כשהתותחים רועמים המוזות וגם הקמפיינים שוקטים. כך נוהגות גם המפלגות בישראל, שמבצע "עלות השחר" בעזה תפס אותן בעיצומה של מערכת הבחירות 2022. ראש הממשלה יאיר לפיד עוסק רק בניהול המערכה והפרסומים מטעמו הם בהתאם. "ישראל תמשיך לפעול ללא היסוס כדי להבטיח שלום תושביה. כינסתי הערב את הקבינט המדיני-ביטחוני בקריה בתל-אביב", הוא צייץ ביבשושיות. שר הביטחון בני גנץ אמנם שחרר הבוקר (ראשון) כמה תמונות שלו עם גורמים צבאיים, אבל לאורך הסופ"ש הוא הסתפק בציוצים פטריוטיים בסגנון: "לא נאפשר לאף גורם לאיים או לפגוע באזרחי ישראל. מי שינסה – ייפגע".
גם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו הגיב בממלכתיות הנדרשת ופרסם פוסט בפייסבוק עם אימוג'ים של לב כחול ודגל ישראל: "מחזק את צה"ל וכוחות הביטחון שלנו. אוהבים אתכם ומתפללים להצלחתכם". אלא שלכל ישראלי שעיניו בראשו ברור שבשש אחרי המלחמה ישלפו שוב הסכינים והסיסמאות הארסיות. שאלות טובות שעליהן אין עדיין תשובות הן אם וכיצד ישפיע המבצע בעזה על סדר היום הפוליטי ועל מצבם האלקטורלי של המועמדים.
כדאי להיזכר במבצע "עופרת יצוקה" שהתנהל בנסיבות פוליטיות דומות, לקראת הבחירות שתוכננו לפברואר 2009. בדצמבר 2008 החל חמאס בירי לעבר יישובי הדרום וצה"ל הגיב במבצע צבאי שארך 21 יום עד להפסקת אש. שרת החוץ ציפי לבני התכוננה לבחירות כראשת קדימה (במקום אהוד אולמרט שהתפטר בגלל חקירות המשטרה נגדו). שר הביטחון היה אהוד ברק ממפלגת העבודה וראש האופוזיציה היה גם אז נתניהו.
לבני לא נתפשה כדמות ביטחונית והיה חשש שהמבצע יפגע בה תדמיתית. מנהל הקמפיין שלה, ראובן אדלר, כתב במסמך פנימי: "כשרמת החרדה גבוהה, העם רוצה מנהיג חזק. ביבי נתפש כחזק. לבני היא אישה. צריך להדגיש את האומץ שלה בסיסמה – 'לבני, האומץ לשנות'". קשה לדעת עד כמה הסיסמה השפיעה, אבל קדימה לא נפגעה בבחירות וקיבלה לבסוף 28 מנדטים, למרות 21 המנדטים שניבאו לה הסקרים בעת המבצע.
אהוד ברק היה צריך להיות המרוויח הגדול מ"עופרת יצוקה" בזכות תפקיד שר הביטחון ועברו כרמטכ"ל. מפלגת העבודה הציגה את ברק כמי ש"יודע להסתכל לאמת בעיניים". מפלגת העבודה הגיעה בסקרים במהלך עופרת יצוקה עד ל-17 מנדטים, אולם ביום הבחירות הסתפקה ב-13 בלבד. התוצאה הוסברה באי-שביעות הרצון מתוצאות המבצע, אולם העובדה שלבני לא נפגעה יכולה להעיד על הדימוי הגרוע של ברק כפוליטיקאי.
נתניהו התאפק אז לאורך רוב המבצע ותמך כמו היום ב"חיילי צה"ל ומפקדיו", אולם בסיומו פתח במתקפה נגד הממשלה: "לצערי, ממשלת קדימה לא ראתה את המציאות כמוני. היא הבליגה על המתרחש, במדיניות שהצד השני ראה בה חולשה... היא הביאה טרור - טילים, הרבה טילים. סופה של קסאמים וגראדים. ואחרי אלפי רקטות יצאה הממשלה סוף-סוף למבצע צבאי רחב". בבחירות קיבל הליכוד 27 מנדטים, אחד פחות מקדימה, אבל אלה הספיקו כדי להקים ממשלה.
(צילום: סטס קופולו)
מה אנו יכולים ללמוד מכך על ההשלכות הפוליטיות האפשריות של מבצע "עלות השחר"? לפיד מכהן כראש הממשלה, אבל הוא לא נתפש כדמות ביטחונית, ולכן הוא משקיע במסיבות עיתונאים כשמאחוריו דגלי המדינה, תצלומים שלו מישיבות הקבינט וסיורים באזורים שנפגעו מטילים, כדי ליצור סביבו תדמית חזקה. אולם העובדה שאת המבצע מנהלות דמויות דומיננטיות כמו גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי לא תסייע להפוך אותו למר ביטחון. וגם אם קרנו תעלה, הרי שאת המנדטים הוא ייקח ממרצ והעבודה ולא מגוש הימין.
לכאורה גנץ יכול להיות המרוויח הפוליטי מן המבצע, אבל זה תלוי בשאלה אם הסבב הזה ייתפס כסיפור הצלחה קצר ונקודתי. העובדה ששימש בעברו כרמטכ"ל הופכת אותו לדמות מרכזית בניהולו וכמי שיקבל את מלוא הקרדיט עליו. המאבק שלו הוא בעיקר מול יש עתיד, בקרב על קולות מחנה המרכז, כך שעלייה במספר המנדטים של מפלגת כחול לבן-תקווה חדשה תגרום לירידה במספר המנדטים של יש עתיד.
ד"ר ברוך לשםוכיצד ישפיע המבצע על נתניהו? הוא הצליח למצב את עצמו במשך שנים כ"מר ביטחון" ו"מנהיג חזק". אלה דימויים שיכולים לשפר את מצבו כאשר הנושאים הביטחוניים ישלטו בסדר היום, או לפחות ישמרו על מעמדו בסקרים. השאלה היא: האם זה יהיה סדר היום בנובמבר?
נותרו עוד כמעט שלושה חודשים עד לבחירות, כך שקשה להאמין שמבצע שעל פניו נראה מוגבל בהיקפו - אם אכן לא יתרחב - ישנה את תמונת המאבק הפוליטי באופן משמעותי. כאשר ייפתחו הקלפיות ביום הבחירות, מי יזכור אז את "עלות השחר"?
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
