כך מנציחים פערים: הסיכוי של צעירים מרקע סוציו-אקונומי גבוה להתחיל תואר ראשון עד גיל 30 גדול בהרבה מזה של צעירים מרקע לא מבוסס. כשהם כבר נמצאים באוניברסיטה או במכללה, הצעירים מהאשכולות הנמוכים לומדים לרוב מקצועות פחות מתגמלים מבחינה כלכלית.
את הנתונים המדאיגים האלה מציג מרכז המחקר של הכנסת, במסמך שנכתב לבקשת ח"כ אלי כהן (הליכוד). מוצגים בו נתונים על סטודנטים שהחלו ללמוד לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בשנים 2020-2019: מה המצב הסוציו-אקונומי ביישובים שמהם הם מגיעים ואיזה מקצוע הם בחרו ללמוד.
לפי המחקר, בשנה זו החלו ללמוד לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל כ-51 אלף סטודנטים בגילים 30-18, שהיוו כ-26% מהסטודנטים לתואר ראשון.
בשלב ראשון בדקו החוקרים את סיכוייו של אדם להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה עד גיל 30 בהתאם לרקע החברתי-כלכלי שממנו הגיע. המחקר גילה כי 69.3% מכלל בני ה-18 עד 30 שחיים ביישובים אשר נמצאים בשני האשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים ביותר, אשכולות 10-9, לומדים באוניברסיטאות ובמכללות.
לעומת זאת, ביישובים באשכולות 2-1 לומדים רק 16.5% מהצעירים. מכך עולה שהסיכוי של אדם שמגיע מאשכולות 9 או 10 להתחיל ללמוד לתואר ראשון עד גיל 30 גבוה פי 4.2 מזה של אדם המגיע מאשכולות 1 או 2.
החוקרים מציינים עוד כי לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש קשר מובהק בין השכלת הורים להשכלת ילדיהם. על פי מדד שפיתחה הלשכה, בשנת 2019 היו הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש תואר אקדמי היו גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה שכזו.
האשכול החברתי-כלכלי, כך מתברר, לא משפיע רק על כמה לומדים, אלא גם על מה לומדים. ככל שהוא נמוך יותר גדל שיעור הסטודנטים שלומדים חינוך והכשרה להוראה, או את מקצועות העזר הרפואיים. מנגד, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, גדל שיעור הסטודנטים שלומדים הנדסה ואדריכלות, מתמטיקה ומדעי המחשב, רפואה ואמנות.
"ישראל הראשונה מול ישראל השנייה זה לא עניין של עדתיות - זה הפער הבלתי נסבל של יותר מפי ארבעה לקבלה לתואר ראשון", סיכם ח"כ כהן. "החינוך הוא הכלי המרכזי לצמצום פערים בחברה ונתון זה מעיד שהפערים מתרחבים ופוגעים במתן הזדמנות שווה לכל ילד בישראל. יש לתקן את חוק חינוך ותקצוב הרשויות והשכונות בחלק מהרשויות, באופן דיפרנציאלי הרבה יותר מהיום, כך שייתן הזדמנות לכל ילד לממש את הפוטנציאל שבו. תיקון זה חיוני לעתיד החברה בישראל".
