ישראל נמצאת בימים אלה בשיאו של גל האומיקרון. יותר מ-200 אלף בני אדם נדבקו מיום ראשון עד שלישי, ובהתאם גם מספר המאושפזים בבתי החולים עולה. ואולם לצד הירידה במאושפזים שסובלים משפעת, בתי החולים מצליחים נכון לעכשיו להתמודד עם התחלואה הקשה. ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ בוחרים לצלוח את הגל הנוכחי עם מינימום פגיעה בציבור ובמשק. כך הם פועלים – ואלה האתגרים המרכזיים שעומדים בפניהם עד הגעה לחוף מבטחים.
שינוי מדיניות הבדיקות
אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שמדגישים את העובדה שישראל בחרה בדרך של "נורמליזציה של הקורונה", הוא השינוי במתווה הבדיקות. זה החל בתעדוף בני 60 ויותר בביצוע בדיקת PCR, שנחשבת מהימנה ביותר, ונמשך בשחרור מבידוד על בסיס בדיקת אנטיגן ביתית ליתר המאומתים. במשרד הבריאות טוענים כי זהו שלב מתבקש בניהול המגפה, אלא שהוא מתרחש על רקע חוסר מוכנות לגל האומיקרון, ולתחזיות שהיו ידועות לכל לפיהן עשרות אלפים יידבקו ביום.
הפקק שנוצר במעבדות, בשל היכולת שלהן לבצע 170 אלף בדיקות PCR ביום, לכל היותר, גרם לעיכובים ארוכים בתשובות לנבדקים. עם זאת, הפטור מבדיקות PCR הוא למעשה הדבר הכי קרוב ל"שב בבית אם אתה לא מרגיש טוב". לא בטוח שזה רע, אך צריך להגיד את זה לציבור בצורה ברורה והגונה.
בידודים במערכת החינוך
לא ברור עדיין איך זה ייראה, אבל ביטול הבידודים בבתי הספר נראה כרגע עובדה מוגמרת. האותיות הקטנות עוד לא נסגרו, אולם בעיקרון תלמידי ישראל ייבדקו במקום להיכנס באופן אוטומטי לבידוד. עוד יגיעו הזמנים שבהם נשאל האם מדיניות הבידודים בבתי הספר, שהיא סיוט לא קטן עבור הורים, הייתה הגיונית ומידתית, אבל כעת, כאשר הכל פתוח וכאשר הפגיעה במשפחות כל כך קשה, בחינת הרלוונטיות של הכלי הזה היא הכרחית. בריאותם הנפשית של הילדים, וגם של הוריהם, היא שיקול משמעותי בעניין, וביתר שאת כאשר תרומת הבידודים למניעת הדבקות בגל הנוכחי נמוכה במיוחד.
בכל מקרה, מתווה הבידודים במערכת החינוך לא סוכם סופית, ואין עדיין הכרעה לגביו.
התו הירוק
במשרד הבריאות הכחישו את הפרסום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" השבוע, לפיו גם ביטול או שינוי התו הירוק על הפרק. אבל בשיחות סגורות גורמים במשרד מאשרים שהתו עומד בפני שינוי: או ביטולו, או הארכת תוקפו או התנייתו בחיסון רביעי.
התרחיש האחרון הוא בעל הסבירות הנמוכה ביותר, שכן לעת עתה ההחלטה היא לא להמליץ על חיסון רביעי לכלל האוכלוסייה. הלחץ הציבורי צפוי לעשות לתו הירוק את מה שהוא עושה כרגע לבידודים בבתי הספר. גם בכירים במערכת הבריאות טוענים שהוא אינו מהווה עוד כלי יעיל במניעת הדבקות. למשרד הבריאות יהיה קשה להתווכח עם הטיעון, שמגיע מאנשי מקצוע שהם בשר מבשרו. ביטול הבידודים והתו הירוק במקביל עשוי להיתפס כמהיר ופזיז מדי. ההערכה במערכת הבריאות כרגע היא שלאחר סיום הבידודים בבתי הספר, ביטול התו יהיה האירוע המשמעותי הבא.
הגבלת התקהלויות
הנושא הזה, כפי שנראה כרגע, לא באמת על הפרק. למרות עמדתם המוכרת של מומחים שונים, ובהם פרופ' דורון גזית מצוות המומחים של האוניברסיטה העברית המייעץ לממשלה, על פיה יש להגביל התקהלות באופן נקודתי – הממשלה לא מקדמת מהלכים מסוג זה, בין היתר בשל היעילות החלקית אל מול התפשטות כה מאסיבית.
אין ספק שהגבלת התקהלות הייתה כנראה יכולה להאט במידה מסוימת את התחלואה, אבל בהיעדר כלי אכיפה מתאימים, בממשלה ויתרו מראש על קידום המהלך, בנוסף לכך שהאומיקרון לא גורם באופן יחסי לתחלואה קשה בהיקפים גדולים מבעבר.
הכדור אצל הציבור
העברת האחריות לאזרח – זוהי השורה התחתונה. הממשלה מחליטה לקחת צעד אחורה, ולהעביר את האחריות אל הישראלים. זה בא לידי ביטוי במתווה הבדיקות, בביטול המסתמן של הבידודים, ובביטול התו הירוק שעשוי להגיע בהמשך. המתנגדים יקראו לזה אוזלת יד, התומכים יטענו שזהו שלב מתבקש באבולוציה של המגפה. המוקד עובר באופן מלא לבתי החולים ואל מספר החולים במצב קשה.
הימים הקרובים יהיו קריטיים באשר להכרעה בשאלת נרמול הקורונה. אמבולנסים שממתינים שעות לאשפוז חולים במיונים, ומחלקות משותקות, יבהירו שהמדיניות הזו היא כישלון. אך אם זה לא יקרה, ובהינתן התרחיש שבו לא יופיע וריאנט אלים וקשה יותר מהאומיקרון – ייתכן כי אחרי שנתיים אנחנו קרובים יותר מתמיד לחיים לצד הקורונה. אנחנו ננהל את המגפה, במקום שהיא תנהל אותנו.