הרצוג מציג פשרה, שלפי שעה לא מתקבלת
(צילום: לע"מ)
עשרות אלפים צפויים להפגין היום (שני) מול הכנסת בירושלים, לצד שביתת מחאה נגד תוכנית לוין-נתניהו לשינויים במערכת המשפט. נאומו של הנשיא יצחק הרצוג אתמול אמנם היה מלא תקווה להנעת פשרה לפתירת אחד המשברים הפוליטיים הקשים שבהם מצויה מדינת ישראל, אך לא ברור אם יוביל לשיחות בין הצדדים. קדמו לנאום עשרות שיחות שניהל הרצוג במרוצת החודש האחרון עם נציגי הצדדים – בעיקר עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ושר המשפטים, יריב לוין, ומקורביהם.
בינתיים, הבוקר חסמו מפגינים את הכניסה לנמל התעופה בן גוריון מכביש 1, ויצרו עומס כבד במקום. מרחבי הארץ צפויות לצאת שיירות מחאה לכנסת, שם תתקיים מחאה נגד המהפכה המשפטית - בצל ההצבעות עליה בוועדת החוקה.
הצעת הנשיא והפערים בין לוין לחיות
ישראל מצויה בעיצומה של מלחמת תרבות ולא רק בעיצומו של משבר פוליטי-משפטי. לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו מבקשים לברוא עולם חדש שבו בית המשפט העליון וכלל השופטים הנבחרים ישקפו את "הריבון" ואת "רצון הרוב" בתנאי שיהיה שלהם. הם רוצים לברוא מדינת ישראל חדשה – שמרנית, שבה זכויות האדם נגזרות מצרכיה הלאומיים, הביטחוניים והכלכליים של ישראל, ולא כערכים אוניברסלים על-זמניים.
חיות רואה את השינויים במשקפיים טוטאליות. על התנאי שלה, לדבר לאחר שרכבת החקיקה תיעצר, אין בכלל מה לדבר. גם הנשיא הרצוג לא הציע זאת. בכך אימץ את התנאי של לוין שהחקיקה לא תעצר אפילו דקה. חיות מאמינה לנשיא הרצוג, אבל היא לא מאמינה ללוין ולנתניהו. הנשיאה רואה את המכלול המשתקף ב"רפורמה", גם כביטוי רצונה של כל הקואליציה. אין מדובר רק בלוין ונתניהו. כמי שיודעת לקרוא מפה פוליטית היא מבינה שמאחורי הרפורמה ניצבת קואליציה לא פחות קנאית שבה תלוי נתניהו. החרדים רואים בשינוי סיכוי לשמר את הישגיהם הסקטוריאליים, שבראשם חוק הגיוס והשגת תקציבי ענק, בלי לתרום למדינה. הימין רואה בשינוי הזדמנות לעשות ככל העולה על רוחו בשטחים.
5 צפייה בגלריה
הרצוג אימץ את נוסחת שר המשפטים, הנשיאה דורשת להתחיל מחדש. לוין וחיות
(צילום: שלו שלום, אורן בן חקון)
אחד הפערים הוא סביב חקיקת חוק יסוד: החקיקה. החוק נועד להסדיר את כללי המשחק והיחסים בין רשויות המדינה. איך לחוקק חוקי יסוד, איך לחוקק חוקים רגילים. מה יותר ברור. אלא שלא במקרה לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן רצים עם תיקונים לחוק יסוד: השפיטה. במקום לגבש בהידברות תוכנית אסטרטגית שלוקח זמן להתדיין אודות עקרונותיה - אצה להם הדרך. סעיף אחד כבר מגדיר שאין להתערב ובטח שלא לבטל חוקי יסוד. סעיף אחר מבהיר כיצד ניתן לבטל חוקים של הכנסת – רק בהרכב מלא של בית המשפט העליון ברוב מיוחס, ואיך להתגבר על אותם חוקים נדירים שייפסול בג"ץ ב-61 קולות ח"כים, ואם הם ירצו להיראות נדיבים זה יהיה ברוב של 64 ח"כים.
לדידה של הנשיאה חיות לא ניתן להסדיר החלטות כה הרות גורל הנוגעות לבית המשפט העליון ולעצמאות הרשות השופטת בלי להתחיל מחדש. חוק יסוד: חקיקה בנוי נדבך על נדבך, ולא כחלטורה של תיקונים טלאי על טלאי שרק משנמכים את מעמדו ועצמאותו של העליון.
הרצוג אימץ את נוסחת לוין שלא יתאפשר לעליון לבטל חוק יסוד. והוא תובע שלא יחוקקו חוק יסוד סתם, כפי שהדבר מתרחש בשנים האחרונות, אלא בארבע קריאות. חיות לא יכולה להסכים למתווה כזה שיעמיד את העליון במיטת סדום כאשר כל קואליציה יכולה לחוקק כל חוק יסוד ולשריין אותו מפני התערבות, גם אם הוא פוגע בזכויות אדם.
הפערים: לוין מוכן לפשרה בשלב מאוחר יותר. חיות רוצה את זה כבר עכשיו
הוועדה לבחירת שופטים. אחת מליבות המחלוקת. הרצוג מבקש להקים ועדה שתהיה מורכבת משופטים, שרים, ח"כים ונציגי ציבור במספר שווה כדי שיחתרו להגיע להסכמות. אולם מכיון שהשר לוין והקואליציה של נתניהו – חרדים וימנים - רוצים לשלוט בבחירה ולצרף לעליון וגם לערכאות הנמוכות מקורבים לעמדותיהם - שמרנים ובעיקר שופטים שיכריעו בסכסוכים ולא בערכים, הם לא יוותרו על השליטה. חיות לא תסכים לכל מתווה שלא יכלול לפחות וטו הדדי בין הצדדים.
הפערים: לוין יהיה מוכן בתנאי שיישמר רוב לקואליציה, חיות לא תסכים לפשרה שיש בה עליונות לפוליטיקאים
עומס במערכת. הרצוג סבור שיש להקל על העומס והסחבת בבתי המשפט באמצעות הוספת תקציבים ותקנים.
הפערים: לוין וחיות יברכו על קידום סעיף זה
הגדרת השימוש ב"עילת הסבירות" לפסילת החלטות הממשלה ומינוייה. לוין ורוטמן רוצים להשמיד כל אפשרות לשימוש בעילה בפני בג"ץ. הרצוג רוצה להגיע להסכמות. הבעיה הגדולה - גם אם חיות תסכים אפילו לדון בכך, אין כל אפשרות לבודד מראש את אמות המידה לשימוש בעילה, כדי להכריע בכל הקשור להחלטות הממשלה הנוגעות לזכויות האדם והאזרח.
הפערים: לוין נגד הפעלת עילת הסבירות, אלא בנושאים שבין האזרח לממשלה. חיות צפויה להתנגד לסעיף הזה בפרשת הנשיא
ואחרון חביב: כל פשרה תבחן גם בראי של הפילים שבחדר – א. היכולת של נתניהו לשוב ולמנות את אריה דרעי כשותף הבכיר בממשלתו ולא להסתכן בפסילתו החוזרת על ידי בג"ץ.
ב. משפטו של נתניהו - כל פשרה שעלולה להעיב ולא במקצת על רצונו לסיים את משפטו בדרך שעדיין תבטיח את המשך שלטונו – לא תתקבל.
