מדינית, צבאית, בינלאומית ומודיעינית: המשבר המתפתח בין ישראל לארצות הברית, שבתוכו הימנעות ממשל ביידן מהטלת וטו על ההחלטה במועצת הביטחון של האו"ם, ובלימת יציאת המשלחת לוושינגטון על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות כך, עלול לטמון בתוכו השלכות מהותיות - אבל כרגע נראה שהוא מתרחק. אמש (שישי) פורסם ב"וושינגטון פוסט" כי ממשל ביידן אישר למעשה העברת 2,300 פצצות לישראל, לצד מטוסי קרב חמקנים מסוג F35.
בעיתון האמריקני נכתב כי למרות החשש האמריקני ממתקפה ברפיח, הוחלט על העברת 1,800 פצצות סימן 84 במשקל 900 ק"ג ועוד 500 פצצות סימן 82 במשקל 225 ק"ג. בדיווח, שמבוסס על גורמים בפנטגון ובמחלקת המדינה, נכתב כי ההתפתחויות מראות שעל אף העימותים בין ישראל לארצות הברית, והניסיון להשפיע על עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו - בממשל ביידן לא מתכוונים להשתמש באספקת הנשק כמנוף לכך.
האישור כולל העברת 25 מטוסי F35 לישראל ומנועים תמורת 2.5 מיליארד דולר, העברה שהקונגרס האמריקני אישר כבר ב-2008. גם עסקת הפצצות כבר אושרה לפני שנים רבות, אבל עד כה לא מומשה. "אנחנו ממשיכים לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה", אמר בכיר בבית הלבן. "סיוע מותנה הוא לא המדיניות שלנו". אישור חבילות הסיוע נעשה על אף שכמה דמוקרטים - ובהם בני ברית של נשיא ארצות הברית - קראו לו להפסיק את העברות הנשק, על רקע המתקפה המתוכננת ברפיח והחשש מרעב בעזה.
לפני כן הבית הלבן הודיע שנתניהו העביר מסר לפיו הוא מעוניין לקבוע מחדש תאריך שבו תגיע משלחת לוושינגטון כדי לדון בסוגיית רפיח. גורמים בממשל האמריקני אמרו לרשת CNN כי ייתכן שהמשלחת הישראלית תגיע כבר ביום שני הקרוב, אך ציינו כי התאריך עוד לא סוכם סופית. במקביל, בממשל בארה"ב פגש שר הביטחון יואב גלנט אווירה קודרת, לאחר שבכיריו הפגינו ייאוש מעמדות ישראל ומעמדת נתניהו בפרט בנושאים השונים שקשורים למלחמה בעזה.
התלות הביטחונית שישראל פיתחה בארה"ב לאורך שנים מתבטאת במלחמה הנוכחית בצורה הטובה ביותר - בפרק הזמן שחולף מהרגע שבו החימושים האמריקניים נוחתים או עוגנים בנמלי ישראל, ועד לרגע שהם פוגשים בבכיר חמאס או פעיל חיזבאללה.
בממשל האמריקני תוהים אם לישראל יש בעלת ברית אחרת. אם היא יודעת להסתדר בלי סיוע אמריקני, בלי תחמושת וללא כיפת ברזל דיפלומטית. על-רקע האפשרות למבצע קרקעי נרחב וארוך ברפיח, בוושינגטון איבדו אמון ביכולת של נתניהו להוביל מהלך מורכב כזה, שמתחיל בפינוי של מאות אלפי פליטים פלסטינים מרפיח. בכיר בבית הלבן ששוחח עם שר הביטחון גלנט אמר לו: "מדינה שלא מצליחה להכניס 50 משאיות מזון לצפון הרצועה, תוכל לפנות, לשכן ולדאוג למזון של כמיליון בני אדם?".
