ח"כ שלום דנינו (הליכוד) אמר השבוע באולפן ynet ש"הפגנת הימין הגדולה ביום חמישי מקרבת אותנו להסכמות, אבל בכל מקרה הליכוד יצביע בעד כל הצעה שיביא שר המשפטים יריב לוין". ההישענות על אותה הפגנה - מרשימה לכל הדעות - היא משאלת לב מוגזמת. היא דווקא יכולה ללמד שהטקטיקה שנוקטת הקואליציה מאז החלו השיחות בבית הנשיא על הרפורמה נכשלה לחלוטין.
מה קורה במו"מ בבית הנשיא שהוא נמשך ימים כה רבים? הרושם היה שהמשתתפים דנים בכובד ראש בכינונה של חוקה לישראל שמצדיקה השקעת זמן מרובה, שהרי יש להקפיד על קוצו של יוד לגבי נושא שיכול להשפיע על חיינו לדורות. בפועל, מתברר שפשוט מורחים שם זמן משום שנציגי הימין לא מוכנים להגיע לפשרה בנושא מהותי אחד.
פרופ' ידידיה שטרן, לשעבר ראש החוג למשפטים באוניברסיטת בר אילן, הוא משתתף קבוע בשיחות. הוא כבר הביע בעבר את דעתו שלפיה הוא מתנגד להצעה המקורית של לוין בסוגיית המהפכה המשפטית, אבל תומך בפשרה. בפודקאסט של "גלובס" הוא חשף לאחרונה מה מתרחש מאחורי הקלעים: "ישבנו עם שמחה רוטמן עשרות שעות בבית הנשיא. הגענו להסכמות רחבות כמעט בכל, למעט הוועדה לבחירת שופטים. גם בשיח עם לוין זה נתקע שם, כי הם רוצים פוליטיזציה ואנחנו לא נסכים להגיע לכך".
כלומר, לדבריו, הטענה של לוין ורוטמן שלפיה הם מעלים הצעות פשרה כדי להגיע להסכם והאופוזיציה דוחה אותן היא ספין. ובכל זאת, מדוע מתעקשים השניים להרוויח זמן, מהלך שגורם לממשלת הליכוד נזקים כה כבדים, שגם משפיעים על מצבה העגום של הקואליציה בסקרים? בוודאי יש איזה רעיון מבריק שמתחבא מאחורי הטקטיקה הזו, שהרי מדובר בפוליטיקאים חפצי חיים.
לא קשה לנחש למה התכוונו המשוררים. הערכתם הייתה שככל שיחלוף הזמן יתעייפו מארגני המחאה ולא יצליחו לעמוד בקצב. כדי לסייע לתהליך הזה ננקטו שני מהלכים נוספים בשיטת השוטר הטוב והרע: בנימין נתניהו ירדים את המפגינים בימי הזיכרון והעצמאות ולוין יגייס את ההמונים מהצד השני באמצעות הפגנת "המיליון". התוצאה המצופה: נציגי האופוזיציה בבית הנשיא ירככו את עמדתם ויסכימו לוותר בסוגיית הוועדה לבחירת שופטים.
מה שהם לא לקחו בחשבון היא ההשפעה של הפגנת הימין על המחאה. הטקסטים המתלהמים על הבמה בירושלים, בתוספת התמונות של מפגינים – מעטים ככל שיהיו – דורכים על תמונות נשיאת העליון אסתר חיות והיועמ"שית גלי בהרב מיארה, והשלט הקורא לשחרור יגאל עמיר, הזריקו אנרגיות מחודשות בתנועה שפועלת כבר 17 שבועות ברציפות נגד המהפכה המשפטית. הן גם סיימו את הפסקת האש שעליה הכריזו מארגני המחאה, שבמסגרתה עצרו את "ימי הזעם" באמצע השבוע בעקבות השיחות בבית הנשיא.
הליכוד, בניסיון נואש להציל את המו"מ על הפשרה, הטיל את הכישלון האפשרי על יאיר לפיד. לפי פרסומים שהופצו בתחילת השבוע נאמר בשמם של "גורמים" במפלגה כי "נציגי יש עתיד עושים הכול כדי למנוע הסכמות. רק אם השיחות ייערכו מול אנשי המחנה הממלכתי, יש סיכוי להגיע להסכמות".
לא ברור עד כמה בני גנץ וחבריו היו מוכנים ללכת לקראת הימין כדי להגיע לפשרה בנושא המהפכה המשפטית, אבל ברור שהפגנת "המיליון" חסמה גם אותם. היא אילצה את גנץ להוציא הודעה חריפה ולא אופיינית לו בזמן האחרון: "האמירות השקריות ומשולחות הרסן של לוין נגד בג"ץ מעוררות מחשבות קשות על היכולת להגיע להסכמות בשיחות בבית הנשיא, הסכמות שנחוצות כל כך לעם ישראל בעת הזו".
נתניהו מבין כעת שהטקטיקה למשיכת זמן נכשלה לחלוטין ושהנזק שנגרם לו יעמיק וילך. יש לו כיום מיליון סיבות להגיע לפשרה שתבלום את הקזת הדם של ממשלתו, גם על חשבון הרעיון של שליטה פוליטית בוועדה לבחירת שופטים.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il