אפליה מאורגנת: חסן (29) זכה בתואר העובד המצטיין בחברה להשכרת רכב שבה הועסק, ולמרות זאת, כשהתגלה כי נגנבו מכוניות מהסניף, הוא מספר, הוא סומן כחשוד המיידי. מהר מאוד גם זומן לשיחת שימוע. "אמרו לי שמצמצמים בכוח אדם, אבל במקביל נאמר לנו שחייבים לגייס עוד עובדים", הוא מספר. "במהלך השימוע אפילו שאלו אותי ישירות: 'יש כאן עשרה עובדים, במי אתה היית חושד?'".
החוויה במקום העבודה, אומר חסן, אינה מנותקת כמובן מהחיים כערבי בחברה הישראלית. "כמי שחי ועובד כאן, ההרגשה שלי היא שלא רוצים אותי פה. במקום לשלב אותי בחברה, כאילו אומרים לי שעדיף לי להיות עבריין".
4 צפייה בגלריה
"כאילו אומרים לי שעדיף להיות עבריין". חסן, העובד המצטיין שסומן כחשוד המיידי לגניבת מכוניות
4 צפייה בגלריה
"המשרה יועדה לבני העדה האתיופית, אבל מהרגע הראשון סבלתי מגזענות". שרית, לא קיבלה הזדמנות
גם אפליה מתקנת, מתברר, לא מסייעת נגד גילויי גזענות. לפעמים ממש להיפך, כמו שחוותה גם שרית (44), שספגה יחס מבזה רק משום שהיא משתייכת לעדה האתיופית. "במשך שנה וחצי עבדתי במשרד ממשלתי גדול כמנהלת אבטחת מידע", היא מספרת. "המשרה יועדה מלכתחילה לבני העדה האתיופית, כאפליה מתקנת, והתקבלתי אליה אחרי מיונים ארוכים. אבל מהרגע הראשון שהגעתי לשם סבלתי מגזענות, לא נתנו לי שום הזדמנות".
למרות הרזומה המרשים שלה, מספרת שרית, היא סומנה על ידי המנהלים. "הגעתי עם 14 שנות ניסיון, עם תארים אקדמיים, למדתי הנדסת תוכנה ועשיתי המון קורסים בתחום. ועדיין קיבלתי משימות שלא הולמות את המעמד שלי. כל הצעה שלי נדחתה על הסף. המטרה הייתה להוכיח ליתר העובדים שאני לא יודעת כלום, והם גם התייחסו אליי בהתאם. ספגתי השפלות וזלזול עד יומי האחרון במקום העבודה. זה היה גיהינום, ממש עינוי. בעקבות העבודה שם סבלתי מחרדות. זה גרם לי נזק ממש".
הזכות להתפרנס בכבוד
ואכן, לתחושות הקשות של חסן ושרית יש גם ביסוס. דו"ח חדש של משרד הכלכלה והתעשייה מצייר תמונה עצובה לפיה שוק העבודה בחברה הישראלית עדיין רווי באפליה ובגזענות. כך, למשל, 33% מסתייגים מעבודה עם עמית ערבי. 27% מסתייגים מעבודה עם עמית חרדי ו-9% מסתייגים לעבוד עם יוצאי אתיופיה. 32% מסתייגים מעבודה תחת מנהל ערבי, 22% מסתייגים מעבודה תחת מנהל חרדי, 8% מעדיפים שלא לעבוד תחת מנהל ממוצא אתיופי, 14% תחת אדם עם מוגבלות ו-6% מעבודה עם מנהלת.
בחלוקה למגזרים, הנתונים קשים אף יותר, 85% מהמגזר החרדי לא מעוניינים לעבוד לצד ערבי ו-45% לא מעוניינים בעמית אתיופי. 29% מהערבים, מסתייגים מעבודה לצד חרדי.
שוק העבודה מהווה למעשה שיקוף של החברה הישראלית כולה שעדיין נגועה בגזענות ובאפליה. לפי נתוני משרד המשפטים, למרות יציבות בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה במספר התלונות שהתקבלו ביחידה הממשלתית למאבק בגזענות בהשוואה לשנת 2018. אז הוגשו 234 תלונות בשנה, כשב-2021 הוגשו 458 תלונות. מתוכן: 24% מהתיקים נפתחו בגין גזענות כלפי יוצאי אתיופיה, 24% נגד בני החברה הערבית, 6% ביחס ליוצאי ברית המועצות לשעבר, 4% נגד מזרחים ו-10% נגד חרדים.
"התוצאות תואמות לתמונת הייצוג של האוכלוסיות השונות בשוק העבודה", אומרת עורכת הדין מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. "אני מאמינה כי הן נובעות בעיקר מחוסר ההיכרות והיעדר המפגש האמיתי והחיובי בין המגזרים השונים בחברה. המסקנה העיקרית היא שככל שנייצר מקומות עבודה מגוונים יותר, נצליח ליצור את השינוי המיוחל שיוביל גם לחברה מכילה וסובלנית יותר.
"הפספוס הוא של הכלכלה, המשק והחברה הישראלית. מחקרים רבים בעולם הוכיחו כי גיוון תעסוקתי מייצר מגוון מחשבתי, סיעור מוחות ומגוון רעיונות מעולמות תוכן ותרבויות שונות, המביאים לצמיחה, הרבה יותר מעסק המאופיין בחד-גוניות".
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי הוסיפה כי השאיפה לשוויון בתעסוקה היא יעד אסטרטגי לאומי. "לנוכח הפערים המאתגרים, עלינו לעודד מעסיקים להגברת הגיוון בתעסוקה, כדי להבטיח שוויון מלא לא רק בקבלה אלא גם ביצירת תנאי העסקה שווים, סביבת עבודה מאפשרת וכמובן הזכות להתפרנס בכבוד".
אפליה סמויה
לדברי עו"ד איציק דסה, מייסד הקליניקה לקידום שוויון באוניברסיטת בר אילן, הגזענות לא נעלמת עם השנים, רק הופכת מתוחכמת יותר. "בשנים האחרונות מגיעות אלינו יותר ויותר פניות על אפליה במקומות עבודה", הוא אומר. "המעסיקים מודעים לחובות השוויון החלות עליהם ביחסם לעובדיהם, אך מצד שני הגזענות לא נעלמה והשיח בחברה הישראלית רק הקצין. זה גורם לכך שהאפליה הסמויה מתגברת, כלומר מעסיקים מודעים להשלכות של התבטאויות גזעניות ישירות, מה שעדיין לא עוצר בעדם להפלות ולהשפיל בדרכים אחרות".
גם עו"ד חיה מנע, המתמחה במשפט מנהלי ובהסדרת מעמד בישראל, לא מופתעת מהממצאים. "לצערי הגזענות מושרשת כל כך חזק, שהיא הפכה לשגרה בחלק ממוסדות המדינה", היא אומרת. "אני נתקלת במקרים של גזענות ואפליה. זה בא לידי ביטוי בשאלות שהמועמדים והעובדים נשאלים, באמירות פוגעניות שנאמרות להם ובדרישות שהם נדרשים. מצב דברים זה דורש שינוי מיידי. לא ייתכן שמדינת ישראל תאפשר גזענות ואפליה כאלה".
בשבוע הבא ייערך אירוע "חותמים על הגיוון בתעסוקה" בבית הנשיא בירושלים, בהובלת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה וההסתדרות, בו תיחתם אמנה הקוראת להעסקה מגוונת בקרב כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית.
