ח"כ רוטמן: "הנאום של לוין בהפגנה בירושלים היה רגוע ועדין"
(צילום: ירון ברנר)
לקראת פתיחת כנס הקיץ של הכנסת מחר, ועל רקע ההפגנות בעד ונגד המהפכה המשפטית, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן אמר הבוקר (ראשון) בריאיון באולפן ynet כי "הרפורמה המשפטית תעבור, היא הכרחית לשרידותה של הקואליציה". לדבריו, "עצירת החקיקה עשתה השמדת ערך לממשלת הימין, אבל ברגע שנחזור למסלול - המנדטים יחזרו".
"נושא הרפורמה לא התחיל לפני ארבעה חודשים", אמר רוטמן. "הקמתי את הפרויקט למשילות כבר לפני 10 שנים, זה לא משהו של ארבעת החודשים האחרונים. זה לא משהו חדש. בחודשים האחרונים זה נכנס לטורבו, והיום בעזרת השם יש קונצנזוס כמעט מוחלט שחייבים תיקון יסודי ושורשי במערכת המשפט. התיקון הזה יקרה. גם היום אני ושר המשפטים יריב לוין מקווים שזה יהיה בהסכמה רחבה".
"כששואלים אותי אם תהיה רפורמה כפי שהייתה בהתחלה, אני לא יודע למה מתכוונים", המשיך רוטמן. "הרפורמה בנויה על עקרונות. אני עוסק בהם הרבה מאוד שנים, וגם לוין. כל מה שיהיה ויעמוד בעקרונות יקרה ויעבור. לא ייתכן שאנשים שאין להם אחריות יחזיקו בסמכות. נבחרי ציבור חייבים למנות את השופטים, אבל מעולם לא הייתה אמירה שרק הקואליציה תעשה זאת".
לדברי רוטמן, "מה שמונח עכשיו על שולחן הכנסת זה תהליך עבודה של חקיקה שמתנהל בכל חוק, זה לא איזה משהו חדש. ההצעה מדברת על כך שלא יכול להיות וטו לשופטים, ועל זה ברוך השם יש הסכמה רחבה. אני חושב שכל מנגנון שיאפשר גיוון של השופטים בהתאם לרצונו של הרוב בעם הוא מצוין, הוא טוב וכך צריך להיות.
"הפער האינסופי שנגרם מכך שהשופטים נמצאים במקום סופר קיצוני ברוב הסוגיות שמפלגות את עם ישראל, בין אם מדובר בסוגיית הגיוס ובין אם בשלילת האזרחות ממחבלים, שעבר בכנסת הזאת ברוב של 96 חברי כנסת - הפער הזה מייצר חוסר אמון במערכת המשפט. הדרך היחידה לנטרל את חוסר האמון הזה הוא להוציא את בית המשפט מהפוליטיקה. הפגיעה בזכויות אזרח מתבצעת יום יום באולמות השופטים, היא לא מתבצעת בכנסת".
רוטמן טען כי "יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ לא ממש מעוניין במשא ומתן לפי ההתבטאויות שלו ב-48 השעות האחרונות". לדבריו," האופוזיציה עושה פסאדה של רצון של שיג ושיח, ובפועל אנחנו רואים את ההצהרות שלהם. יש פה חוסר יושר קיצוני מצד האופוזיציה, שלא רוצה לנהל משא ומתן ענייני על הדברים". על נאומו של שר המשפטים לוין בהפגנת הימין בירושלים ביום חמישי: "אומרים שמדובר בנאום מסית, אבל הוא אמר שצריך להגיע להסכמה רחבה. הנאום שלו היה עדין ורגוע".
