כמעט עשור מאז שהחל העימות הצבאי הישיר בין ישראל לאיראן, בצה"ל החלו לאחרונה להיערך לאפשרות ממשית של מלחמה עם משמרות המהפכה. במילים פשוטות, באגף המודיעין של צה"ל הולכים ומשלימים את שרטוט המלחמה שאיש לא דמיין שתגיע – מלחמת ישראל-איראן הראשונה.
מדובר בדרמה אמיתית, שמתרחשת לצד תוכנית מעודכנת לתקיפת מתקני הגרעין שנרקמת באמ"ן ובחיל האוויר. מאז העימות עם חיל האוויר הסורי במלחמת לבנון הראשונה, לפני 40 שנה, ישראל לא התמודדה עם צבא של מדינה, בטח לא כזו שתופסת את עצמה כמעצמה אזורית עם צבא של מאות אלפי חיילים וקצינים.
גלנט: "עלולים להידרש לממש את חובתנו - הגנה על עתיד העם היהודי"
(צילום: דובר צה"ל)
בשנים האחרונות גדל החיכוך בין ישראל לאיראן. כעשרה מל"טים שוגרו לעבר ישראל, האחרון שבהם הופל לפני כחודשיים מעל עמק החולה. כוח קודס של משמרות המהפכה שילח בשנים האחרונות מספר פעמים מחבלים שניסו להטמין מטעני חבלה נגד כוחות צה"ל, ולוחמים של אחת משלוחות הכוח ניסתה לפגוע בתיירים ישראלים בחו"ל, בעיקר בטורקיה.
ריבוי החיכוכים הישירים בין המדינות בשנים האחרונות הציף את המאבק על פני השטח, אחרי שנים ארוכות של עמימות. עם זאת, המבוי הסתום בניסיון להגיע להסכם גרעין חדש בין איראן למעצמות, וההערכות במערכת הביטחון שהמלחמה הבאה תהיה רב-זירתית, הובילו את הצבא לעלות שלב בהכנות למלחמה ישירה מול איראן, או לפחות למספר ימי קרב רשמיים מול כוחות של הרפובליקה האיסלאמית.
"זה שינוי מחשבתי גדול שצה"ל נדרש לעשות. זה לא דומה בכלל למלחמה מול חיזבאללה או מבצע בעזה נגד חמאס או הג'יהאד האיסלאמי", הסביר רס"ן ט', ראש מדור מחקר בענף 54, ענף איראן החדש שהוקם בחטיבת המחקר של אמ"ן. "זה ללכת למפקד בכיר בצה"ל שמתאמן כל היום למלחמה בלבנון או בעזה, ולהגיד לו שהפעם זה אחרת לגמרי ממה שהכיר עד היום".
לדבריו, "אנחנו אחראים לספק את תשתית הידע לצבא בכל מה שקשור ליכולות הצבאיות האיראניות והמערכים האסטרטגיים שברשותם. אנחנו עוסקים במחקר של גורמי השליטה באיראן החל מהדרג הבכיר ועד למפעילי הכוח בקצה".
הענף החדש אמור להיות הסנונית הראשונה בהכנות צה"ל לתרחיש של עימות צבאי נרחב וגלוי עם הצבא האיראני. באופן כללי, הענף ממוקד בלמידה מודיעינית של משמרות המהפכה, בדומה להכנות לאימונים מבוססי מודיעין עדכני ללחימה בחיזבאללה ובחמאס. אחד המדורים בו נחשב לאופרטיבי, ואוסף מטרות על הצבא הסדיר של משמרות המהפכה – ליום פקודה.
מפקד הצללים והאמירה החריגה
כתמים לבנים של קילופי צבע בשיפולי אונייה אזרחית שיוו לספינה השחורה והמיושנת ששטה בים האדום בתחילת אפריל 2021 מראה אזרחי תמים. כיתובים בפרסית על חזיתה ואיור גדול של דגל איראן במרום מגדל הארובות של האונייה הסגירו מרחוק את זהותה. אך לא היה בכך דבר חריג.
עם אור ראשון, כאשר התקרבה לחופי אריתריאה, נצמדו לשולי האונייה לוחמי קומנדו ישראלים במבצע חשאי, ולפי פרסומים זרים, הטמינו בה מספר מטעני חבלה, מעין מוקשים ימיים. ב-7:30 בבוקר נחרד צוות הספינה סאביז מפיצוץ אדיר – האונייה ניזוקה קשות ואיראן רשמית הודיעה על כך.
ב"ניו יורק טיימס" השלימו את האאוטינג לפעולה החריגה: ישראל הודיעה לארה"ב שהיא עומדת מאחורי הפעולה. בהמשך יתברר שמדובר בספינת מלחמה לכל דבר, שצבא משמרות המהפכה הסב מאוניית משא אזרחית. בבטנה הוסתרו מאות סירות לחימה, ספינות בט"ש קטנות, אופנועי ים ואמצעי לחימה ימיים שונים.
