שר החוץ ישראל כ"ץ כינס את "צוות טורקיה" במשרדו כדי לדון בתגובה להחלטת אנקרה לחסום את הנמלים לייצוא וייבוא של סחורות ישראליות. הצוות, שהוקם בעקבות ההחלטה, כולל את מנכ"ל משרד החוץ ובכירים נוספים ממשרד הכלכלה ורשות המיסים.
בדיון הוחלט לקדם, בשיתוף פעולה בין-משרדי, כמה החלטות שיהוו לפי משרד החוץ "מענה חריף להחלטתו החד צדדית של ארדואן לעצור את הסחר עם ישראל".
בין הצעדים המרכזיים שסיכמו הגורמים לקדם:
• פעולה לצמצום כל קשר כלכלי בין טורקיה לרשות הפלסטינית ולעזה; טורקיה, נציין, היא מדינת היבוא הכי גדולה לרשות הפלסטינית, וסך הייבוא שלה לרש"פ עומד על כ-18%.
• פנייה לפורומים כלכליים בינלאומיים לבחינת סנקציות נגד טורקיה על הפרת הסכמי הסחר. שר הכלכלה ניר ברקת, נזכיר, אף פנה בנושא ל-OECD.
• בניית בנק חלופות רחב, בשיתוף משרד הכלכלה, על מנת למצוא בטווח הזמן הקרוב אלטרנטיבות למשק הישראלי בשלל תחומים ומוצרים.
• סיוע למגזרי ייצוא ישראלים שנפגעו. שר החוץ כ"ץ פנה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' כדי לקדם חבילת סיוע למגזרי ייצוא בישראל שעשויים להיפגע מההחלטה הטורקית.
השר כ"ץ מסר כי "לא ניכנע לסחיטה ולאיומים של ארדואן. הכלכלה הישראלית יותר חזקה מדיקטטור כמו ארדואן, שמפר הסכמים ופועל בשירות החמאס. מי שנוקט בצעדים חד-צדדיים נגד הכלכלה הישראלית יקבל תשובה כואבת והולמת. ארדואן רוצה לפגוע בישראל, אבל יפגע בעיקר בכלכלה הפלסטינית. עוד צעד 'מבריק' של הדיקטטור שחולם להיות סולטן".
לדברי כ"ץ, "הנחיתי לצמצם כל קשר כלכלי בין ארדואן ובין הרשות הפלסטינית ועזה. ישראל תייצר אלטרנטיבות ליבוא מטורקיה ע"י הגדלת הייצור המקומי ומציאת חלופות מדיניות ליבוא. הכלכלה הישראלית חזקה והכלכלה הטורקית תיפגע הרבה יותר מהכלכלה הישראלית בשל מאזן הסחר בין המדינות. זו טעות שארדואן עוד יתחרט עליה".
התנאי שהציבו בטורקיה להפסקת החרם הוא הזרמה ללא הגבלה של סיוע מספק לעזה - דבר שכבר מתרחש הלכה למעשה היום - וגם הפסקת אש מוחלטת, שלה מסרבת ישראל. ובעוד באופן פומבי מתעמתים השרים הישראלים עם הטורקים, מאחורי הקלעים טוען סמוטריץ' כי מתקיים למעשה תיווך טורקי שהוסתר במו"מ עם חמאס לעסקת חטופים. במכתב לראש הממשלה הוא אף כינה זאת "השפלה לאומית".
משרד הסחר הטורקי פרסם אמש בהודעה רשמית את ההחלטה לעצור את כל היצוא לישראל, והיבוא ממנה לטורקיה, וציין כי היא תכלול את כל המוצרים הנכללים בסחר בין המדינות. באנקרה מסרו כי ההחלטה על הסלמה דרמטית ביחסי המדינות נעשתה בשל מה שתיארו כ"טרגדיה ההומניטרית המחמירה" ברצועת עזה.
החרם הכלכלי שהוכרז אמש מגיע אחרי שבחודש שעבר, במהלך מצומצם יותר אך חריף כלשעצמו, טורקיה הגבילה את הייצוא לישראל של מוצרים ב-54 קטגוריות ובכללן ברזל ובנייה. גם אז, התנאי לביטול המהלך כלל, לצד הדרישה להכנסת סיוע "מספק" לרצועה, גם "הפסקת אש מיידית" בעזה.
ההערכה אתמול, לפני שפורסמה ההודעה הטורקית הרשמית, הייתה שמדובר במהלך שנועד להפעלת לחץ על ישראל נוכח האפשרות של כניסה לרפיח - אולם זו לא הוזכרה בהודעה הרשמית. ברקע לכך ראוי להזכיר גם את הכעס הטורקי על כך שלא מתאפשר לטורקיה לשלוח סיוע הומניטרי בעצמה לרצועה.
הפסקת כל המסחר בין ישראל לטורקיה עשויה לגרום נזק כבד לתעשייה ולמסחר בישראל, כאשר היקף יבוא חומרי הגלם והסחורות מטורקיה מסתכם בכחמישה מיליארד דולר בשנה. מעבר לחרם שכבר הוכרז על יצוא מטורקיה של חומרי גלם לבנייה, מדובר כעת גם על הפסקת היבוא של מינרלים, מכונות, מכוניות, מוצרי אנרגיה, גומי, פלסטיק, מוצרי בריאות וחקלאות. במקביל צפויים עשרות מפעלים ישראלים להפסיק את היצוא לטורקיה בהיקף של מיליארד וחצי דולר.
טורקיה מהווה כיום את אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל, ולדברי גורם כלכלי ממשלתי "יהיה צורך למצוא בהקדם האפשרי חברות ומפעלים שייצאו לישראל את הסחורות וחומרי הגלם שיחסרו. ככל הנראה חלק מאלה ייובאו ממדינות ידידות כמו גרמניה, בריטניה, צ'כיה, הונגריה ויוון".
