חוק המועצות הדתיות, שכונה "חוק הרבנים המרוכך", יעלה מחר (יום שני) להצבעה ראשונה בכנסת, כנראה לבקשתה של ש"ס. בפעם הקודמת העלאת החוק נדחתה בגלל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ולא היה לחוק רוב. כעת יושרו ההדורים בין הצדדים, וישנו ניסיון להביא את החוק להצבעה ראשונה מחר תמורת חוק שייתן סמכויות נוספות לשר המורשת עמיחי אליהו.
החוק מבקש לעשות שינוי באופן תקצוב המועצות הדתיות. לפי הצעת החוק, הממשלה תהיה רשאית לתקצב שכר ותקנים במועצות דתיות נוסף על סכומי ההשתתפות שהן מקבלות מהממשלה, לפי אמות מידה שיקבע השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר האוצר. במקרים שבהם הממשלה תקבע כי אמות המידה במועצות מצדיקות תקצוב נוסף, יוכל המשרד לשירותי דת להוסיף עבורן מימון ותקנים.
למעשה, מוצע לקבוע כי הממשלה תישא בהוצאות שכר ותקנים מעבר לסכומי ההשתתפות של הממשלה כיום בתקציבי המועצות הדתיות, על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו על ידי השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר האוצר. עוד מוצע להחיל את התיקון על מועצות דתיות במועצות אזוריות וכן על מועצות אזוריות ורשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מטרת התיקון היא לאפשר לשר לתקצב שכר ותקנים של רבנים ובלניות נוסף על סכומי ההשתתפות המקבלות מועצות דתיות מהממשלה, וזאת מבלי שהרשות המקומית תחויב בסכום השתתפות מקביל – והכול בכפוף לתקציב המאושר במשרד לשירותי דת. עם זאת, סגן יועמ"ש ועדת החוקה ונציגי משרד האוצר טענו כי משמעות נוסח החוק יכולה להתקיים לגבי כל נושאי המשרות במועצות הדתיות.
כאמור, בחודש יולי האחרון שובצה ההצעה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, אך שעות לפניה הודיעה עוצמה יהודית כי לא תצביע עם הקואליציה ולכן לחוק לא היה רוב. בן גביר דרש אז שיצורף לפורום התייעצויות ביטחוני מצומצם שבו מתקבלות החלטות כבדות משקל בלחימה בדרום ובצפון, אך יו"ר ש"ס אריה דרעי הטיל וטו ואמר כי מצידו לוותר על החוק, ולא לצרף את בן גביר לאף פורום חשוב.
בשל הסרת החוק מסדר היום, נרשמו חילופי האשמות בין ש"ס לעוצמה יהודית על סכנה לגוש הימין, שמאלנות ואף אזכורים של תקופת אוסלו. גם במהלך הפגרה ניסו בש"ס להעלות מחדש את הצעת החוק, אלא שעדיין לא הושגו הבנות עם עוצמה יהודית והחוק לא עלה.
כעת, לאחר שהחוק הביא לקרע בקואליציה, אמרו גורמים המעורים בפרטים כי המתח בין הסיעות נרגע, וכי עוצמה יהודית תסכים להצביע עם ש"ס בתמורה, כאמור, לקידום חקיקה שתרחיב את סמכויות משרדו של אליהו. לפי ההסדר, אליהו יקבל את האחריות על אתר גבעת התחמושת כדי שעוצמה תצביע בעד חוק המועצות הדתיות, אך כניסתו של בן גביר לקבינט המצומצם היא בעיקר זו שהסירה את הווטו שהוטל על החקיקה של ש"ס.
ביהדות התורה לא אהבו את המהלך של ש"ס. "אנחנו נמצאים בתקופה קשה מבית ומחוץ", אמר גורם בכיר במפלגה, "אם יש כסף בקופה הציבורית – מן הראוי שש"ס תעזור לנו לסייע לאברכים הקורסים כלכלית, ולא תשמן את המערכות שלה בעוד כסף".
גורם אחר ביהדות התורה מתח ביקורת חריפה. "אין להם בושה? רק לפני זמן קצר ש"ס עשתה כל מאמץ להתנגד לחוק המעונות, חוק שהיה אמור לעזור לאברכים החיים בקושי רב, בטענה שזה לא הזמן. ופתאום, ברגע שמתאפשר להם, הם מקדמים חוק חדש שמטרתו להזרים עוד כסף לג'ובים ולתפקידים נוחים עבור אנשיהם במועצות הדתיות. מתחילת הקדנציה הם מתמקדים רק בחוקים פרסונליים ובמינוי מקורבים. זו צביעות לשמה – אין גבול לבושה שלהם, ואנחנו לא נשתוק על כך", ציין.
עורך הדין אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון עתים, מסר: "על אף קריסת הדיל, ממשיכה ש"ס להשתמש במפלגת הציונות הדתית ולקדם את חוק סידור העבודה המפלגתי שלה. אני מזכיר שגם נציגי משרד המשפטים ומשרד האוצר הביעו התנגדות מהותית לחוק. אני מקווה שח"כ רוטמן ושותפיו יצטרפו לחברי הכנסת בליכוד ויתנגדו לחוק כה בזבזני לציבור דווקא בימים אלה".
ח"כ ארז מלול, מגיש החוק, התייחס לביקורת של יהדות התורה: "לא אגיב לגופם של דברים אלא לגופו של עניין בלבד – לא מדובר בתוספת תקציב אלא בהסדרת תקציב קיים לצורך מתן שירותי הדת במדינת ישראל. ש"ס תומכת בחוק המעונות, ובוודאי שאם היה לו רוב, גם הוא היה עובר בכנסת".
