ימים קרים מאוד עוברים על לבנה דהן (48) ובני משפחתה. בזמן שרוב אזרחי מדינת ישראל מנסים להתחמם בבתים כשהסופה "כרמל" בחוץ, עבורם אין מחסה. דהן, אמא לבת 21 עם צרכים מיוחדים, גרה בדירת חדר וחצי של הדיור הציבורי בלוד, ללא חלונות שימנעו את כניסתו של הקור הביתה.
"אין לנו זכוכית בחלונות בסלון, רק תריסים", אמרה לבנה. "אנחנו סובלים מקור נוראי בבית, כל היום אני במיטה עם שמיכות מרוב שקר לי. פניתי כבר כמה פעמים ובקשתי שיסדרו את זה ולא סידרו. אף אחד לא עוזר לנו. בימים האחרונים יש פה כפור. אנחנו יושבים עם שני מפזרי חום וקופאים מקור. ואם זה לא מספיק, אנחנו סובלים מרטיבות מהגג, המים נכנסים מהקירות ולא מתייחסים אלינו. הבת שלי לא צריכה לחיות ככה, המצב הזה מסוכן לה מאוד. אנחנו מקלחים אותה ויוצאים משם לקור בדירה, היא יכולה להגיע לבית החולים עם סיבוך של שפעת".
סטלה בבייב (45), אמא לארבעה ילדים, גרה כבר חמש שנים בדירה של הדיור הציבורי בחולון וסובלת מרטיבות בחדר של בנה - ובימי הגשם הקרים המצב מחמיר. "יש לנו בעיה של נזילה כבר חמש שנים וזה לא טופל. זה עושה נזק, וגורם לעובש ופטריות על הקיר. כל שנה הקיר בחדר שלו שחור ורטוב, וכל שנה אנחנו צובעים לבד כדי שיהיה לו נעים בחדר. הילד שלי גם ככה עם בעיות אלרגיה, זה לא בריא לו להיות בחדר כזה", סיפרה.
2 צפייה בגלריה
"אלפי משפחות נמצאות בתנאים מחפירים בגלל הזנחה של משרד השיכון". דני גיגי
(יוסי זמיר, "שתיל סטוק")
"כבר כשקיבלנו את הדירה המצב שלה לא היה טוב", אמרה בבייב. "לקחתי הלוואה גדולה ועשיתי פה שיפוץ מהכסף שלי. היו פה דלתות ישנות, לא היו תריסים, חלונות שבורים – היה קר מאוד בחורף, אמרתי שזה לא ייתכן שנשאיר את זה ככה, שהבית לא היה ראוי למגורים. עשיתי הכל כדי שיהיה נוח לילדים. אבל עדיין יש נזילות, במיוחד בימי הגשם".
"אלפי משפחות נמצאות בתנאים מחפירים בגלל הזנחה פושעת של החברות המשכנות ושל משרד השיכון", אמר דני גיגי, מקדם המדיניות של פורום הדיור הציבורי. "אנו נתקלים באלפי דירות במצב מחפיר עם חלונות שבורים, טריסים נזילות ומפגעים אחרים - כמו ביוב שעולה על גדותיו או סכנה של חוטי חשמל החשופים לרטיבות".
גיגי אמר כי החברות המשכנות ומשרד השיכון מתעלמים מאותן משפחות, ולא קשובים לקריאת הזעקה שלהם על המצב המסוכן. "במזג האוויר הסוער הזה חיות משפחות בדיור הציבורי בקור, ברטיבות ובסכנה מפני אסונות בגלל מצב הדירות, והתשובה שהן מקבלות זה שאין תקציב לתקן דברים אלמנטריים כגון קירות מתפוררים מרטיבות, חלונות, תריסים וחוטי חשמל חשופים למים".
ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, הסביר כי מצב התחזוקה הלקוי של הדירות משקף את האופן שבו המדינה רואה את הדיור הציבורי, "כמדיניות סעד לעניים", לדבריו. "בעשור האחרון הייתה עלייה מסוימת בתקציב התחזוקה שהגיעה בשנת 2016 לשיא של 200 מיליון שקל. עם זאת, בחמש השנים האחרונות נרשמה שוב ירידה משמעותית בסעיף התחזוקה של הדיור הציבורי בתקציב המשרד ל-2021, שעומד על 100 מיליון שקל ל-52 אלף דירות, רובן ישנות מאוד".
תגובת משרד הבינוי והשיכון: "אנו פועלים להקצאת משאבים לשיפוץ ותחזוקת הדירות באיכות ראויה, בכפוף למגבלת התקציב. כל תלונה של דייר נבדקת על ידי החברות המנהלות של הדיור הציבורי, ובהתאם לתקציב האחזקה הקיים והזמין מתקצב האגף את התיקונים הנדרשים. בשנת 2021 הוכפל תקציב האחזקה שהועבר לחברות הדיור הציבורי ועומד על מעל 130 מיליון שקלים".
