גורם מדיני התייחס היום (ראשון) לסוגיית 241 החטופים שמוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה. בתשובה לשאלה האם הלחץ של הפעולה הקרקעית של צה"ל בעזה הביא לשינוי ברצון של חמאס ללכת לעסקת שחרור חטופים, ציין הגורם המדיני: "אנחנו רואים משהו, זה עדיין לא הבשיל. לפני כן לא ראינו כלום".
עוד אמר הגורם המדיני כי גם במקרה של הפסקת אש תמורת החזרת החטופים - היא תהיה זמנית וישראל תמשיך לפעול למיטוט חמאס. הגורם ציין כי בניגוד לדיווחים שונים, עד כה לא הייתה הצעה לישראל לשחרור אזרחים זרים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את מערכת הביטחון לגבש תוכנית לפעולה מסיבית של ישראל מול אירוע של פריצת גבולות וניסיון להשתלטות על יישובים יהודיים ביהודה ושומרון ובדרום כפי שאירע ב-7 באוקטובר ביישובי העוטף ובדרום. כיום ישראל ערוכה לסיכול חדירת חוליות מחבלים, אבל לא לכניסה של 1,000 מחבלים מקלקיליה לכפר סבא, למשל, ולכן קיים צורך לייצר מענה גם באזור זה ולהיערך לתרחיש כזה.
ההיערכות קשורה לדאגה בישראל מכך ש-100 אלף פלסטינים מיהודה ושומרון אינם יכולים לצאת לעבוד בשטח ישראל והם אינם מתפרנסים. ישראל בחנה אפשרות שיקבלו שכר באמצעות מדינה אחרת שתסכים לעזור אך לא נמצאה מדינה כזו. כעת בוחנים אפשרות שהפלסטינים מיהודה ושומרון יוכלו למשוך את הכספים שצברו בקרנות הפנסיה שלהם – שבסך הכול נאספו ל-3.5 מיליארד שקל. הרעיון הוא שתהיה להם גישה לכסף הזה כפתרון זמני.
ההערכה בישראל היא שככל שהלחץ הביטחוני יעלה - כך יגבר החשש ל"היפוך קנים", דהיינו שקני הנשק של הרשות הפלסטינית יופנו כלפינו. גורם מדיני אמר בהקשר זה: "גם באיו"ש צריך מענה. האפשרות של 'היפוך קנים' עומדת לנגד עינינו". על רקע הקרבות בדרום ובצפון, ראש הממשלה נתניהו מעריך שאחרי המלחמה יהיה צורך להגדיל את הצבא ולהגדיל את תקציב הביטחון. "צה"ל יהיה אחרי המלחמה גדול יותר", אמר גורם מדיני.
במקביל, נתניהו אמר היום בתדרוך לכתבים מדיניים על רקע המשך המלחמה בעזה: "לסינוואר לא אכפת מהעם שלו והוא מתנהג כמו היטלר קטן בבונקר. העם שלו מעניין אותו כקליפת השום". גורם מדיני אמר כי הוא לא רואה מצב שלישראל לא תהיה אחריות ביטחונית עליונה בעזה אחרי המלחמה.
באשר לכפילות שנוצרה בין ראש המוסד דדי ברנע לבין ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ביחס לטיפול בנושא החטופים, הבהיר הגורם המדיני כי "יוסי כהן לא מונה לשמש כשליח מטעם ראש הממשלה. הוא אמנם פנה לראש הממשלה בתחילת המלחמה עם מסר ממנהיג ערבי. ראש הממשלה קיבל את המסר, אך הנחה אותו לעבוד תחת ראש המוסד הנוכחי ברנע. צירים מקבילים יכולים לסבך את העניין".
היום נודע כי ראש הממשלה שלח את יוסי כהן נקודתית לפגישה אחת עם מנהיג ערבי ולאחר מכן כל היתר הוכפף לטיפול של ראש המוסד הנוכחי ברנע. לגבי המגעים עם קטאר, אלה מנוהלים על-ידי ראש המוסד המכהן יחד עם מטה מודיעין של אלוף במיל' ניצן אלון וראש השב"כ רונן בר. הם מדווחים על המגעים לקבינט המלחמה.
