עוד לחץ בינלאומי על הנעשה באזור על-רקע המשך המלחמה: האיחוד האירופי הצטרף היום (שני) לשורת המדינות שטוענות לאלימות נגד פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, והכריז "פה אחד" על סנקציות נגד "מתנחלים אלימים", אך לא ציין בכמה מדובר. ישנה הערכה שמדובר בבודדים בלבד. החלטת האיחוד התקבלה לאחר שהונגריה הסירה את הווטו למהלך, והרשימה צומצמה לעומת התוכנית המקורית. ההחלטה מחייבת את כל 27 מדינות האיחוד.
שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל אמר במסיבת עיתונאים: "דנו על סנקציות נגד חמאס, והגענו להסכמה על סנקציות נגד מתנחלים קיצונים". ל-ynet נודע כי הסנקציות צפויות לכלול חמישה מתנחלים ואת ארגון הימין הקיצוני להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש). אחרי הסיכום הפוליטי בין המדינות שחברות באיחוד האירופי, יהיו עוד מגעים ביניהן בנוגע לנוסח ההחלטות על הסנקציות.
כמה מדינות באיחוד האירופי רצו להטיל סנקציות על 20 מתנחלים ויותר, אך בסוף התקבלה פשרה על מספר מינימלי. האירופים טענו כי לאחר שארה"ב הטילה סנקציות על מתנחלים, הם לא יכולים לעמוד מנגד. ההונגרים הסירו את הווטו אחרי שהבינו כי נותרו לבד אל מול לחצים כבדים מאוד מצד חברות באיחוד ובכללן גרמניה וצרפת. לא ברור עדיין כיצד ייראו הסנקציות ואם האיחוד יסתפק רק באיסור כניסה למדינותיו או יפעל גם לחרם פיננסי.
כל מנהיגי האיחוד האירופי ייפגשו ביום חמישי לקביעת המדיניות להמשך. ישראל נאבקת מאחורי הקלעים כדי שלא תתפרסם קריאה להפסקת אש ושתהיה התייחסות לשחרור החטופים והאלימות המינית בשבי חמאס. גורמים באיחוד מנסים להכניס להודעה גם התייחסות לסוגיית הרעב ברצועת עזה, אולם עד כה לא הושגו הסכמות בנושא.
ריאיון עם משה שרביט, בריטניה הטילה עליו סנקציות בשל "תקיפת פלסטינים"
(צילום: חגי דקל)
מאז תחילת המלחמה הודיעו כמה מדינות ברחבי העולם על הטלת סנקציות נגד מתנחלים. כך למשל, בשבוע שעבר ערך משרד האוצר האמריקני סבב שלישי של הטלת סנקציות נגד מתנחלים ש"הפעילו אלימות נגד פלסטינים" וכן על שני מאחזים בלתי-חוקיים שנמצאים בבעלותם. קודם לכן הטילו האמריקנים סנקציות נגד ארבעה "מתנחלים אלימים" ועל "מתנחלים קיצונים".
לפי נייר העמדה של משרד החוץ האמריקני, "ארה"ב ממשיכה לפעול נגד מי שמערערים את השלום, הביטחון והיציבות בגדה המערבית ומערערים את יעדי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארה"ב, לרבות ההיתכנות של פתרון שתי המדינות. נמשיך להבטיח שישראלים ופלסטינים ייהנו מאמצעים שווים של ביטחון, שגשוג וחופש, ונפעל להפחתת הסיכון לערעור היציבות האזורית".
עוד צוין בנייר העמדה כי "אין הצדקה לאלימות קיצונית נגד אזרחים, יהיו אשר יהיו מוצאם הלאומי, הגזע שלהם או דתם. משרד החוץ מטיל סנקציות נוספות, כדי לקדם אחריות ליחידים ולישויות הקשורות לפעולות המערערות את השלום, הביטחון והיציבות בגדה המערבית".
"מודאג מהעלייה באלימות הקיצונית"
בצעד דומה נקטו גם בריטניה, צרפת וניו זילנד. בהודעת ניו זילנד בחודש שעבר צוין כי תיאסר כניסת מתנחלים ישראלים לשטחה, מאחר שהם "ביצעו התקפות אלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית". ראש ממשלת ניו זילנד כריסטופר לקסון אמר: "אני מודאג מאוד מהעלייה המשמעותית באלימות הקיצונית שבוצעה על-ידי מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים בחודשים האחרונים".
לקסון הוסיף כי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר "הייתה אכזרית, וגינינו אותה באופן חד משמעי", אך עם זאת ציין כי "ניו זילנד מבקשת להבהיר כי פעולות הטרור של חמאס אינן משקפות את העם הפלסטיני ברצועת עזה וברחבי העולם".
