בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע בשלושה אישומים את רון שכטר (54) שהועסק משנת 2014 ועד להשעייתו בשנת 2021 בתפקיד קונסולרי בכיר בלשכת הקשר "נתיב" במשרד ראש הממשלה. אחד מהם הוא פעולות בניגוד עניינים פוטנציאלי במיזם המכונה "אומת החלל של אסגרדיה" - מיזם של הקמת מדינה דמיונית על הירח.
בהכרעת הדין קבע בית הדין כי פניית אנשי אסגרדיה לשכטר נעשתה נוכח פעילותו והכשרתו כקונסול לענייני הגירה בנתיב, ובהצטרפותו למיזם אסגרדיה הוא שם עצמו במצב של חשש לניגוד עניינים. עוד נקבע כי הוא קיבל הכנסה כספית וטובות הנאה אחרות מארגון אסגרדיה (58 אלף אירו), שלא דיווחו למעבידיו בנתיב. מלבד זאת, הוא גם לא ביקש היתר לעבודה פרטית כנדרש.
זהו מיזם אסגרדיה
מיזם אסגרדיה גייס את שכטר ששימש כקונסול שתפקידו לעודד עליית יהודים לישראל - כדי שייעץ להם בגיוס אזרחים מרחבי העולם שיסכימו להתגורר בבוא היום באומת החלל האוטופית. נציג אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה אמר בדיון כי "שכטר עבד עבודה פרטית ללא היתר במיזם, תוך שהעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים מוסדי בין תפקידו בנתיב לבין עבודתו במיזם מפוקפק זה".
אומת החלל של אסגרדיה הוקמה בשנת 2016 על ידי מיליארדר רוסי בשם איגור אשורביילי ששמה לה למטרה ליישב את הירח. למדינת אסגרדיה יש כבר מאות אלפי אזרחים רשומים, ממשלה, חוקה, פרלמנט, בית משפט, בנק ואפילו המנון. החלום של אשורביילי וצוות מדענים, מהנדסים ומומחים למשפט הוא להקים מושבה על הירח שאוכלוסייתה תגיע ל-150 מליון בתוך 10 שנים ובניית תיבות נוח חלליות שיהיה בהן כל מה שנחוץ לבני אדם כדי להתקיים, כולל כוח כבידה.
טקס ההשבעה של איגור אשורביילי לנשיא אסגרדיה
לא רק אסגרדיה
מלבד חלקו באסגרדיה, שכטר הורשע באישומים נוספים: מתן טיפול קונסולרי לשתי משפחות עימן היה לנאשם קשר חברי קרוב, תוך שהוא מעניק להן העדפות ופועל בעניינם במצב של ניגוד עניינים. הוא העניק למקורביו טיפול מזורז ומועדף בניגוד לנהלים תוך שהוא מנצל את מעמדו בארגון ובנוסף פנה לעובדי מדינה נוספים והכשילם. והאישום השלישי: ביצוע 8 נסיעות פרטיות לחו"ל, מבלי לדווח עליהן לממונה עליו או למחלקת הביטחון וזאת בניגוד להנחייה שקיבל ותוך התעלמות מהרגישות הבטחונית.
במהלך הדיון נשמעו לא מעט עדויות אופי בעדו של שכטר שהציגו אותו כשומר סף מוערך. אחת העדות הייתה שרת הקליטה לשעבר סופה לנדוור שהיתה בעברה ממונה במשך 10 שנים על ארגון נתיב. לנדוור העידה על אמינותו הרבה של הנאשם על נאמנותו לקליטת העלייה, ועל הידע הרחב שלו בתחום.
אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה רצה להטיל עליו עונש כבד מאוד שכולל נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר תוך שלילת פיצויי הפיטורים שלו, פסילה לצמיתות לכל תפקיד בארגון נתיב ופסילה ל-15 שנים לכל תפקיד בשירות המדינה. המדינה גם ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וביקשה שיפוטר ובעצת בית המשפט חזרה בה.