אבל זו הייתה רק טיפה בים. כפי שחשף בשבועות האחרונים שר הביטחון יואב גלנט, לצבא משמרות המהפכה יש עוד ספינות כמו סאביז ששטות בים האדום ובמפרץ הפרסי עם יכולות צבאיות-ימיות. הן מוגבלות אמנם, אבל זוכות למעקב צמוד ולדאגה בקרב ישראל וארה"ב.
הצי הימי של משמרות המהפכה מנוהל מהמטה הכללי של מפקדת "חאתם אל אנביאא" – חותם הנביא. על המטה הזה, ולמעשה על כל המערכת הביטחונית, מפקד הגנרל רולם עלי ראשיד, בן ה-67, שנחשב לאחד מגיבורי מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80. "הוא מעין רמטכ"ל לחירום ולמלחמה, וברוב הזמן מכין את הצבא של משמרות המהפכה באימונים, כשהוא נשאר בצללים", אמרו באמ"ן. בחודשים האחרונים הוא יצא מהצללים, ובהתבטאות חריגה אמר כי "ישראל הפכה לאיום על איראן".
דרגתו של ראשיד מקבילה לאלוף. בכלל, כדי להבין את איראן צריך להכיר בכך שיש מדינה אחת אבל שני צבאות – ירושה מהמהפכה של 1979.
אם רוצים עוד יותר להבין את ההתנהלות של איראן צריך לחזור לשמונה השנים הראשונות של שלטון האייתוללות – מלחמת איראן-עיראק. שמונה השנים הללו הפכו למקור הלמידה העיקרי של קבוצת קצינים ישראלים בקריה ובגלילות, שעובדים על התוכנית כיצד להכין את צה"ל לעימות צבאי גלוי מול אותו "צבא חיצוני".
הכלים המיושנים – וגולת הכותרת
שנה בלבד לאחר שהאייתוללה חומייני תפס את השלטון בטהרן פרצה מלחמת "שמונה השנים", ובמובנים רבים היא עיצבה את צבא משמרות המהפכה, כפי שהוא פועל כיום. באמ"ן מקבילים אותה למלחמת יום הכיפורים שלנו. מפקד "חאתם אלאנביאא", עלי ראשיד, היה אז מצביא צעיר שהוביל לניצחון האיראני על הצבא העיראקי בדרום-מערב המדינה. התהילה של המג"דים והמח"טים האיראנים של אז נשארה עד היום, בעיקר כשיש מתחים בין צבא משמרות המהפכה לצבא הסדיר, ה"פנימי" של איראן.
"הדור הוותיק יותר של המפקדים מהמלחמה ההיא עדיין משרת, אבל במטכ"ל של משמרות המהפכה", מסביר קצין בענף איראן החדש של חטיבת המחקר. דוגמה לעימותים בין שני הצבאות האיראניים הייתה בינואר 2020, אז חוסר התיאום הוביל להפלה בשוגג של מטוס הנוסעים האוקראיני בשמי טהרן. "זה היה אסון דיפלומטי עבורם, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה יצא בהצהרה חריפה נגד קציני הנ"מ של הצבא הסדיר".
שני הצבאות האיראניים פועלים תחת סנקציות כבדות של המערב כבר כחמישה עשורים. אמצעי הלחימה שלהם, ולא רק במערך הנ"מ, מיושנים ולא מתוחזקים – באוויר, בים וביבשה. ממטוסי הפנטום המעט משופרים ומטוס קרב שמקביל למיג 21 ועד להסבות הספינות דוגמת הסאביז.
אבל למרות זאת, חוד החנית של חיל האוויר של משמרות המהפכה, בראשות הגנרל עלי זאדה, הוא מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים, טילי השיוט וטילי קרקע-קרקע וקרקע-אוויר חדישים. "האיראנים מתמקדים באמל"ח שלהם לפי שדה הקרב העתידי, ופחות בכלים הקלאסיים כמו מטוסים מאוישים או טנקים ותותחים", הסבירו באמ"ן.
חלק מאותם כטב"מים כבר נשלחו לישראל פעם אחר פעם בעשור האחרון, בהתרסה גלויה, חרף הסיכון שאיראן לקחה על עצמה בהוצאת העימות עם ישראל מהמחשכים. טעימה מעצבת מיכולות אלו קיבלה סעודיה בהתקפה האיראנית המשולבת על מתקני הנפט שלה בספטמבר 2019.
השבוע חשפו האיראנים את "פתאח", טיל חדש שלטענתם יכול לנוע במהירות הגבוהה פי 14 ממהירות הקול ולהגיע לטווח של 1,400 קילומטרים. בטלוויזיה האיראנית טענו שכיפת ברזל ומערכות ההגנה האוויריות של ישראל וארה"ב לא יכולות לפגוע בו, אך לא הציגו כל הוכחות למי מהטענות. באיראן גם איימו: "שהאויבים לא יחשבו לתקוף אותנו, הטיל הזה יכול לפגוע בכל מטרה".
