נציג היועמ"שית נגד חוק הנבצרות, בדיון הקודם
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
בג"ץ הוציא היום (ראשון) למדינה צו על תנאי שבו הודיע כי יקיים דיון מורחב בהרכב של 11 שופטים על חוק הנבצרות, ימים לאחר הדיון הדרמטי בעתירות שביקשו לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהוצאה לנבצרות של ראש ממשלה. השופטים הורו לכנסת לנמק מדוע לא להחילו רק מהכנסת הבאה.
משמעות הצו הוא שיתקיים דיון נוסף ב-28 בספטמבר, שבו יצטרכו הכנסת ורה"מ נתניהו להסביר מדוע חוק הנבצרות לא יחול רק מהכנסת הבאה. כלומר, בג"ץ הולך לכיוון של אישור החוק רק מהכנסת הבאה, ומנטרל את אפקט החוק הפרסונלי על נתניהו. אין זה אומר שבג"ץ מתערב בחוק, אבל מראה שישנה אפשרות שהוא לא יחול כרגע.
שלושת השופטים שדנו בעתירות בשבוע שעבר, בראשם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, התבטאו רבות בדיון נגד המניע הפרסונלי לחוק, שלטענתם חוקק באופן ברור עבור נתניהו.
התיקון לחוק שעבר במרץ, נזכיר, נחקק במהירות בעקבות עתירה אחרת, שביקשה להוציא את נתניהו לנבצרות. התיקון קבע סיבות להוצאה לנבצרות של ראש ממשלה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד. בנוסף הוא חייב אישור של רוב גדול מאד של שרים או חברי כנסת לכך.
התיקון גם הסיר אפשרות של נבצרות מסיבה פלילית, וגם לקח מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. כך הוא אפשר למעשה לנתניהו לעסוק ברפורמה המשפטית ללא סיכון לנבצרות בשל בהפרת הסדר ניגוד העניינים שלו.
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שעתר לצד עתירה של ח"כ עודד פורר, טען: "צריך לראות את התיקון לחוק כחלק מאותה הפיכה שלטונית. ראש ממשלה סידר לו כלוב זהב והוא יכול לעשות את ההפיכה השלטונית בלי שאף אחד יזיז אותו מתפקידו".
בתנועה לאיכות השלטון אמרו בתגובה להחלטה: "בשנה האחרונה הפכה החקיקה הפרסונלית לנוהל של קבע בכנסת - אשר פעם אחר פעם משנה ומתקנת חוקי יסוד על מנת להתאים לצרכים הרגעיים של נאשמים בפלילים ועבריינים מורשעים. אנחנו מברכים על ההחלטה של בית המשפט הנכבד שמנסה בכוחותיו הדלים לשמר את כללי המשחק הדמוקרטיים בישראל, ותוך שהוא שומר על כבודה של הכנסת אשר כבר מזמן לא שומרת על הכבוד של עצמה".
נזכיר כי בג"ץ בעבר קבע כי הוא מוסמך לדון בחוקי יסוד, אך מעולם לא פסל חוק יסוד. השופט פוגלמן הבהיר במהלך הדיון: "בית משפט מוסמך לבקר חוקי יסוד".
עו"ד ענר הלמן הציג את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שביקשה לפסול את החוק. "הנסיבות קיצוניות ביותר", אמר. "הסמכות המכוננת הפכה למעין משאב לצרכים פרסונליים לסילוק מהדרך של בעיות פרסונליות במשפט פלילי של ראש הממשלה. מתיקון דרעי הולך ומתפתח דפוס פעולה שחותר תחת שלטון החוק במדינה. הכותרת 'חוק יסוד' אינה יכולה להיות עילה להפרת דין".
לדבריו "למעשה החוק הזה נועד להתגבר על הצהרה של נתניהו בדיון אחד מול 11 שופטים, שאישרו לו לכהן תחת כתב אישום בכפוף לניגוד עניינים. מספר שעות אחרי שהתיקון נחקק, ראש הממשלה אומר לציבור "עד עתה 'ידיי היו כבולות'. ממה? מלקדם את הרפורמה המשפטית שהיועצת המשפטית קבעה שמשפיעה על משפט פלילי תלוי ועומד". אולם הלמן הדגיש כי "היועצת הבהירה שהיא לא חושבת שצריך להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. אמרה שלא עסקה בנושא".
השופטים, ניכר, השתכנעו שהמניע לחוק הוא פרסונלי. "הנתון הוא שהחוק פרסונלי, קשה להגיע למסקנה אחרת", אמר השופט פוגלמן. הנשיאה אסתר חיות הוסיפה: "הדברים מפורשים, טביעות האצבע מאוד ברורות". לדבריה, "המנגנון להוציא לנבצרות בחוק החדש כמעט בלתי אפשרי".
נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד יצחק ברט, טען נגד פסילת החוק כי "העילות של הנבצרות היו חסרות והחוק מגדיר אותן. הח"כים החליטו להרחיב בריאותיות לנבצרות פיזית. נכון שהיה מניע פרסונלי. ההסדר לא שלם ולא מושלם". הוא הוסיף שבכנסת סבורים שאין להתערב בחוקי יסוד, אך הודה שיש קשיים בחוק שאף התגלו עת נתניהו היה בבית חולים ונבצר זמנית מלכהן לזמן קצר.
יו"ר סיעת ישראל ביתנו ח"כ עודד פורר, שהגיש את העתירה לביטול החוק, אמר בתגובה להחלטה: "מברך על החלטת בג"ץ להוציא צו על תנאי ולבקש מרה"מ לנמק מדוע שלא תדחה תחולת חוק הנבצרות לכנסת הבאה, כפי שביקשתי בעתירה יחד עם סיעתי. החקיקה החפוזה שנתפרה בגסות למידותיו של נתניהו, לצד לצד ההתעקשות על תחולה מיידית, מבהירות שחוק הנבצרות הוא חוק פרסונלי, המותאם לפרנויה ולצרכים של נתניהו. אני מקווה שההרכב המורחב שנקבע, יקבל באופן סופי את העתירה שלנו".
