ועידת הבריאות מכת מדינה: אלימות כלפי צוותים רפואיים בני קלר, משה קוסטינר, ד"ר אידית וייסבוך, ענבל עמ
(צילום: נויל האריס, חגי דקל, אורי דוידוביץ)
"אין ספק שיש החמרה ניכרת באלימות, הסבלנות נעלמה באוכלוסייה. אנחנו רואים את זה לא רק ברפואה, גם על הכביש - אנשים נרצחים על מקום חניה". כך אמר היום (שני) ד"ר משה קוסטינר, יו"ר ארגון שירותי בריאות כללית, במהלך דיון בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות", בדיון שעסק באלימות המשתוללת כלפי הצוותים הרפואיים.
מלבד קוסטינר, בדיון השתתפו גם ד"ר אידית וייסבך, מנהלת מרפאת באר יעקב בכללית, ענבל עמית - ראש אגף הסיעוד ואחות באסותא באשדוד, ד"ר אוולין דגן המתמחה ברפואת משפחה, כללית ופנימית, ובני קלר - מנהל האבטחה בבית החולים רמב"ם בחיפה.
קלר סיפר כי ברמב"ם חסרים בסביבות 30% מאבטחים ויש בתי חולים אחרים שחסרים בהם מעל 50% מאבטחים. "עבודת האבטחה בבתי החולים כיום מסוכנת ביותר, מאבטחים נפצעים ונפגעים", הסביר. "עוד בעיה היא השכר הנמוך של המאבטחים - 36 שקל לשעה, צריך להעלות מיידית את השכר. עוד בעיה היא שעבודת האבטחה בבתי החולים אינה מוכרת כעבודה מועדפת. רק לפני שלושה חודשים מאבטח אצלנו קיבל אגרוף לפנים - שברים בלסת, בארובת העין, נותח למחרת ונעדר מהעבודה".
ד"ר וייסבוך סיפרה על התקיפה המזעזעת שאירעה אצלה רק לאחרונה במרפאת כללית בבאר יעקב. "התוקף הוא באמת לא בן אדם נורמטיבי. אבל היינו שם לבד, חשופים. לא היה שם אף אחד, לא היה אף מאבטח, אף אחד לא ידע שיש לו כלי רצח, והוא פשוט נכנס ועשה בי מה שהוא רצה. עד שהגיעה עזרה לקח המון זמן וזה יכול היה להיגמר אחרת".
לדברי וייסבוך, שכבר 22 שנה בתחום, יש הסלמה של המצב. "סף הסבלנות מאוד נמוך. אין סבלנות לכלום. יש כל יום קללות וצעקות. מאז המקרה שלי אני שומעת על עוד המון מקרים כאלה בכל מקום".
קוסטינר מסכים איתה. "אין ספק שיש החמרה ניכרת. הסבלנות נעלמה באוכלוסייה. אנחנו רואים את זה לא רק ברפואה, רואים את זה על הכביש - אנשים נרצחים על מקום חניה, נהגי אוטובוסים, מורים. במערכת הרפואה יש החרפה מיום ליום. אנחנו מרגישים את זה לא רק בכמות אלא גם בטיב ובאיכות ובעוצמה. אני חושב שהפתרונות שמציעים לנו הם בעצם לא פתרונות. זה הכול פופוליזם".
לדבריו, "האלימות הפכה ממילולית לפיזית. אנשים איבדו שליטה, על כל דבר מתרגזים, ועד מהרה זה הופך לתגרה ומכות. אנחנו מרגישים את עצמנו חשופים. לא יכול להיות שרופאה שקמה בבוקר עוזבת את המשפחה שלה מתוך מטרה נעלה לטפל באנשים, מוצאת את עצמה בסכנת מוות".
קוסטינר אמר כי הענישה כיום היא "בדיחה", וקרא להחמיר אותה משמעותית. "העלו את העונש למי שתוקף צוותים רפואיים מ-3 שנים לעד 5 שנים. לדעתי זה צחוק מעבודה. זה לא צריך להיות נתון לשיקול דעתו של השופט. אין ענישה מחמירה, אף אחד לא מקבל 3 או 5 שנים. עד שלא תהיה חקיקה עם עונשים מינימליים, זה לא ייפסק. עם כל הכבוד לתוספת שוטרים ומאבטחים בבתי חולים, זה אפילו לא פלסטר".
מנהל מחוז מרכז בכללית, בהתייחסות לתקיפת הרופאה בבאר יעקב
עמית סיפרה כי הצוותים המטפלים, רופאים ואחיות, חווים אלימות על בסיס יומיומי. "אין אף אח או אחות, רופא או רופאה במדינת ישראל שלא חוו אלימות. האלימות היא לא רק נחלת מערכת הבריאות, אלא נחלת המדינה כולה. הצוותים הרפואיים שלנו מגיעים לעבודה במטרה אחת - לטפל במטופלים, להדריך אותם ולתמוך, ומוצאים עצמם בשדה קרב. אני נאלצת היום להכשיר את הצוותים שלי להתמודד עם אלימות, זה אבסורד".
קוסטינר אמר כי לצערו נושא האלימות לא באמת מטריד איש ותקף בחריפות את מערכת המשפט והעונשים המקלים שהיא נותנת. "עם כל הכבוד לשוטרים ולסיירים, זה טיפה בים. יעזרו רק שינויי חקיקה ועונשים, שבכלל לא תלויים ברצונו או אי רצונו של השופט. בהדסה בירושלים התפרעו, פגעו בצוותים שלמים, ברופאים, באחיות, במאבטחים. הרסו את מחלקת טיפול נמרץ - והשופט שחרר עוד באותו לילה את התוקפן. זה דבר שהוא בלתי אפשרי.
"אני מבטיח לך שאם זה היה קורה בבית משפט, התוקפים האלה לא היו רואים אור יום שנים אחרי זה. תראה מה קרה כשזרקו נעל על נשיאת בית המשפט העליון. לא פגעו בה, והאדם נדון לארבע שנות מאסר. מי קיבל שנות מאסר בכלל על פגיעה ברופאים? אף אחד, וזה בגלל שלשופטים יש חופש להחליט מה שהם רוצים. אם היה ענישת מינימום, ולא היה בכלל שיקול דעת לשופט, אני מבטיח לך שמהר מאוד זה היה נגמר".
