בית המשפט המחוזי בלוד אישר ביום שישי את רישום נישואיהם האזרחיים של בני זוג שנישאו בישראל, בזמן שעורכת הטקס הייתה ביוטה בארה"ב וחיתנה אותם בשיחת וידאו מרחוק. זאת, עקב עתירה שהגישו בני הזוג, לאחר שפקיד רישום ברשות האוכלוסין סירב לרשום אותם כנשואים.
בני הזוג, אזרחי ישראל ובני דת שונה, נישאו בשיחת וידאו לפני כשנתיים - בעת מגפת הקורונה. תעודת הנישואים שלהם הונפקה בארה"ב, ולאחר מכן ביקשו השניים להירשם ברשות האוכלוסין כזוג נשוי בישראל. אולם, פקיד הרשות סירב לעשות זאת, והפנה את בקשתם להמשך בירור.
יש לציין כי נישואים אזרחיים הנערכים בישראל אינם מוכרים על ידי המדינה, אך כשהם נערכים מחוץ לגבולותיה - היא מכירה בהם. העניין החריג במקרה זה הוא נוכחות המחתנת מחוץ לגבולות המדינה, בעוד שבני הזוג היו בישראל בזמן הטקס.
החלטת בית המשפט, שהתפרסמה לראשונה בכאן 11, אינה הראשונה בנושא. בעבר אישרה המדינה מקרים מסוג זה, אך בחודש שבו נישאו בני הזוג - החליטה הראשונה להקפיא את העניין. העותרים טענו שמדובר בהחלטה בררנית, ולדבריהם, תפקיד הפקיד לפי החוק הוא לבדוק את אמיתות הנישואים, ולא את תוקפם. לטענתם, אין בסמכותו לסרב לבקשתם, אלא רק לבדוק עם עורכת הטקס האם תעודת הנישואים מעידה על קיום הטקס המוכר בארה"ב.
מנגד, המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז מרכז ביקשה לדחות את העתירה. לטענת המחלקה, הנישואים התרחשו למעשה בישראל - אף על פי שעורכת הטקס הייתה בארה"ב. המדינה הביעה חשש כי החלטה לטובת הזוג "תשפיע על יכולת המדינה לעצב דיני נישואים, ותאפשר לכל אדם לעקוף את הדין הפנימי מבלי לצאת מישראל". בנוסף, נטען כי רישום הזוגות שנעשה בנסיבות דומות - התבצע בשגגה.
"לא עמדה בפניהם אפשרות אחרת"
השופטת אפרת פינק קבעה שהפקיד חרג מסמכותו, והחליטה כי השניים יירשמו במדינת ישראל כנשואים. לדבריה, "לפי הדין שעוגן בעליון ואף בנוהל משרד הפנים, על פקיד הרישום לרשום את השינוי במצבם האישי על סמך תעודה ציבורית תקינה, ולהעביר בקשה כזו רק אם עולה חשש לחוסר נכונות הרישום". היא הוסיפה: "ההכרעה בדבר מיקום פיזי של פעולות הנעשות באמצעות תקשורת במרחב הוויזואלי אינה פשוטה כלל ועיקר, ופקיד הרישום לא היה מוסמך לדון בשאלות מורכבות אלו".
פינק ציינה כי "העותרים אינם יכולים להינשא בישראל כי הם בני דתות שונות, והתקופה שבה נישאו הייתה כזו שבה לא ניתן היה לצאת מישראל. משמעות הדבר היא כי לא עמדה בפניהם אפשרות אחרת. בנוסף, על הפקיד לרשום אותם גם מטעמים של אי אפליה". יש לציין כי ההחלטה, שהתקבלה בבית המשפט המחוזי, עלולה להגיע לפתחו של העליון.