בנוגע לאפשרות שאחרי המלחמה יגבר הסיכוי לפריצת דרך במגעים לנורמליזציה עם סעודיה, אמר הגורם המדיני: "יושבים אנשים נבונים גם בסעודיה וגם בישראל. הפעילות שהתחלנו אותה לפני המלחמה, ניתן יהיה להמשיך בה אחר כך, אבל בתנאי שננצח".
לגבי עתידו הפוליטי של ראש הממשלה נתניהו והאם הוא שוקל להתפטר, אמר הגורם המדיני: "ראש הממשלה מסתובב ועוסק רק בדבר אחד, בניהול המלחמה. שהציבור יתעסק בזה, ראש הממשלה לא מתכוון להתעסק בזה עכשיו".
באשר לשאלה מתי יוכלו תושבי הצפון לחזור ליישובי קו העימות, השיב הגורם המדיני: "ההתיישבות בצפון תוכל לחזור בעקבות היקף ועוצמת הניצחון על חמאס. חיזבאללה לא יכול עכשיו לפרוץ את הגבול בגלל ההיערכות והמוכנות של כוחותינו. לכן האירוע של כיבוש הצפון ירד".
עוד אמר הגורם המדיני כי לא מספיק יהיה לעשות שיקום של עזה וכי יש להעביר אותה תהליך של דה-נאציפיקציה (ביטוי שבו משתמשים הרוסים ביחס לאוקראינה. א"א). הגורם ציין כי התרבות הזו (של רצון להרג יהודים. א"א) עדיין קיימת ברשות הפלסטינית.
ראש הממשלה נתניהו תומך בפרסום סרטון הזוועות של דובר צה"ל וחושב שאם המשפחות היו מאשרות להקרין אותו לא רק לדיפלומטים ועיתונאים אלא לציבור הרחב בארץ ובעולם - הדבר היה עוזר לישראל בקרב ההסברה. ישראל נמצאת במאבק קשה על דעת הקהל והיא בעמדת נחיתות ברשתות החברתיות וחושבת איך אפשר לאזן את הדברים.
לגבי העברת כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית שמתוכם קוזזו הכספים לעזה, אמר הגורם המדיני: "אם הרשות הפלסטינית לא תרצה לקבל את הכסף - שלא יקבלו".
מבחינת ישראל, היעד של המלחמה הוא חיסול החמאס ורצועת עזה בלי חמאס. זהו יעד שאפתני ובר-השגה, אך המטרה העליונה של ישראל היא בידוד הזירות. בירושלים נערכים לאפשרות של חזית צפונית אבל מעדיפים שלא תהיה כזו כי זה ישנה את כל תמונת המלחמה ועלול להשפיע על היקף הבינאום של הסכסוך וכמה יתפשט רחב עם חשש למעורבות של ציר הרשע: איראן, עיראק, חות'ים וכדומה.
בישראל מעריכים שמזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אינו מעוניין במלחמה כוללת, אך נערכים גם לתרחיש כזה. בישראל מזהים הבדל בין נסראללה לסינוואר. אמנם לשניהם יש תאוות רצח של יהודים ואם היו יכולים היו עושים זאת - אבל בעוד סינוואר יושב בבונקר כמו היטלר קטן שלא אכפת לו מעמו - נסראללה לא רוצה שנעשה מביירות את מה שעשינו מעזה. ישראל קבעה לעצמה מדיניות של הגנה אקטיבית: בכל פעם שחיזבאללה יכה בנו - אנו נכה בו בחזרה ולאו דווקא באותה פרופורציה.
ארה"ב רואה עין בעין עם ישראל את יעדי המלחמה - קרי חיסול חמאס - והיא מתנגדת להפסקת אש. עם זאת, בישראל לא פוסלים אפשרות של כניעת ראשי חמאס והסתלקות שלהם מהשטח.
נתניהו משוחח כמעט כל יום עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וישראל נענית לבקשתו להגדיל את הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה. זה נותן זמן יקר לישראל להמשך הפעולה הצבאית. יחד עם זאת, ישראל וארה"ב לא רואות עין בעין את המשך המלחמה בשני היבטים: האמריקנים ממשיכים ללחוץ על הפוגות הומניטריות ומבקשים להכניס לרצועה דלק. ישראל מתנגדת לכך ואומרת שלא יהיו הפוגות והיא לא תעצור את הלחימה אלא תמורת חטופים.