כבר בחודש השני של המלחמה התחילו בצה"ל לנהל ברצועת עזה את כלכלת החימושים, שמיוצרים גם כך במדינה. ישראל נאלצה לפנות לוושינגטון לקבל עזרה לחימושים, אלמנט שבדרך כלל לא מוכר בצירי הסיוע הקבועים של ארה"ב לצה"ל. "לקח לנו זמן קצת להתרגל לחימושים האמריקניים, שהם שונים במקצת משלנו, אבל תוך שבועיים גם הם שוגרו", סיפר קצין חימוש באחת מבסיסי החטיבות הסדירות.
החימושים האוויריים מסופקים מהר אף יותר: ימים אחדים, לעיתים פחות מזה, לוקח לפצצות מסוג JDAM שנוחתות בארץ ויוצרו במפעלי בואינג בארה"ב, להתחמש למרעומים המותאמים במפעלי החימוש שחיל האוויר פתח בבסיסיו הגדולים, כמו חצרים. מדובר בקווי ייצור שבשיא הלחימה פעלו סביב השעון, מבלי שהחיילים הספיקו להסיר את מדבקות הברקוד באנגלית מהפצצות, שחלקן שוקלות טון. במשרד הביטחון מקווים לפתוח קווי ייצור עבורן בדרום בעוד כשנתיים, כדי להקטין ולו במעט את התלות בארה"ב.
6 צפייה בגלריה
המשבר הולך ומחריף, ועשויות להיות לכך השלכות. נתניהו וביידן
(צילום: מרים אלסטר, Eros Hoagland / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AF)
דרומה משם, במחנה רמון, שתי טייסות מסוקי הקרב של צה"ל, מסוג אפאצ'י, נמתחו עד לקצה היכולת שלהן, ואין דקה שבה מסוק הקרב לא ממריא או נוחת מפעילות סיוע ללוחמי החי"ר והשריון ברצועה. העומס הטכני על המס"קרים קפץ בחמישה חודשים להיקף שעות פעילות (פלטפורמה אווירית "חיה" בהגבלה לפי שעות הטיסה שלה, ואז עוברת השבחות מאריכות חיים עד לסיום השימוש בהן - י"ז) של חמש שנים.
נזכיר כי מדובר במסוקי קרב שנמצאים כאן כבר קרוב ל-20 שנה. לא בכדי ביקשו ראשי מערכת הביטחון מהאמריקנים לקבל מסוקי אפאצ'י חדשים ובהקדם, בעיקר לתרחיש שבו העומס יגדל דרמטית אם תפרוץ מלחמה בלבנון, שבה צה"ל יידרש להרבה יותר יכולות וחימושים מאשר מול צבא הטרור שגילה ברצועת עזה.
כתבות נוספות בנושא:
6 צפייה בגלריה
הכרחיים גם לתרחיש של מלחמה בצפון. מסוק אפאצ'י משגר טיל לעבר הרצועה
(צילום: JACK GUEZ / AFP)
ישראל עדיין מבקשת מארה"ב, כולל בשיחות שעורך כעת שר הביטחון יואב גלנט עם עמיתיו בוושינגטון: תתנו לנו "סלוטים" (הזמנות ייצור שבעבודה - י"ז) של מסוקי אפאצ'י חדשים שמיועדים לצבא האמריקני, כדי שנקבלם בתוך שנה. בקשות דומות הועברו לגבי כלי טיס נוספים, וייתכן שגם לטייסות הקרב הבאות שאמורות להגיע בסוף העשור, ובהן טייסת F-35 נוספת.
על משימת הסיוע לישראל אמונה סגנית מזכיר ההגנה האמריקני לענייני מדיניות, סשה בייקר. התלות מתאפיינת לא רק במאות אלפי אמצעי לחימה שונים מכל הסוגים (כולל מיירטים לכיפת ברזל - י"ז) שארה"ב הזרימה לישראל בחודשים האחרונים, מעבר לסיוע הרגיל, אלא גם ברכש. הצבא האמריקני מעניק חומת הגנה ראשונה לישראל עם ספינות המלחמה שפרס והקואליציה שהקים מול תימן, ועשרות מזל"טים וטילי שיוט ששוגרו לישראל יורטו קודם הרחק ממנה על ידי האמריקנים, שמספקים גם יכולות גילוי והתרעה לצה"ל על כל שיגור שכזה.
