אלפים הגיעו אמש (ראשון) לחלקה הצבאית בבית העלמין במושב נחלים כדי ללוות למנוחת עולמים את רס"ל במיל' אוריאל אביעד סילברמן (23) ממושב נחלים, לוחם בגדוד 7421, חטיבת קרייתי, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה. בהספדים סיפרו על היותו בחור עניו שאוהב להתנדב, על אהבתו לבישול וחלומו לפתוח מסעדה, ועל כך שנלחם להתגייס לשריון.
חברתו, תהילה, ספדה לו בבכי בהלוויה: "חיים שלי. עשית אותי מאושרת. רצית לרדת לדרום. אני גאה בך שמילאת את התפקיד שלך. בטח עכשיו אתה רואה אותנו מלמעלה. אתה הדבר היחיד שעשה לי טוב. אני מתגעגעת לראות את החיוך שלך, את העיניים היפות שלך. היית בשבילי הכול ועכשיו אין כלום. כל כך פחדתי מזה. זה סיוט, רציתי לקום ולראות שזה לא נכון. מי ידאג לי? רצינו להתחתן, כבר בחרתי טבעת. חבל שלא הספקנו לספר להורים. רציתי להתחתן איתך, לא לקבור אותך. האמנתי שתחזור".
"כולם עכשיו מחבקים אותי. אני רוצה חיבוק שלך, חיבוק אחרון", היא אמרה בכאב. "אני לא רוצה לחיות בלעדיך. בן זוג מדהים, אהבת חיי. היית הגיבור שלי ועכשיו אתה הגיבור של כל עם ישראל. תודה על השנה האחרונה, הייתי מאושרת. תשמור עלינו מלמעלה, חיים שלי".
אוריאל השאיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות. אחיו, אייל, ספד לו: "אני עומד פה ואני פשוט עדיין לא מאמין שזה אמיתי, אני לא מצליח להכיל ואני גם לא חושב שאי-פעם אצליח. רק פשוט להתגעגע המון. יש לנו חיבור מיוחד כל כך, שיחות עמוקות על החיים שלנו. נפלת למען העם שלנו".
אחיו, רונן, ספד: "כמה אני אוהב אותך. כמה אני מעריך אותך. עוד הזדמנות להגיד לך את זה. אני רוצה גם להודות לך, יש לי הרבה מה ללמוד ממך. היית פשוט אדם מושלם, תמיד רגוע, ובסוף הקדוש ברוך הוא לקח אותך אליו".
האחות, לבנת, ספדה לו: "אוריאל, אח שלי הגדול, הבן-אדם הכי טוב בעולם, חבר של כולם. אי-אפשר שלא לאהוב אותו. הלב הכי ענק, מקצוען בבישול, דואג שלכולם יהיה הכי טוב. את כל זה הוא עושה בכישרון. השארת חור ענק בלב של כולנו. אוריאל, למדתי ממך כל כך הרבה. אני חושבת על החיוך הענק שלך. התקרבנו מאוד והפכת להיות החבר הכי טוב שלי. אח שלי הוא גיבור ישראל, הוא נלחם בחזית למרות שהוא בכלל לא היה אמור להיות שם. למרות שהוא לא נקרא למילואים, הוא התעקש לעזור. אני מעריצה אותך ומתגעגעת, זכיתי להיות אחותך".
האב השכול, דוד, ספד לבנו: "אוריאל, אתה גידלת אותי. בדרך כלל אב מגדל בן, אבל אתה גידלת אותי. אתה אלוף העולם באהבה. אנחנו מתפללים לרפואת החברים שלך שנפצעו, שתהיה להם רפואה שלמה והחלמה מהירה".
האם, אביבה, אמרה: "אוריאל החמוד, ככה קראתי לך. עכשיו אתה אוריאל הגיבור, לא רק שלי אלא של כל עם ישראל, בארץ ובתפוצות. זה לא מה שתכננתי. כל החיים היו לפניך. זכיתי להיות אמא שלך במשך כמעט 24 שנים, ואני מודה להשם על הזכות. אני גם מודה לכם על הזכות שיש לנו מדינה. אבא ואני קראנו לך אוריאל על שם המלאך אוריאל, ואמנם עכשיו אתה באמת הופך להיות קרוב למלאכים בשמיים. אנחנו מלווים אותך למנוחת עולמים במקום לחגוג לך יום הולדת 24 בעוד מספר ימים. אני חושבת על החיוך הכובש שלך. אתה בליבנו לעולם, לנצח תישאר בני השלישי האהוב עם לב הזהב. הלוואי שתהיה הקורבן האחרון. אני מתפללת שהחטופים יחזרו בשלום".
פורסם לראשונה: 23:50, 21.01.24