בקשות לאוניות אמבולנס
נתניהו שוחח עם שורה של מנהיגים מרחבי העולם וביקש מהם לשלוח לאזור אוניות אמבולנס. ראש הממשלה שוחח בין היתר עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס וראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני. יש נכונות של המדינות האלה לשלוח אוניות אמבולנס. בזירה מדינית נוספת, ישראל מנהלת שיח מתוח עם רוסיה, ובמקביל מקיים נתניהו שיחות גם עם מנהיגי ערב באזור.
במקביל, המצרים הסכימו לפתוח בית חולים בצד המערבי של רפיח. כמו כן יש הסכמה של המצרים להקמת בית חולים שדה בשטחם. כל אלה יהיו אלטרנטיבות לבתי החולים בעזה שהפכו למפקדות חמאס. נודע כי אתמול הוצאו 120 פצועים מבית החולים שיפא למצרים ומדובר בהתפתחות חשובה. ישראל גם הבהירה שהיא מוכנה להקמת בתי חולים שדה באזור המוגן בדרום רצועת עזה.
למרוץ הלחץ הבינלאומי, ישראל לא נתנה שום הבטחה להכנסת דלק לעזה והיא ממשיכה להתנגד לכך. ישראל עומדת על כך שלא תחזור למצב של סבבים מול חמאס, וכי היעד שלה הוא חיסול היכולות הצבאיות והפוליטיות של ארגון הטרור בעזה. ישראל לא הופתעה מירי טילי השיוט והכטב"מים מצד החות'ים בתימן. בינתיים היא מצליחה להתמודד עם האיום.
ישראל צריכה לשמור על הלגיטימציה הבינלאומית כדי להשיג את היעד: חיסול היכולות הצבאיות של חמאס ולהבטיח שארגון הטרור לא יהווה עוד איום בהמשך. בשביל זה צריך תמיכה בינלאומית, בעיקר מארה"ב. כמו תמיד, ישראל מתמודדת עם שעון חול מדיני כשמדובר בסבבי האלימות בעזה. יש בישראל מי שטוענים ששעון החל הולך ומתקצר ושהיא כבר חצתה את הרוביקון ולכן שעון החול ירד לחצי.
מאידך, בכירים בישראל סבורים שבניגוד לסבבים הקודמים, הפעם לא הופעל שעון חול מכמה טעמים: הזוועות של הטבח ב-7 באוקטובר וסוגיית החטופים. זה נכון שבעולם כבר שכחו מה קרה באותה השבת, אבל סוגיית החטופים לא נשכחה. בישראל סבורים שכדי ששעון החול לא יחזור לשולחן, צריך לקבוע שיעד המלחמה יהיה מאוד ברור, והוא אכן ברור ומקובל על כל חברי הקבינט ללא כל מחלוקות.
הפגזות טנק בסמוך לרצועת עזה
(צילום: רועי עידן)
אם ישראל לא תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, המחירים המדיניים שהיא תצטרך לשלם יהיו מאוד כבדים. אסור לשכוח שלישראל יש כלכלת חימושים. היא זקוקה לרכבת האווירית הצבאית האמריקנית. בסופו של דבר יש מגבלות על הכוח של ישראל. אמנם יש באזור נושאות מטוסים אמריקניות, וזה חשוב להרתעה, אבל זה לא מספיק. צריכים להבטיח גם המשך של משלוחי הפגזים והתחמושת.
אסור לישראל להיות מואשמת שהיא מרעיבה ילדים. יש גם סכנה שאם יהיה רעב ברצועה - רבבות עזתים יגיעו לגבול שלנו. הכנסת הסיוע לעזה עוזרת לישראל להשיג את היעד של השמדת חמאס ולא מונעת ממנה לנסות ולהחזיר את החטופים.
אז כמה זמן יש לישראל? לפי תדרוכים אמריקניים, ארה"ב נותנת בינתיים זמן לישראל אך בתוך שבועיים-שלושה תתחיל ללחוץ על הפסקת אש. גם אז הפסקת אש לא תיכנס מיידית לתוקף, וסביר שיהיו לישראל עוד כמה שבועות. בכל מקרה, השעון מתקתק וככל שינקפו הימים הלחץ על ישראל יגבר. בינתיים, במועצת הביטחון של האו"ם אין הסכמה על נוסח הצעה בין רוסיה לארה"ב. זה טוב וייתן לישראל עוד זמן, השאלה כמה.
פורסם לראשונה: 19:58, 05.11.23
