הרפורמה בבגרויות, עליה הודיעה אתמול (ג') שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון זוכה לתמיכה של ראשי האוניברסיטאות, אך מנגד מעלה חששות רבים בקרב מורים רבים בתיכונים: "הרפורמה תוביל לחברה חלולה וחסרת ערכים".
על פי הרפורמה החדשה, שתחל בהדרגה מהשנה הבאה, תעודת הבגרות תכלול רק שלושה מקצועות חובה שבהם תיערך בחינת בגרות חיצונית – מתמטיקה, אנגלית ולשון, זאת לצד לפחות מקצוע אחד מורחב.
בחינות הבגרות החיצוניות שנהוגות במקצועות ההומניים, כמו ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות, תבוטלנה. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר, לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני.
ההחלטה עוררה זעם רב בקרב המורים באותם המקצועות. "האם מישהו נתן את דעתו שלא כל תלמידי ישראל בכיתות העיוניות, שלא נדבר על תלמידים מתקשים יותר, מסוגלים לעמוד באמת בעבודת חקר? מיד תיפתח הפקולטה להעתקות ולעבודות קנויות", טענה שרית שטרצר, מורה לתנ"ך מתיכון בן גוריון בנס ציונה.
"כל מקצוע פנימי עובר פיחות. האם מישהו במשרד החינוך חשב להפוך את מקצוע המתמטיקה לבחינה פנימית? אם הרפורמה כזו מוצלחת שיהפכו גם את מתמטיקה לציון פנימי", הוסיפה שרצר. "הרפורמה גם לא ברורה. אני חוששת מאופן היישום בשטח, ואיחוד המקצועות משדר מסר בעייתי".
גם מ', מורה לתנ"ך מהדרום, זועמת על ההפליה בין מקצועות הלימוד השונים. "אם עבודות עדיפות ממבחנים הן עדיפות לא רק בתנ"ך, אלא גם בפיזיקה. אם במתמטיקה ממשיכים להיבחן כרגיל, גם בתנ"ך צריכים להמשיך לערוך בחינה חיצונית. ביטול הבחינה כרגע נראה כצעד גדול להשטחת עולמות הידע ולגידול דור של בורים ועמי ארצות".
"הרפורמה תהפוך את בתי הספר לתעשייה של היי-טק"
לצד החשש מפיחות המקצועות בזמן התיכון, המורים חוששים לא פחות לפיחות במעמד מקצועות הרוח במדינה, ומפגיעה בתלמידים. "עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל – מעולם האמירה הזו לא הייתה כה רלוונטית", אמר שרון סייג, מורה להיסטוריה בתיכון יצחק נבון בחולון.
"הרפורמה הזאת תהפוך בתי הספר לתעשייה של היי-טק, ומי שלא יהיה חלק יוזנח, בדיוק כמו מקצועות הרוח", הוסיף בזעם. "כבר עכשיו המקצועות האלה מתועדפים פחות על ידי מנהלים שנבחנים באחוזי הזכאות על ידי המשרד. מדוע מנהל ישקיע את שעות הלימודים במקצועות פנימיים? הרי ברור שהאוניברסיטאות לא יתייחסו כלל לממוצע פנימי, וכך המקצועות הללו יהפכו למקצועות העבר ולא מקצועות המחר".
ד', מורה לספרות ממרכז הארץ, סבורה גם היא שהרפורמה תפגע במקצועות ההומניים ובעתיד החברה הישראלית. "גם ככה הם סובלים מדימוי עצמי נמוך מאוד ביחס למקצועות הריאליים, ובמדרג של התלמידים ושל משרד החינוך הם נמצאים הרחק מאחור".
"ביטול הבחינות למקצועות ההומניים בלבד הוא עד שלב בהידרדרות שסופה להוביל לחברה חלולה, חסרת זהות וערכים", הוסיפה ד'. "פיזיקה, מתמטיקה ועולמות ההיי-טק מאוד חשובים, אבל בלי הרוח והתרבות אין לנו קיום".
"רפורמה שתגדיל את הפערים"
מסר נוסף שחוזר אצל רבים מהמורים הוא החשש מפני זילות בקרב התלמידים, ופגיעה אנושה בלמידה במקצועות ההומניים, שעדיין מוגדרים מקצועות חובה.
מאירה ברודנר, מורה בתיכון דקל וילנאי שבמעלה אדומים, סבורה שהתלמידים לא הוכשרו לכתיבת עבודות ברמה ובהיקף שהרפורמה החדשה דורשת. "תהיה מסחרה אחת גדולה, ייקנו עבודות מסטודנטים. תלמידים שלא חזקים במקצועות הריאליים יחטפו מכה רצינית, זו רפורמה שתגדיל את הפערים".
"צמצום זה תמיד מבורך, אבל לא על חשבון המקצועות ההומניים", הוסיפה ברודנר. "ברגע שזאת לא בחינה חיצונית יש זלזול. אם מחליטים על ציון פנימי – אז שיחול על כל המקצועות, או שכולם יהיו בבחינה חיצונית".
מורה שמלמדת בתיכון בצפון הארץ הביעה גם היא חשש מכך שהתלמידים לא ייבחנו יותר במקצועות הומניים. "מבחנים זה לא נעים, אבל הם רע הכרחי כדי לגרום לרוב בני האדם ללמוד. בלי בגרות חיצונית התלמידים לא ישקיעו. אני גם מוטרדת מהמסר שלפיו הלמידה עד כה לא הייתה משמעותית. להציג את כל מה שהיה בעבר כלא טוב – זו בעיה".
שרצר הציגה בעיה נוספת ברפורמה – העובדה שלא הכשירו את המורים לשינוי הצפוי. "אני מקווה שייתנו לנו מענה הולם ויכשירו אותנו לפני שזורקים אותנו למים העכורים האלה".
מי שקיבלו בברכה את הרפורמה בבחינות הבגרות הם ראשי האוניברסיטאות. במשך שנים הם ניסו לצמצם את מספר בחינות הבגרויות החיצוניות ולהתמקד במתמטיקה, אנגלית ולשון. עם זאת, הם נתקלו בהתנגדות ובמאבק של המורים מחשש לפיחות ופגיעה במעמד המקצועות ההומניים.
פורסם לראשונה: 23:18, 26.04.22