הוועדה לבחירת שופטים, בראשות שר המשפטים גדעון סער, החליטה אתמול (רביעי) בישיבה מיוחדת לשנות את שקיפות הליך בחירת השופטים. זאת כלקח מפרשת השופטת בדימוס אתי כרייף, שנבחרה על ידי הוועדה למרות שציוני ההערכה שלה היו נמוכים.
במסגרת ההחלטה יונחה מרכז ההערכה לבחירת שופטים, שהוא גוף הסינון הראשוני והמקצועי להמשך הליך הבחירה, להציג לחברי הוועדה יותר פירוט באשר לכישורי המועמדים לשיפוט, במיוחד במקרים שבהם המלצת המרכז היא שהמועמד אינו מתאים. עוד הוחלט כי חוות הדעת המוסכמת של הוועדה תכלול פירוט רחב יותר על ההמלצה, וזו תימסר לראשונה גם למועמדים. הוועדה התכנסה לאחר שבחודש שעבר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), חבר הוועדה, ביקש לבדוק את דרך עבודתה של ועדת הסינון.
מרכז ההערכה הוא ועדת הסינון למועמדים לשיפוט. הוא נמשך כשבוע ומתקיים בתנאי פנימייה, ובמסגרתו מעריכים שופטים, פסיכולוגים ובשנים האחרונות גם נציג לשכת עורכי הדין - כל מועמד לשיפוט. הצוות בודק את מזגם, תכונותיהם ויכולותיהם של המועמדים לעמוד בתנאי לחץ עבודה ובלחץ זמן, את כושרם לקבל החלטות, את יכולתם להשתלב בעבודת צוות ואת בקיאותם המשפטית. ציוניהם בסוף תהליך האבחון מגיעים לוועדה לבחירת שופטים, בתנאי שעברו בציון טוב את ההערכה. אם לא, הם לא מוקדמים לשלב הבחירה, אף על פי שקיימים מקרים ספורים שבהם נבחרו שופטים למרות המלצה שלילית מוועדת הסינון - כמו במקרה של אתי כרייף.
כרייף מונתה לשופטת שלום ב-2013 בזכות תמיכתו של ראש לשכת עורכי הדין דאז אפי נווה - שאיתו קיימה שנים קודם לכן קשר אינטימי. לפי תחקיר ששודר השנה בתוכנית עובדה, כרייף נבחרה לשופטת למרות שקיבלה ציון נמוך יחסית של 4.5 בקורס המיון לשופטים, ונקבע בו כי היא איננה מתאימה לתפקיד. בשנים האחרונות, עוד לפני שכרייף שברה שתיקה ארוכה כשנה אחרי סגירת התיק נגדה בפרשה שזכתה לכינוי "מין תמורת מינוי", כבר הביעו חברי הוועדה ספקות לגבי תפקודה של ועדת הסינון, ובמהלך השנים בוצעו כמה שינויים בתפקודה. למשל, לפסיכולוג היחיד שהיה אחד מחברי הצוות צורף פסיכולוג נוסף.
"בתקופה האחרונה פניתי כמה פעמים לחברי הוועדה, כמו גם לאנשי הנהלת בתי המשפט האמונים על מרכז ההערכה, כדי לנסות ולהבין כיצד פועלת ועדת הסינון למועמדים לשיפוט, ואילו נתונים ומידע ניתן להפיק מהתוצאות המועברות לחברי הוועדה בסיומו של המרכז על כל אחד מהמועמדים שעבר אותו", אמר ח"כ רוטמן. "בנוסף, העליתי בפני חברי הוועדה את השגותיי בנוגע לפעילות המרכז. חשיפת הפרשה האחרונה בעניינה של השופטת בדימוס אתי כרייף, שבמסגרתה פורסם כי בטופס המסכם את מרכז ההערכה שעברה - אשר כולל הערכת פסיכולוגים - צוין כי המועמדת 'ערכית ומאופקת בהתנהגותה', הציפה בעיות רבות שברובן אינן נוגעות לתפקודה של הוועדה לבחירת שופטים, אולם אין ספק שהיא מעוררת שאלות כבדות גם בנוגע לכלי ההערכה, הבדיקה והמיון שמספק מרכז ההערכה".
רוטמן טען כי בנוסף למקרה של כרייף, הוא נוכח לדעת בחודשים שבהם הוא מכהן כחבר בוועדה כי "קיימים מקרים רבים שבהם המידע המועבר על ידי המרכז לא משקף את המציאות בנוגע למועמדים וליכולותיהם, ומשכך קשה להסתמך על המידע שמתקבל ממנו בעת שבאים לחרוץ את גורלו של מועמד לשיפוט". לדבריו, מהמידע שקיבל בנוגע למועמדים שמונו לשופטים לאחר מרכז ההערכה עולה כי מבין אלו שעברו ופרשו לפני המועד הקבוע בחוק - ישנם שופטים רבים שקיבלו ציון גבוה במרכז ההערכה, "נתון שאף הוא מעיד על כך שיכולת החיזוי וההערכה של המרכז מוטלת בספק".
מצד שני, רוטמן גם טען שנודע לו כי במקרים רבים מועמדים שקיבלו ציון נמוך במרכז ההערכה, ומונו למרות זאת לשופטים - זוכים להערכה רבה ואף מקודמים במערכת השיפוט. "במספר מקרים לא מבוטל שהגיעו לוועדות המשנה שבהם ישבתי תהיתי על חוסר ההתאמה הקיצוני בין הציון שניתן במרכז ההערכה למועמד, אל מול יכולותיו, ההמלצות והניסיון שעמו הוא הגיע", טען.