ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל צ'ארלס בראון, הגיע לביקור מפתיע במזרח התיכון היום (שבת), בצל ניסיונות האמריקניים להגיע להפסקת אש ועסקת חטופים - והחשש ממתקפות מצד חיזבאללה ואיראן שיגררו מערכה רחבת היקף.
הגנרל בראון החל את ביקורו בירדן ועדכן כי יבקר גם במצרים - שם צפויה להתקיים הפסגה בימים הקרובים - וגם בישראל. בפסגה צפוי להשתתף גם ראש ממשלת קטאר מוחמד א-תאני. "עסקה, אם תושג כזו, תסייע להפחית את המתיחות באזור", אמר הרמטכ"ל האמריקני לסוכנות הידיעות רויטרס. "במקביל אני מדבר עם עמיתיי לגבי מה ניתן לעשות כדי למנוע כל הסלמה רחבה יותר, ובצעדים שיסייעו לכך".
בראון התייחס להזזת הכוחות והכלים האמריקניים למזרח התיכון בשבועות האחרונים ואמר כי "הבאנו יכולת נוספת לאזור כדי לשלוח מסר חזק - ולהרתיע, אבל גם כדי להגן על הכוחות שלנו אם הם יותקפו". לדבריו, "שמירה על הכוחות האמריקנים היא חשובה ביותר". על איומי הנקמה מצד טהרן, שנמשכו גם אתמול כששר החוץ החדש של איראן אמר לשרי החוץ של צרפת ובריטניה כי "זכותה של איראן לנקום", אמר בראון: "אנחנו נשארים בכוננות, צופים בתנועות (המודיעין) והכוח".
בראון העדיף שלא לפרט לגבי תמונת המודיעין הנוכחית, והתגובות האפשריות מצד איראן וחיזבאללה, אך ציין כי הוא מקווה לדון בתרחישים האפשריים עם מקבילו הישראלי, רב-אלוף הרצי הלוי. "במקביל אני גם בקשר עם ישראל, כדי להבין איך הם עשויים להגיב, אם תגיע מתקפה מחיזבאללה או מאיראן", אמר הרמטכ"ל האמריקני.
משלחת חמאס תגיע לקהיר, לא ברור אם תישאר לפסגה
היום נודע כי משלחת חמאס, בראשות סגנו של יחיא סינוואר חליל אל-חיה, תצא לקהיר כדי לקבל ממצרים את ההצעה הישראלית החדשה בנוגע לציר פילדלפי. אותה הצעה כוללת מפות חדשות לפריסת הכוחות הישראלים בציר, וככל הנראה גם את צמצומם ואת הרחקתם מאות מטרים מהגבול בין רצועת עזה למצרים. בישראל אומרים כי הסכמת חמאס לצאת לקהיר, והסכמת מצרים להציג לו את ההצעה, הן "צעד ראשון" - אך עדיין לא עדות לכך שארגון הטרור יגיע גם לפסגה מחר.
שורדות השבי, לאחר הפגישה עם נתניהו
למרות שהסכמת חמאס לצאת לקהיר היא סימן חיובי, ספק רב אם ארגון הטרור - שעומד עד כה על נסיגה ישראלית מלאה מציר פילדלפי - יסכים להצעה. בכירי הארגון אמרו הבוקר כי עמדה זו לא השתנתה, וכי על צה"ל לסגת גם מציר נצרים ולאפשר חזרת עזתים לצפון הרצועה "ללא הגבלה". אם חמאס יסכים להשתתף בפסגה מחר בקהיר, ינהלו הצדדים משא ומתן פעם נוספת - כאשר משלחת מכל צד תתפוס חדר, ומתווכים מצרים וקטארים ילכו הלוך ושוב ויעבירו הצעות ביניהם.
בינתיים, בימים האחרונים משדרים בישראל, במצרים ובקטאר כי הדרך לעסקה עוד רחוקה. למעשה, מאז הפסגה בקטאר - שהסתיימה בהודעות אופטימיות ובתחושה שהעסקה אכן קרובה - חלף קצת יותר משבוע, והתחושה החיובית התחלפה בפסימיות מרה.
האופטימיות האמריקנית, הפסימיות של יתר השחקניות
עוד לפני ביקורו של הגרנל בראון באזור בכלי התקשורת בעולם כבר החלו לתהות מדוע ארה"ב שידרה כאילו ההסכם קרוב - בעוד הפערים בין ישראל לחמאס נותרו גדולים בסוגיות מהותיות. בוושינגטון פוסט פורסמה הלילה כתבה שבה נכתב כי בעוד הגורמים שמעורבים במשא ומתן "חלוקים על דברים רבים", יש ביניהם בכל זאת מכנה משותף אחד: ארה"ב, שחקנית מפתח בשיחות, הגזימה באופטימיות עד כמה הצדדים קרובים לחתימה.
למעשה, לנוכח ניסיון העבר, גם ההצהרה אמש של דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון קירבי - שלפיה הייתה התקדמות בשיחות האחרונות בקהיר - התקבלה בספק רב. בוושינגטון פוסט צוין כי אותה התקדמות הייתה "קטנה". גורם מצרי אף טען בפני העיתון כי "מצרים לעולם לא תסכים לשום נוכחות צבאית ישראלית לאורך פילדלפי", וציין כי כשהנשיא א-סיסי מחליט על משהו - "זה לעולם לא משתנה".
אבל, ראוי לציין שבניגוד לכך, מצרים החליטה להציג לחמאס את ההצעה הישראלית החדשה סביב פילדלפי, מה שמעיד אולי על פשרה שנעשתה. קהיר, נזכיר, סירבה להציג לארגון הטרור את ההצעה הישראלית הקודמת.
לפסימיות הזו יש להוסיף את העובדה כי המתווה הנוכחי מדבר על עסקה בשלבים של שישה שבועות כל אחד: שחרור של 33 חטופים חיים ומתים בשלב הראשון, כולל פריסה מחודשת של כוחות צה"ל מחוץ לאזורים מיושבים; הפסקת אש כוללת, נסיגה ישראלית מלאה ושחרור יתר החטופים החיים בשלב השני; תחילת שיקום רצועת עזה, ושחרור שאר גופות החטופים הישראלים בשלב השלישי. בין לבין, ובכל שלב, ישוחררו מבתי הכלא הישראליים מאות מחבלים.
נתניהו, כפי שהשתקף גם בשיחתו אתמול עם שורדות השבי ובני משפחות חטופים, לא מאמין ככל הנראה שבמתווה הזה ישוחררו יותר מ-12 חטופים חיים - על אף שעל הנייר בסיומו אמורים להשתחרר כולם. הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בכך שפרטי השלב השני - שתכליתו למעשה הפסקת המלחמה - לא סוכמו. נתניהו, כנראה, מעריך שהפרטים הללו גם לא יסוכמו במהלך המו"מ שאמור להתנהל לגביהם בשלב הראשון, ולכן מנסה למקסם את מספר החטופים החיים שישוחררו במהלכו. ואם לישראל אין כוונה להסכים לסיום המלחמה במתווה שעל הפרק, שכולל נסיגה מלאה מרצועת עזה - אזי שהחטופים שלא ישוחררו בשלב הראשון לא ישוחררו בעסקה, שלא תגיע לשלב השני שלה. לכל אלה יש להוסיף את המחלוקות סביב מסדרון נצרים, ציר פילדלפי, סוגיית הווטו הישראלי על זהות המחבלים שישתחררו ועוד.
