עם התגברות קצב הגעת הפליטים לגבולות אוקראינה, בימים האחרונים עלה חשש ממשי שהמשבר יגרום לעלייה בסחר בנשים לצרכי זנות. מקרי העבר הראו כי במצבי מלחמה ועוני, תמיד יהיה מי שינצל את מצוקתן של הנשים שנמלטות מבתיהן, ובימים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות מודעות המזמינות נשים אוקראיניות לעבוד בזנות במדינות אחרונות.
המלחמה באוקראינה - כתבות נוספות
"אנחנו עובדים יותר מ-11 שנים ומזמינים נשים מגיל 25 עד 55 לעבודה בגרמניה", נכתב באחת מהן. "משכורת אפשרית - עד 500 אירו ביום. נפגשים בשדה התעופה, עבודה בין 22:00-09:00. מנפיקים אישור עבודה, 90% מהלקוחות קבועים, האווירה משפחתית, הדירות נוחות, הכול אצלנו אמין ורשמי".
במודעה אחרת נכתב: "אנחנו מבינים את המצב הקשה כרגע בעולם, פליטים רבים עוזבים את אוקראינה ואנחנו מוכנים להעניק לכן עזרה. יש לנו דירות שתוכלו להתמקם בהן עם המשפחה שלכן. התנאי היחיד - העבודה המסורה שלכן. מחכים לכן!".
מריה, פעילה חברתית באוקראינה, אמרה כי נכון לעכשיו הנשים האוקראיניות שנשארו בארצן חשופות יותר לפגיעות מיניות מצד חיילים רוסים. "מהניסיון שלנו במדינות אחרות, נשים ייאלצו להיכנס למעגל הזנות כדי לשרוד. עם המלחמה הנוכחית, אנחנו צופות שחיילים רוסים יוציאו את השנאה שלהם כלפי אוקראינה על הנשים האוקראיניות". היא הוסיפה כי עד הפלישה באוקראינה היו 80 אלף נשים בזנות, ומאז המלחמה המספר זינק ל-100 אלף, בעוד ארגוני הסיוע מעריכים שהוא גבוה יותר.
"כשרוסיה פלשה הם הרסו את אזורים שלמים. הרבה אנשים נותרו ללא עבודה ולא יכלו לברוח כי דאגו למשפחותיהם. חצי משוק העבודה התפוגג בגלל ההפגזות, כך שאנחנו יכולים לצפות שנשים רבות שישארו באוקראינה יהיו מובטלות", אמרה מריה. "רוב הפליטים הם בעצם פליטות שבני זוגן נאלצו להישאר להילחם. כנופיות פשע אורבות להן בגבול, ויש גם דיווחים על ניסיונות חטיפה שלא צלחו. בגרמניה הגברים משתפים בהתלהבות בפורומים למיניהם על הגעתן של אוקראיניות צעירות, וגם אתרי הפורנו יודעים להפיק מכך רווח".
על פי מחקר של ה-UNODC, המשרד למאבק בסמים ובפשיעה מטעם האו"ם, שיצא ב-2018, עימותים אלימים ומצבי לחימה מעמידים אוכלוסיות פגיעות בסכנה מוגברת, בעיקר נשים וילדים. "מצבי פליטות מגבירים מאוד את הסיכון ליפול קורבן לסחר בבני אדם, בין היתר על ידי מבריחים", מסבירה עו"ד נועה רודמן, מנהלת תחום מניעת סחר במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "החשש שלנו הוא שיחטפו את הדרכונים מפליטות שמגיעות לגבולות ומשם הדרך לסחר היא קצרה".
רודמן הסבירה כי "לא סתם פרסמו בכלי התקשורת באוקראינה הוראות מיוחדות לנשים על כללי זהירות בגבול. נתקלנו כבר בעלייה בחיפושים אחר 'קניית כלות' ופונדקאיות מאוקראינה". במטה הוסיפו כי בגלל הקורונה קשה לאמוד את הגעת קורבנות הסחר לישראל, אך ניתן לציין שב-2019 ישראל סירבה ל-456 נשים להיכנס מחשש שמדובר בקורבנות סחר בבני אדם, והן הוחזרו למדינות מוצאן. במרבית המקרים, רשתות הסחר לא נחשפו.
לעומת השנים הקודמות, מדובר בעלייה: בשנת 2018 זוהו 393 נשים כאלה, וב-2017 היו 231 נשים (עלייה של כ-100% שנתיים). במטה מעריכים כי על כל אשה שזוהתה, יש לפחות עוד שתיים שלא זוהו ונכנסו לישראל, אחרת זה לא היה משתלם לסוחרים.
"מדינת ישראל צריכה לדאוג לקליטת פליטים ופליטות בצורה שמצמצמת את הפגיעות הזאת", אמרה אור אבו, מנהלת המטה. "צריך לאפשר נגישות לשירותי בריאות ורווחה לפליטות הנקלטות, וכמובן היתר עבודה שיאפשר להן להתפרנס בצורה חוקית. אלה אשר זכאיות חוק השבות ממילא יקבלו זכויות מלאות, אך גם להן יש מקום לליווי בתהליכי קליטה על מנת לוודא שהן מסתגלות ומצליחות להתמודד עם קשיי המעבר. כמו כן, בעת אכיפת איסור צריכת זנות יש לפעול בצורה רגישה למצב ולפקוח עיניים על מנת לאתר נשים זרות הנמצאות בזירות האלה ולסייע להן לקבל הכרה כקורבנות סחר ואת שירותי הסיוע והשיקום הנדרשים להן".
נעמה גולדברג, מנכ"לית "לא עומדות מנגד - מסייעות לנשים במעגל הזנות", הוסיפה כי "בזמנים של מלחמות ומשבר הומניטרי, בעיקר כשהן במנוסה ולבדן - נשים ונערות נחשפות לניצול מיני ולהצעות בדרכי עורמה ופיתוי. זה תמיד היה כך, זה מה שלימדה אותנו ההיסטוריה, וכך כבר קורה בגבול אוקראינה כבר עכשיו. מצד אחד אנחנו שומעות על כך שהמילה 'אוקראינית' היא מילת חיפוש פופולרית בגוגל ועל הצעות ל'מגורים' מצד גברים לנשים ולנערות, ומצד שני שומעות על מאמץ הסברתי וכללי של השלטונות בגרמניה ובפולין להתריע על הסכנה הזו. אנחנו לא רואות שום סיבה שזה יהיה שונה בישראל".