על אזהרות הכלכלנים מפני הרפורמה ודעת הקהל העולמית כלפיה אמר רוטמן: "באזהרות הכלכלנים שמים את הפוקוס על כך שהרפורמה יוצרת מחאה וחושפת שסעים בציבור הישראלי. אפשר להסתכל על הטפל ואפשר להסתכל על העיקר, כי יש גם כלכלנים שאומרים 'אנחנו רק מרימים דגל וצריך לבחון איך החקיקה תעבור בסוף'. כמי שעשה בדיקה, לא תהיה לנו מערכת משפט שלא תשמור על זכות הקניין והקניין הרוחני. בכל הנוגע לקרע החברתי, באופוזיציה ובציבור חלק האנשים שעודדו את המחאה פועלים בצורה חסרת אחריות, בוודאי בתחום הכלכלי, כי מה שהכלכלנים התעסקו בו זה השבר החברתי - ופה לאופוזיציה יש תפקיד מאוד חשוב, גם במישור הבינלאומי".
רוטמן אמר כי "הרפורמה היא לא דיקטטורה". לדבריו, "לוין אמר שבהצעה המקורית היה תרחיש מסוים, לא תרחיש הייחוס, שבו קואליציה תבוא ותגיד 'מותר לנו לבחור ארבעה שופטים, אנחנו נגדיל את מספר השופטים ל-30 ואנחנו נמנה את כולם'. זה לא דמוקרטי, זה דיקטטורי, ובשניה שהתרחיש הזה הוצע בוועדה - סיפקנו לו מענה. ההצעה שמונחת היום לקריאה שנייה ושלישית מונעת את התרחיש הזה. הייתה טענה אחת צודקת שמדברת על תרחיש קיצוני שעליו לא חשבנו, וכדי לסתום את תרחיש הקיצון הזה הכנסנו תיקון. מה הבעיה בזה?
"מהיום הראשון גם אני וגם לוין אמרנו שאנחנו רוצים הסכמות רחבות. מי דחה כל יד מושטת? האופוזיציה. אנחנו עדיין רוצים, והייתה שאלה חשובה - האם עוצרים את החקיקה כדי להגיע להסכמה? נתניהו חשב שצריך לעצור ובסוף עצרנו. במפלגתי אמרנו שחשבנו שזו החלטה לא נכונה, אבל ראש הממשלה קיבל אותה. אני חושב שעצירת החקיקה עשתה השמדת ערך לממשלת הימין, ובגלל זה אני רגוע כי אני יודע שברגע שנחזור למסלול - המנדטים יחזרו".
עוד אמר רוטמן: "הרפורמה היא עדיין הכרחית כפי שהייתה ביום הראשון, אני עדיין אומר שזה דחוף. אני עם כל הכבוד לא ראש הממשלה, שר המשפטים או אחד מראשי הקואליציה, אז אני לא יכול להציב דד ליין, למרות שאני חושב שהציבור שיצא להפגנה בחמישי רוצה דד ליין, כי לא ניתן לעשות כמעט שום דבר במדינת ישראל בלי תיקון במערכת המשפט. אי אפשר להשאיר את מדינת ישראל בלימבו הזה. הציבור חש מתוסכל. כל הציבור. יש ציבור מתוסכל על זה שעצרו את החקיקה ויש שמתוסכל בגלל שלא הגיעו להסכמה".
על האפשרות שהקפאת הרפורמה על ידי ראש הממשלה נתניהו פירושה "מסמוס" שלה אמר רוטמן: "אני לא עוסק בתיאוריות. אני לא חושב שזו אפשרות. לא הציבור הליכודי, לא הציבור הלאומי ולא הציבור של הקואליציה יאפשרו לנו למסמס את זה. אני אומר שזה לא יכול לקרות בעיניי. אני לא חושב שהרפורמה המשפטית היא האינטרס של שמחה רוטמן או בצלאל סמוטריץ' - כל המפלגות של הקואליציה חתמו על זה עם אותיות של זהב למעלה. רפורמה תהיה. ההחלטה איך להתקדם ומתי עם הרפורמה היא בידיים של ראשי הקואליציה".
על בית המשפט העליון אמר רוטמן: "הוא מנהל את המדינה והכניס תומכי טרור לכנסת, כתבתי על זה ספר. בית המשפט העליון מנהל את המדינה. הוא פועל כמפלגה פוליטית והוא הכניס תומכי טרור לכנסת באדיבותו של עזמי בשארה. אני פאשיסט כי אני מאמין בעמדה הזאת? בית המשפט צריך לעשות את מה שהוא עשה מקום המדינה ועד שנות ה-90 - שלא יתעסק בפוליטיקה".
