גורמים בסביבת נתניהו אמרו ל-ynet הערב (חמישי) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להודיע בימים הקרובים על הקמת ועדת חקירה ממשלתית - ולא ממלכתית - שתחקור את המצב ההומניטרי ברצועת עזה. הסיבה: גורמי המקצוע הפצירו בנתניהו בדיון דרמטי שקיים בלשכתו להקים ועדת חקירה בהקדם האפשרי - כדי למנוע צווי מעצר נגדו ונגד שר הביטחון יואב גלנט. מלשכת רה"מ נמסר בתגובה לפרסום: "פייק ניוז. טרם התקבלה כל החלטה בעניין".
בדיון אמרו אותם גורמים כי ישראל חייבת להקים בהקדם האפשרי ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית כדי למנוע מבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. בדיון השתתפו בין השאר, שר הבטחון גלנט, שר החוץ ישראל כ"ץ, שר המשפטים יריב לוין, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, ראש המל"ל צחי הנגבי, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ועוד שורת גורמים משפטיים ומדיניים.
2 צפייה בגלריה
גורמי המקצוע המליצו על ועדת חקירה ממלכתית. נתניהו נוטה לוועדת חקירה ממשלתית
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
גורמי המקצוע ציינו כי הוועדה חייבת להיות עצמאית ובלתי-תלויה, שכן זאת הדרך היחידה לשכנע את הרכב הקדם משפט בבית הדין בהאג שלא להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. לפי הגורמים, "יש צורך דחוף בהקמת הוועדה ותחילת עבודתה, עוד לפני שהשופטים מתחילים בדיון שלהם על סמכותם להוציא את הצווים". בית הדין אפשר ל-60 מדינות וארגונים להגיש את ההסתייגויות שלהם לגבי הוצאת צווי המעצר וב-26 באוגוסט התובע הראשי של בית הדין אמור להגיש את תגובתו להסתייגויות.
מרגע זה, תיאורטית, בית הדין יכול להוציא את הצווים - אך ההערכה שהוא יישב על המדוכה מספר שבועות מכיוון שמדובר במאות רבות של ניירות שהגישו המסתייגים. ההערכה בישראל שההחלטה על הוצאת צווי מעצר לא תיפול לפני אמצע חודש ספטמבר, ולכן יש חובה שישראל לא רק תודיע על הקמת ועדה, אלא שזאת תחל מיד בעבודתה, כדי שהשופטים יראו פעילות אמיתית לחקר האירועים.
השאלה הגדולה איזה ועדת חקירה תקום - ועדת חקירה ממלכתית שתיבחר על ידי נשיא בית המשפט העליון, אפשרות שנתניהו סולד ממנה, או ועדת חקירה ממשלתית עצמאית ובלתי תלויה. גורמים שמעורים בנושא אומרים שנתניהו מבין את העניין וסביר שיודיע כבר בימים הקרובים על הקמת ועדת החקירה, עם נטייה להקמת ועדת חקירה ממשלתית. בדיון היום נתניהו טרם קיבל החלטה בנוגע לאופי הוועדה.
לשכת רה"מ לא הכחישה שהתקיים דיון בנושא, ומסרה: "ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים היום ישיבה נוספת בהשתתפות הדרג המדיני הרלוונטי והייעוץ המשפטי לממשלה בנושא בית הדין הפלילי הבינלאומי. בישיבה חזרה היועמ"שית על עמדתה לגבי הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת המצב ההומניטרי בעזה. אולם, גם לשיטת היועמ"שית עצמה - אין כל ודאות כי הקמת ועדה זו תוביל לביטול הבקשה להוצאת הצווים. לפיכך, בדיון נבחנו מספר דרכי-פעולה נוספות".
גורמי המקצוע סבורים כי ועדת חקירה ממלכתית עדיפה בהרבה על ועדת חקירה ממשלתית מכיוון שהיא נתפסת כיותר "נקייה" ופחות תלויה בממשלה. עם זאת, הייתה הסכמה שוועדת חקירה ממשלתית, בדומה לוועדת וינוגרד שבדקה את מלחמת לבנון השנייה או ועדת טירקל שבדקה את אירועי משט המרמרה, נתפסו כוועדות עצמאיות ובלתי-תלויות על אף שמונו על ידי הממשלה לפי סעיף 8 בחוק הממשלה - ולא ביהמ"ש העליון.
לממשלה יש סמכויות לפי סעיף 8א' לתת סמכויות נוספות לוועדת חקירה ממשלתית, שיהפכו אותה דה-פקטו לוועדה עם אותן סמכויות שיש לוועדת חקירה ממלכתית. בשורה התחתונה הצוות המקצועי המליץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואם לא ממלכתית - אז ממשלתית.
גורמים שמעורים בפרטי הדיון אומרים, כי היועצת המשפטית לממשלה, שהמליצה לנתניהו על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כבר לא מטילה וטו על הקמת ועדת חקירה ממשלתית. בסופו של הדיון כאמור לא התקבלה החלטה סופית, והדיונים בנושא ימשכו בימים הקרובים.
ההבדלים בין ועדת חקירה ממלכתית לממשלתית
ההבדלים העיקריים בין ועדת חקירה ממלכתית לוועדת בדיקה ממשלתית מתמקדים בגורם המקים את הוועדה, בהרכבה, במנדט שלה ובסמכויותיה. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת על ידי הממשלה בהרכב שנקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון ובראשה חייב לעמוד שופט מכהן או בדימוס. לעומתה, ועדת בדיקה ממשלתית מוקמת על ידי שר בודד, הרכבה נקבע על ידו, ובראשה לא מחויב שיעמוד שופט.
לגבי סמכויותיהן, ועדת חקירה ממלכתית מחזיקה בסמכויות סטטוטוריות נרחבות כמו הוצאת צווי חיפוש ואיסוף חומרי חקירה, בעוד שוועדת בדיקה ממשלתית מוגבלת יותר בסמכויותיה. עם זאת, הממשלה יכולה להעניק לוועדת בדיקה ממשלתית סמכויות דומות לאלו של ועדת חקירה ממלכתית, אם בראש הוועדה עומד שופט בדימוס, אך גם אז, הסמכויות המוקנות לה הן חלקיות ומוגבלות.
