ביקור הוועדה לפיתוח הנגב והגליל ביישוב מנוף, אתמול
(צילום: שמיר אלבז)
תשעה גני ילדים צפויים להיסגר בשנה הבאה במועצה האזורית משגב שבלב הגליל, לאחר שמספר הילדים ב-29 יישובי המועצה ירד ביותר מ-50% בתוך שני עשורים. לנתונים האלו נחשפו יו"ר הוועדה לפיתוח וחיזוק הנגב והגליל ח"כ מיכאל ביטון וחברת הוועדה ח"כ טטיאנה מזרסקי, המכהנת גם כיו"ר שדולת הגליל, בסיור שנערך אתמול (ראשון) בשטחי המועצה.
ביישוב מנוף, שבו מתרוקנים גני הילדים, סיפרו כי לראשונה לא הציגו תינוקות חדשים בטקס קבלת הפנים ל"פירות התושבים" בחג השבועות. לדברי התושבים, הגיל הממוצע ביישוב כבר חצה את ה-40 ובקרוב לא יהיה בו דור חדש. בשנה הבאה ייסגרו גם את מעון הילדים ביישוב, בשל אי עמידה במספר הנרשמים הנדרש.
שרון דהן, המפקחת על גני הילדים במחוז צפון במשרד החינוך, עדכנה כי "משנה לשנה ההודעות על סגירת גנים הולכת וגדלה". לדבריה, המצוקה החינוכית היא רק חלק מהבעיה. "בכל שנה נפלטות גננות וסייעות מהמערכת. הן נדרשות לנסוע למרחק של כ-30 ק"מ מיישוב מגוריהן רק כדי למצוא עבודה במוסדות החינוך".
אלא שלא רק גני הילדים נסגרים. הדעיכה במספר הצעירים באזור מתעצמת, וגם בתי הספר היסודיים לא מצליחים למלא את הכיתות. בסוף השבוע התבשרו הורי התלמידים העולים לכיתה א' בבית הספר הר שכניה כי בשנה הבאה תיפתח כיתה אחת בלבד - ובה ילמדו 38 תלמידים. מספר הילדים הגרים באזור לא מספיק כדי לפתוח כיתה נוספת. אחד התושבים כתב בקבוצת הוואטסאפ של היישוב כי "אנשים עברו לפה בשביל חינוך איכותי. זה מה שהם מקבלים? זה מתפוצץ לנו בפנים".
דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב, אמר כי בכל שנה "נולדים פחות ילדים ביישובים היהודיים בגלל שאין הרחבות, אין שיווק של מגרשים נוספים ביישובים ואין בינוי של דירות". לדבריו, "אנחנו רוצים לפתח את היישובים שלנו ואת מערכות החיים, אבל יש לנו חסמים. ביישובים בדואיים וערביים פתרו אותם בהחלטות ייעודיות, אבל אצלנו לא מאפשרים להגדיל את מספר התושבים. המחירים לקרקעות כאן הם פי ארבעה ופי חמישה ממה שמקובל במגזר הערבי. הפכנו למוצר של נדל"ן".
הוא סיפר כי בשנים האחרונות פועלות רשויות התכנון וניהול קרקעות המדינה למכירת קרקעות במחיר בר השגה לזוגות צעירים ובני המקום בחברה הערבית בהיקפים גדולים, ואף מקודמות תוכניות מתאר להכפלה והשלשה של האוכלוסייה ביישובים הערביים. אך לטענתו, דווקא המיעוט היהודי בגליל מתמודד עם אפליה. "הבדואים יוצאי הצבא משלמים כ-10% ממחירי הקרקע, בעוד ביישובים היהודיים הצמודים יוצא צבא נדרש לשלם כ-90%".
בשבוע שעבר התייחס בכיר בשב"כ להרחבת ההתיישבות היהודית בגליל, ואמר בדיון בוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת כי "הסוגיה נוגעת לביטחון לאומי. הרחבת היישובים היא ביסוס ריבונות ומאפשרת רציפות טריטוריאלית באזור, ואף משרתת את התכלית של שיפור הביטחון בחבל הארץ". לדבריו, חיזוק והרחבת ההתיישבות הם אינטרסים ביטחוניים. "כדי להעמיק את האחיזה בשטח צריך מסה קריטית של מתיישבים".
תושבי משגב הציגו בפני הוועדה לפיתוח וחיזוק הנגב והגליל את המציאות הדמוגרפית, לפיה המיעוט היהודי במרחב - העומד על 14% - קטן, בעוד החסמים לפיתוח היישובים היהודיים גדלים. ראש המועצה הסביר כי "זו תוצאה של מדיניות תכנונית ממשלתית מכוונת שנשלטת בין השאר על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שלא פועלת לעצור את הזינוק במחירי הקרקעות ביישובים היהודיים".
ינקי קוינטצילום : אלכס קולומויסקילדבריו, יו"ר הרשות ינקי קוינט "לא מוכן לדבר איתי. הם פועלים להפוך את היישובים הקהילתיים ליישובים של בתי קיט לעשירים מתל אביב. הם ירכשו את הקרקעות במכרז במחירים שהצעירים שלנו לא יכולים לעמוד בהם. הם גומרים את ההתיישבות". מנגד, ברמ"י טענו בעבר כי המחירים נקבעים בידי השמאי הלאומי, והם משקפים את ערך הקרקע ביישובים. את האחריות על מדיניות ההנחות וסבסוד הקרקעות העבירו לידי משרד השיכון.
ח"כ ביטון הצהיר בתגובה כי בכוונתו לקיים דיון דחוף בוועדה בכנסת ולקרוא לכל הגורמים להגיע. "אנחנו רואים תמונה של דעיכה של קהילות צעירות שגרו בגליל. היא נובעת ממגבלות רעות וחמורות ואפילו גרידיות של הסחר בקרקעות המדינה ביישובים האלו. אם אנחנו חפצי חיים בגליל ובדור חדש של ילדים ותינוקות אנחנו חייבים לשנות את הכללים".
ח"כ מזרסקי, שהתלוותה אליו בסיור, הוסיפה כי "זו הרגשה מאוד רעה. אנחנו רוצים שהילדים האלה ישחקו ויחיו כאן בגליל, שיהיו כאן חיים ושהאזור לא יהפוך למקום לבתי קיט למשפחות מהמרכז. נפנה לשרים ונדרוש תוכנית אב ליישובים האלו".