רוטמן התייחס לאפשרות שהקואליציה תגיש הצעת חוק חדשה שלפיה היועץ המשפטי לממשלה ייבחר בכל פעם על ידי הממשלה המכהנת ובאמצעות ועדת איתור שתיבחר על ידה, ואמר כי "אני חושב שזה רעיון טוב. אני חושב שזה המצב המוחלט ברוב מדינות העולם. במדינות הדומות לנו הוא עצמו נמצא בממשלה. בארצות הברית הנשיא בוחר אותו, באנגליה הוא שר בממשלה לכל דבר ועניין".
ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, אתמול
(צילום: שמיר אלבז, משי בן עמי, עידו ארז)
על חוק הגיוס אמר רוטמן: "הסוגיה של גיוס בחורי הישיבות מלווה אותנו מקום המדינה. כל ניסיון לתקן הלך בגדול סביב ההבנה הפשוטה שהמעשה החכם הוא לשחרר את מרבית לומדי התורה מהשירות הצבאי. צורכי הצבא יכולים להיות מעורבים בזה, יכולה להיות התאמה תרבותית. צודק? אני חושב שלא. חכם? כן. יש אוקסימורון שבהתנהלות של הציבור, ובייחוד של מערכת המשפט בשילוב חרדים - מנסים לייצר מסגרות ופוסלים. גם הסוגיה הזו שמלווה את ישראל כפצע מדמם - האבא שלה זה אהרן ברק. הוא אשם בזה שהחרדים לא מתגייסים ולא משתלבים בתעסוקה בישראל".
לקראת הגעתו של רוטמן לריאיון הבוקר, בקבוצות המחאה נגד המהפכה המשפטית פורסם: "שמחה רוטמן יגיע היום בשעה 09:00 להתראיין באולפן ynet בראשון לציון. אנא הגיעו כדי לעשות שירות לציבור - לחסוך מגולשי ynet את דברי ההבל של הפאשיסט".
ההפגנה בעד המהפכה המשפטית בירושלים, יום חמישי
(צילום: גיל יוחנן)
על אף שבכנס החורף חוקי המהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין תפסו זמן רב בדיוני הוועדות והמליאה, לרוב בוועדת החוקה בראשות ח"כ רוטמן, לפחות בשלב זה נראה שנתניהו החליט שבכנס הנוכחי הם יזוזו הצידה, כל עוד ההידברות בבית הנשיא נמשכת. גם "חוק דרעי 2" ו"חוק התרומות לנתניהו" כרגע לא על הפרק. גורמים בליכוד וביתר המפלגות בקואליציה מפעילים לחצים רבים על ראש הממשלה שלא לוותר על העברת המהפכה המשפטית, בטענה שזהו "רצון הבוחר". חלקם משתמשים בטיעון זה, ומגבים אותו באמצעות התמונות מהפגנת התמיכה ביום חמישי - אליה הגיעו כ-200 אלף איש.
במקביל, בקואליציה מסתמנת כאמור הצעת חוק חדשה הנוגעת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ההצעה החדשה, שנמצאת בשלביה הראשונים, קובעת כי היועץ המשפטי לממשלה ייבחר בכל פעם על ידי הממשלה המכהנת ובאמצעות ועדת איתור שתיבחר על ידה.
כלומר, משרת היועמ"ש תהפוך למינוי פוליטי, בניגוד למצב הנוכחי שבו מינוי היועמ"ש מוסדר בשורת החלטות ממשלה, חוקי כנסת שונים וכן ועדה ציבורית. הסיכוי שהאופוזיציה תסכים להעביר חוק שכזה הוא נמוך, אך אם תושג הבנה בנושא בשיחות בבית הנשיא, תתבקש היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בתיאום עם שר המשפטים יריב לוין, להטיל על מחלקת החקיקה במשרדה את הכנת הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק צפויה גם להציע פיצול של משרת היועמ"ש בין פרקליט המדינה לבין היועץ המשפטי לממשלה.