נציג התביעה אמר בדיון כי יש לתת הדעת למעמדו של הנאשם בארגון נתיב, ולרגישויות הכרוכות במילוי התפקיד שהוא מילא; בתקופת ביצוע המעשים הועסק הנאשם בתפקיד קונסולרי במטה נתיב בירושלים. ההחלטה להשעיית הנאשם היתה בשל חומרת החשדות נגדו, ובהתחשבות בעמדת נתיב באותה תקופה. אין חולק כי מבחינה מקצועית הנאשם היה עובד מוערך, מקצועי ובעל ידע. הוא חינך דורות של קונסולים בנתיב, ושימש להם דוגמא. הנאשם הורשע בדין משמעתי בעבירות חמורות הפוגעות בליבת עיסוקו.
"קיבל כספים זעומים"
פרקליטתו של שכטר, עו"ד אילה הוניגמן אמרה, כי העבודה הפרטית שביצע הנאשם לא היתה על חשבון שעות העבודה, וגם הכספים שקיבל הנאשם הם זעומים ביחס לעבודות פרטיות. הנאשם לא פגע בנתיב עקב עבודתו באסגרדיה, או שהסגיר סודות מדינה. הוא נחקר על ידי המשטרה והתיק נגדו נסגר; הנושא נבחן על ידי שב"כ שאישר את הפעילות. הנאשם טיפל לאורך השנים באלפי אנשים ולא נטענה נגדו כל טענה. משלושת האישומים בגינם הורשע הנאשם עולה באופן ברור שמישהו "חיפש" אותו.
יש לתת הדעת והמשקל לעדויות האופי מטעם פרקליטות המדינה הרואה בנאשם שומר סף מטעמם; מבחינתם, הנאשם הוא "אחרון המוהיקנים" בארגון נתיב; ארגון זה היה בתקופה הרלוונטית מושחת עד היסוד, המדובר בגוף פוליטי מובהק; אנשים בהנהלת הארגון התעלמו מהכללים ומההנחיות והכניסו ארצה "בסיטונאות", אנשים שלא זכאים לכך.
עוד אמרה הוניגמן: "אין טענה שהנאשם לקח שלא כדין כספים לכיסו, או דווח דיווחים כוזבים. הנאשם הוא נכס לשירות הציבורי. בארגון נתיב נשאר מגדלור אחד בלבד, והוא הנאשם. הנאשם התלונן על שחיתות, זומן לחוקר המשמעת ודבר לא נעשה; האנשים בלשכות המשפטיות ובפרקליטות יודעים מי המושחתים האמיתיים, ואילו את הנאשם טורחים להעמיד לדין בגין שני ניגודי אינטרסים קלים. לכן התחושה היא של תסכול גדול מאוד; יש לראות "התמונה הגדולה". הרשעת הנאשם באישומי התובענה אינה יכולה להצדיק בשום צורה ובדרך אמצעי משמעת של פיטורים".
שכטר פירט את ההיסטוריה הארוכה שלו בנתיב והמעורבות האישית שלו בהצלת יהודים כולל במלחמה באוקראינה וקודם במלחמת רוסיה גיאורגיה. "במסגרת תפקידיי השונים ביצעתי משימות רגישות וחשאיות רבות. ב-7 השנים האחרונות נאלצתי להתמודד עם מסכת הכפשות קשה, התעמרויות והתנכלויות מצד גורמים בהנהלת הארגון. יחס זה פגע בי פגיעה מתמשכת וגרם לי נזק. אני מבקש לשוב לעבודתי בה אני רואה שליחות חיים".
בית הדין דחה למעשה את בקשת התביעה והחליט שלא לפטר את שכטר ולהשאירו בנתיב אך עם זאת לפסול אותו למשך שנתיים בלבד מתפקידי קונסול בנתיב, תפקידי ניהול ותפקידים שיש בהם עיסוק ביישום הוראות חוק השבות. בית הדין הסתפק בנזיפה חמורה והורדה בדרגה אחת למשך שנתיים. יצויין כי המדינה ערערה על גזר הדין לבית המשפט המחוזי וביקשה שיפוטר מנתיב אך בעצת בית המשפט חזרה בה.