12 צפייה בגלריה
משמאל לימין: מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, נשיא איראן ראיסי, מפקד חיל האוויר אמיר עלי ח'אג'יזאדה ועלי שאדמאני, סגן לענייני תיאום במפקדת חאתם אלאנביאא
לפני כשנה וחצי, בתרגיל "הנביא הדגול 17" – התרגיל האחרון של משמרות המהפכה, הוצגו יכולות האש המדויקות ונחילי הכטב"מים, פאר התעשייה הצבאית של איראן. בענף איראן מעריכים שתיעוד התרגיל נועד בעיקר להקרין כוח איראני מול ישראל וסעודיה, ולמעשה – תרחיש הייחוס של התרגיל האיראני, שכלל תקיפה של הקריה למחקר גרעיני בדימונה, האיץ את שיוף יכולות ההגנה של ישראל, כחלק מהכנה לאותו עימות מתקרב בין המדינות.
איראן אמנם לא ערכה מאז תרגיל בסדר גודל דומה, אבל בענף החדש באמ"ן זיהו לאחרונה גיבוש של תוכנית רב-שנתית חדשה לצבא משמרות המהפכה. בין היתר, התוכנית כוללת תקציבים מוגדלים לטכנולוגיות חדשניות בעולמות הטילים והכטב"מים. התוכנית השפיעה כמובן על בניין הכוח של צה"ל מול האיום הגובר ממזרח.
12 צפייה בגלריה
תיעוד מהלוויין: עשן שחור עולה ממתקני הנפט אחרי התקיפה האיראנית על מתקני הנפט של סעודיה ב-2019
(צילום: AP)
"יש למשמרות המהפכה שאיפות התעצמות גדולות, בלי קשר לתוכנית הגרעין", העריכו באמ"ן. "המרחק הגיאוגרפי ביננו לבינם הופך ללא רלוונטי כשהם מחזקים את יכולות האש המדויקת לטווח רחוק, ואנחנו מצדינו צריכים לספר למטכ"ל מה הכי כואב כיום לאיראן, על מה הכי נכון להתמקד ולהשפיע בעימות ישיר".
מלחמת התשה מודרנית
בענף החדש באמ"ן משרתים שלושים חיילים בלבד, שליש מהם קצינים ונגדים. אפילו שם אין עדיין לענף, שאחראי להכין את צה"ל למלחמה נגד איראן, עליו מפקד סא"ל ד'. מדי יום הוא ופקודיו מפרקים עוד שכבה מצבא משמרות המהפכה, חושפים עוד נדבך, שיטת לחימה או מתודה מהאימונים של האויב.
בשיחות פנימיות הם יודעים שזה לא כמו התרחיש שצה"ל מתרגל בחודש הקרוב, כמלחמה דו או רב זירתית. מדובר במלחמה אחרת לגמרי, שתדרוש אורך נשימה גדול מהציבור הישראלי, כמעט מלחמת התשה מודרנית.
ראשי המדורים בענף, קצינים בדרגות רב-סרן וסגן, מגיעים בחלקם מהזירות הפלסטיניות. אחד מהם הוא סגן י' שעומד בראש מדור יעדים, שם שלא מותיר מקום לספק בנוגע לייעודו לקראת מלחמה אפשרית.
ברחבי איראן יש אלפי מטרות צבאיות שישראל תוכל לתקוף, אבל סגן י' נדרש לאתר ולסמן את מרכזי הכובד העיקריים. "אנחנו מנתחים את צבא משמרות המהפכה דווקא בתוך איראן, לא בכוח קודס", תיאר הקצין הצעיר. "איראן היא מדינה מאוד גדולה בשטח והם יודעים שיהיו השלכות לפעילות שלנו בשטחה – אבל ההקרנות הדדיות".
"מה שאנחנו אוספים וחוקרים כעת על צבא משמרות המהפכה משפיע ישירות על בניין הכוח של צה"ל, על התוכנית הרב-שנתית החדשה שמתווה הרמטכ"ל, כמצפן לעיצוב כוחו של צה"ל בשנים הקרובות".
סגן י' עדיין לא השתתף בתרגול המעשי של התוצרים שלו עם הכוחות שיובילו את הלחימה העתידית בצבא האיראני, כמו למשל חיל האוויר, אך כבר היום הוא מאתר מבוקר עד ליל את תורפות הכוחות המזוינים של הצבא האיראני: "כל יום אנחנו אוספים עוד יעדים ומטרות בקצב משביע רצון, ולומדים איך נכון לפגוע בהם הכי טוב. כבר הכפלנו את בנק המטרות באיראן, בלי קשר למתקני הגרעין. זה שונה מאוד ממבצעי המערכה שבין המלחמות (מב"מ). עימות צבאי גלוי יהיה סיפור אחר לגמרי".
בענף כבר ביצעו מספר משחקי מלחמה והצגת תרחישים עם קבוצות מומחים, חלקם כבר מזמן לא על מדים. יחד עם נציגים בולטים מיחידות מודיעין כמו 8200 ו-9900, ולא מעט סיוע משותפים אמריקנים, באגף המודיעין הולכים ומשלימים את שרטוט המלחמה שאיש לא דמיין שתגיע – מלחמת ישראל-איראן הראשונה.