למעשה, היירוטים שמבוצעים מעת לעת ליד אילת על ידי חיל האוויר הם לרוב "השאריות" של מטחים גדולים שהחות'ים שיגרו. לכך ניתן להוסיף את שיתוף הפעולה המודיעיני, גם במטוסי ביון אמריקניים מהמתקדמים בעולם, שמסייעים לישראל במשימות שונות בכל הזירות, כולל בעזה.
6 צפייה בגלריה
האמריקנים סייעו בדיון בבית הדין, ובלמו החלטות בארגונים בינלאומיים. השופטים בהאג
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw)
"גב מדיני" בזירה הבינלאומית
מאז פרוץ המלחמה ארה"ב הטילה שלוש פעמים וטו על החלטות אנטי-ישראליות במועצת הביטחון של האו"ם, שכללו החלטות בדבר הפסקת אש. היא עזרה לישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בשאלת חוקיות הכיבוש, וסייעה בהתבטאויות נגד טענת דרום אפריקה שישראל מבצעת רצח עם. בנוסף, היא בלמה מאחורי הקלעים החלטות נגד ישראל בארגונים בינלאומיים. והכי חשוב, היא מיהרה להתייצב לצד ישראל לאחר פרוץ המלחמה ושלחה לכאן נושאות מטוסים.
הנשיא ג'ו ביידן הגיע לישראל 10 ימים אחרי פרוץ המלחמה והצהיר שלישראל יש את הגב של ארה"ב. הוא גם הזהיר את איראן וחיזבאללה שלא להתפתות להיכנס למלחמה - כשהצהיר "Don't". ניתן לומר שבזכות הדברים הנחרצים האלה לא פרצה עד כה מלחמה בצפון. מלבד ביידן, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ביקר בישראל מאז פרוץ המלחמה שמונה פעמים, ושר ההגנה לויד אוסטין פעמיים.
ארה"ב מנהלת שיח מאוד קרוב עם הממשלה ושותפות נוספות כדי להוביל את המהלכים לתמיכה בישראל. ארה"ב מובילה את המשא ומתן עם לבנון, שמטרתו למצוא פתרון לאיום חיזבאללה במדינה ולמנוע מלחמה. ארה"ב מילאה תפקיד מרכזי במגעים שהביאו לעסקת החטופים הראשונה, והנשיא ביידן התערב מספר פעמים בזמן שהעסקה כמעט התפוצצה ושוחח כמה פעמים עם אמיר קטאר. ההתערבות של ביידן הצילה למעשה את העסקה מקריסה.
מצד שני, ארה"ב הובילה קו של סנקציות נגד מתנחלים - שפתחו את הדלת למדינות אחרות לנקוט בצעדים דומים. האמריקנים מבקרים את ישראל על הנושא של הסיוע ההומניטרי לרצועה, פגיעה בחפים מפשע (כמות ההרוגים) והיעדר אופק מדיני - ונכונות לדבר על פתרון שתי המדינות. ממשל ביידן גם הוביל מהלך חריג שבו דרש מכל המדינות שמקבלות ממנו סיוע בטחוני, להתחייב בכתב שהן עומדות בדרישות החוק הבינלאומי. בשבועות האחרונים האמריקנים משמיעים ביקורת חריפה מצד הנשיא, סגנית הנשיא והסנאטור צ'אק שומר נגד נתניהו ונגד גורמים קיצוניים בממשלה, תוך שהם מנסים לעשות הבחנה בינם לבין הציבור הישראלי.
סכנה לתקציב המדינה
אלמלא המענקים והערבויות מארה"ב, ישראל הייתה לאורך השנים מתקשה מאוד לנהל את כלכלת המדינה ואת התקציב. בעשורים האחרונים סייעה ארה"ב לישראל בעשרות מיליארדי דולרים, הן בהעברת הכספים באופן ישיר והן במימון סיוע צבאי ואזרחי.
