בג"ץ דחה היום (רביעי) את העתירה נגד מינויו של אלוף שלומי בינדר לתפקיד ראש אגף המודיעין בצה"ל, שהוגשה על ידי הורים שכולים לחיילים וחיילות שנפלו בקרבות שבעה באוקטובר ועמותת "לביא - זכויות האזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות". השופט יחיאל כשר קבע כי "ניתן להבין לליבם של מי ששכלו את היקר להם מכל, אך אין בכך כדי להצדיק את התערבותנו בהחלטה".
ההורים השכולים והעמותה ביקשו בעתירה כי בג"ץ יורה למשיבים, כלומר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, להימנע מלהעלות את אלוף בינדר בדרגה ולמנותו לתפקיד ראש אמ"ן - עד שתתבצע חקירה בעניין אחריותו לאירועים שהובילו לטבח ולקרבות שבעה באוקטובר. לחילופין, מבקשים העותרים כי שאלת מינויו תובא לדיון והחלטת הממשלה. נדגיש כי אלוף בינדר הועלה מדרגת תת-אלוף לפני הדיון בעתירה.
בתגובה המדינה, שניתנה בשם נתניהו, גלנט ורא"ל הלוי, נאמר כי "ההחלטה למנות את תא"ל בינדר (כיום אלוף בינדר - ג"מ) לתפקיד ראש אמ"ן התקבלה בהתאם להוראות הדין, בהליך סדור ותקין ובהתבסס על מלוא התשתית העובדתית הנדרשת. תא"ל בינדר נבחר לתפקיד על רקע היותו קצין מקצועי ועתיק זכויות, אשר צבר ניסיון רלוונטי במגוון תפקידי פיקוד מורכבים המצויים בליבת העשייה הצבאית".
עוד נטען כי "במסגרת החלטתו למנותו לתפקיד ראש אמ"ן, הביא הרמטכ"ל בחשבון גם את תפקודו והתנהלותו לפני פרוץ המלחמה. אין מקום להביא את שאלת מינויו לתפקיד לדיון בממשלה, שכן שר הביטחון הוא השר הממונה על הצבא מטעם הממשלה ומינויו של תא"ל בינדר נעשה על דעתו".
טקס כניסתו של בינדר לתפקיד ראש חטיבת המבצעים
(צילום: דובר צה"ל)
לאור זאת קבע השופט כשר כי "בהחלט ניתן להבין לליבם של מי ששכלו את היקר להם מכל, ומתרעמים על קידומו בדרגה של מי שהם רואים בו כנושא בחלק מהאחריות לכך, ועל מינויו לתפקיד רם דרג ובעל השפעה מכרעת על ביטחון המדינה. כמו כן, בנסיבות אחרות ייתכן שהיה טעם לסבור, כפי שסוברים העותרים, כי מוטב שקידומו בדרגה ובתפקיד של מי ששימש בתפקיד בכיר בצה"ל לפני אירועי שבעה באוקטובר ובמהלכם, ייעשה רק לאחר השלמת החקירה בעניין זה. ואולם, חרף ההבנה ללבם של העותרים, אין בכך כדי להצדיק את התערבותנו בהחלטה על מינויו של תא"ל בינדר לתפקיד ראש אמ"ן". לדבריו הצטרפו השופטים עופר גרוסקופף ודפנה ברק ארז.
כשר הוסיף כי "מתחם הביקורת השיפוטית בשיקול הדעת הנתון לרשות המוסמכת למנות אדם לתפקיד בשירות הציבורי הוא צר ושמור למקרים חריגים ביותר. כלל זה נכון הוא מכוח קל וחומר ביחס להחלטות על מינויים בגופי הביטחון בכלל, ולתפקידי הקצונה הבכירה בצה"ל בפרט.
"משהחליטו הרמטכ"ל ושר הביטחון, אשר הם הגורמים המוסמכים לדבר הקצונה הבכירה בצה"ל, כי דרוש מינוי של קבע לתפקיד ראש אמ"ן בעת הנוכחית, אין לנו להתערב בהחלטה זו. כמו כן, משהרמטכ"ל עיין בממצאים שנאספו במסגרת תחקיר בעניין פעילותה של חטיבת המבצעים, ובחן את התנהלותו של תא"ל בינדר לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה, אינני סבור כי ניתן לומר שההחלטה על מינויו לתפקיד ראש אמ"ן התקבלה מבלי שקיימת תשתית עובדתית מספקת, במיוחד בהתחשב בנסיבות הצורך בקבלתה. לא הייתה חובה בדין להביא את המינוי בפני הממשלה".
