה של האסון בבקעה יהיו מסקנות אישיות חמורות ואף הדחות.