קרע עמוק חלילה בין ארה"ב לישראל עלול יהיה להפסיק את הסיוע האמריקני ויגרום למצוקה כלכלית קשה בישראל, להעלאות מיסים, לקיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה, להפחתת השירותים לאזרחים ולהפניית מיליארדי שקלים לרכש ולייצור צבאי, שממומנים כיום על ידי ארצות הברית.
6 צפייה בגלריה
הפסקת הסיוע עלולה לגרום למצוקה כלכלית קשה בישראל. משרד האוצר
(צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות")
ממש לפני שלושה ימים, ולאחר עיכוב של חודשיים, ובעיצומה של המחלוקת בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו, אישר הקונגרס האמריקני תקציב זמני לארה"ב ובתוך כך את חבילת הסיוע לישראל שכוללת תקציב להגנה מפני טילים, שיתופי פעולה בתחום יירוט מל"טים ופעילויות מבצעיות האסורות בפרסום. שווי הסיוע לישראל יעמוד על 3.3 מיליארד דולר, שהם כ-12 מיליארד שקלים.
הסיוע שאושר הוא במסגרת "מזכר ההבנות" בין ארה"ב לישראל משנת 2016 שבו נקבעה מסגרת הסכם הסיוע הביטחוני של ארה"ב למדינת ישראל. חבילת הסיוע כוללת שיתופי פעולה להגנה מפני טילים ב-500 מיליון דולר, כולל עבור פיתוח וייצור "כיפת ברזל", "קלע דוד" וטילי החץ. 87.5 מיליון דולרים יוקצו לשיתופי פעולה בתחום יירוט מל"טים, תחום חדש לחלוטין, וכן לגילוי מנהרות של ארגוני הטרור מסביב למדינת ישראל.
ב-14 בספטמבר 2016 נחתם מזכר ההבנות, לפיו ארה"ב תעביר לישראל 38 מיליארד דולר בעשור שבין השנים 2019 ל-2028. מדובר בעלייה בהשוואה ל-34.4 מיליארד הדולרים בעשור הקודם. ההסכם כולל סעיף לפיו רוב הסיוע, ולמעשה כמעט כולו, יופנה לרכישת תוצרת ארה"ב, ובשל כך נפגעה מההסכם התעשייה הישראלית.
המזכר נכנס לתוקף באוקטובר 2018 ויהיה בתוקף לעוד ארבע שנים מהיום. בשל המלחמה שנכפתה על ישראל ב-7 באוקטובר, החליט ממשל ביידן לסייע לישראל בסכום חד פעמי גבוה של כ-14 מיליארד דולר, שהוגדל לפני חודשיים ל-17.6 מיליארד דולר. ועדת הקצאות הכספים של בית הנבחרים שבשליטת הרפובליקנים אישרה בעבר את הסיוע המיוחד של 14.3 מיליארד דולר, אולם מדינת ישראל טרם קיבלה את הסיוע המיוחד.
מנכ"ל לשכת המסחר אמריקה-ישראל, עודד רוז, אמר שלשום ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" כי בעבר כרבע מהסיוע שניתן לישראל עוד בשלהי כהונת הנשיא אובמה, היה ניתן להמרה לשקלים וכך ניתן היה להוציאו בקניית מוצרים צבאיים ושירותים שיוצרו בישראל. אולם, בתוכנית הרב שנתית ל-10 שנים, הסיוע הכספי לביטחון ישראל הופך בהדרגה להיות כולו סיוע שאפשר להוציא אותו רק בארה"ב בדולרים.
המשמעות היא שחברות שמייצרות בישראל מוצרים ביטחוניים, שנהנו בעבר מחלק מזה, חייבות להקים ייצור בארה"ב כדי להמשיך להרוויח. לדברי עודד רוז, "שנת 2025 תהיה השנה האחרונה שבה ניתן יהיה להוציא עדיין חלק קטן מהסיוע בשקלים".
פורסם לראשונה: 21:33, 29.03.24
