אלפי בני אדם השתתפו גם הערב (יום שני) בעצרת באזור הכנסת, שם הוקמה אתמול עיר אוהלים של ממש - שמשתרעת ממשכן הכנסת ועד בית המשפט העליון. המפגינים דורשים לקבוע תאריך לבחירות, ומתחייבים כי מאות האוהלים שהוקמו יהיו מאוישים גם במשך הלילה.
בסיום העצרת התעמתו חלק מהמפגינים עם המשטרה כשניסו לצעוד אל עבר בית ראש הממשלה בירושלים, ואחד מהם גם נעצר. בהמשך ניסו לקיים צעדה לכנסת ללא חסימת כבישים - אך המשטרה לא אפשרה גם את זה.
המפגינים הקימו את עיר האוהלים אחרי עצרת המחאה אתמול, שבה נכחו עשרות אלפי בני אדם. הם מסבירים כי בתקופה האחרונה התגבשה ההבנה ש"הגיע הזמן להחריף את המאבק", על רקע הדשדוש במשא ומתן לשחרור חטופים - והצהרותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמהן משתמע שאינו תומך בקיום בחירות בקרוב.
אחד ממובילי המחאה, תא"ל בדימוס אמיר השכל, לצד מנכ"ל "חופשי בארצנו" ערן שוורץ, אמרו כי עד כה לא ננקטו פעולות מחאה משמעותיות כאלה מאחר שמשפחות חטופים רבות הרגישו לא מוכנות. כעת, לדבריהם, חלק מהמשפחות - לא בקונצנזוס מלא כמובן - ביקשו להיאבק לצידם להדחת נתניהו, שלתחושתם לא פועל מספיק למען השבת יקיריהם מרצועת עזה. בישראל, נזכיר, מאשימים את חמאס בכך שהמו"מ עדיין לא צלח, מאחר שארגון הטרור מציב לדברי נתניהו "דרישות הזויות" שלא ניתן לקבלן.
המארגנים התייחסו גם לעימותים עם המשטרה שהתרחשו אתמול בכמה מוקדים בירושלים, ואומרים כי מדובר במחאות ספונטניות. כך למשל, כמה קבוצות של מפגינים המשיכו אחרי העצרת לחסימות כבישים וצעדות ברחבי הבירה; ו"אחים לנשק" הפגינו במאה שערים וספגו התנגדות חריפה מצד תושבי השכונה. בדרך בגין פיזרה המשטרה את המחאות באמצעות מי בואש, שגרמו לסירחון אדיר במרכז ירושלים.
"יש לי חובה להשאיר לילדים ולנכדים שלי מדינה מתוקנת", אמר השכל. "המטרה המרכזית שלנו היא שהקואליציה והאופוזיציה יכריזו על תאריך לקיום בחירות. ה-7 באוקטובר הוא אירוע ששבר הרבה מיתוסים, כמו האמון בביטחון ובמחויבות של המדינה כלפי האזרחים שלה. יש לנו פליטים שאיש לא יודע להגיד מתי ישובו הביתה. זה לא אירוע מינורי, וזה מחייב בחירות חדשות".
לדברי השכל, "לא יעלה על הדעת שהמדינה, שהפקירה את החטופים ב-7 באוקטובר, מפקירה אותם עכשיו שוב בעזה. חייב להיות שינוי. עד לפני שבוע-שבועיים משפחות חטופים ביקשו שלא נגיע למחאות, אבל היו אנחנו מזהים מגמה אחרת אצל 50% מהן לפחות".
שוורץ הוסיף כי "כמילואימניק שחזר אחרי חמישה חודשים, לחזור למציאות שבה אתה מרגיש שאתה לא יכול לתת אמון בממשלה שלך - וזה משקף 70% מהציבור - זו סיטואציה שאנחנו לא יכולים לשאת". הוא ציין את החטופים ואת תושבי הצפון והדרום שנעקרו מבתיהם, ומחה על כך שאין כל תכנון ליום שאחרי המלחמה. "בחוויה שלי ושל עוד הרבה מאיתנו – אם לא יהיו בחירות שיביאו לאמון ציבורי בממשלה, אנחנו במצב מאוד בעייתי. מעבר לזה יש מטרה שברור שהיא משתלבת והיא הכי דחופה שיש - השבת החטופים. זה הולך יד ביד כי לתחושתי, לראש הממשלה - עם השרים הקיצוניים שלו - יש אינטרסים זרים שאינם רק להביא את החטופים הביתה. זה מטריד אותנו. יש לנו תחושה שנתניהו מאמין שהישארות שלהם בעזה תעזור לו לשרוד פוליטית. ללא הקדמת הבחירות - החטופים לא יחזרו הביתה".
השר לשעבר, יאיר גולן, אמר הערב בעצרת כי ראה כיצד קרס הצבא ב-7 באוקטובר, וגם את הסבל האזרחי ואת הגבורה, ההתאוששות, ההתגייסות וההתנדבות לאחר מכן. "יש לנו עם נפלא ולעולם לא נוותר על המדינה שלנו, על החופש שלנו, על הרוח הציונית של כולנו", אמר. "עם מנהיגות נכונה, היינו יכולים להיות בלב תהליך השיקום עם חטופים שחזרו לבתיהם".
לטענת גולן, עם מנהיגות אחרה הייתה יכולה ישראל להיות במקום טוב בהרבה היום. "במקום זה אנחנו תקועים עם ממשלת נתניהו-גנץ שלא זזה לשום מקום", תקף. "אין חטופים, אין גיוס, אין התחדשות. כל שנותר הוא דשדוש פוליטי נכלולי עם מכונת רעל וציניות אכזרית. מכאן עלינו להביא בשורה: מדינה עם גישה ביטחונית התקפית יוזמת, ועם חזון לאומי מוסכם. קו ישיר מחבר בין 7ב אוקטובר לממשלת האסונות שמחסלת את הערבות ההדדית ופוגעת בעתיד ילדינו. לא יהיה איחוי ללא החזרת החטופים, פדיון שבויים זה צו עליון שיקבע האם כל ישראל באמת ערבים זה לזה".
טל בראון-גיל, בן 10 מתל אביב, סיפר כי הגיע להפגין למען הדמוקרטיה והחטופים, וקרא "להחזיר אותם הביתה ולהפיל את ביבי". הוא הודה כי למרות שבכיתתו תומכים בדבריו, רבים מהתלמידים לא מגיעים להפגין כמוהו. "חשוב שהם יגיעו", הוסיף.
הילה שפר, מפגינה שישנה באוהל במתחם, אמרה כי "אני חושבת שצריכה להיות לכולם מטרה להרגיש ביטחון במדינה שלנו. את זה איבדנו, וצריך להחזיר את זה דרך חזרת החטופים - ולאחר מכן להקים ממשלה מוסרית. הכול בסוף מגיע ממי שעומד בראש, ולצערנו - בגלל שהראש נראה היום כמו שהוא נראה - זה מחלחל כלפי מטה. אנחנו במקום בעייתי כאומה. זו ממשלה של רמאים, בראשות אדם שנאשם בפלילים וכבר מזמן היה צריך ללכת, ופשוט מחזיק בנו כבני ארובה. אנחנו ממשיכים לחיות כאן למרות שהיינו יכולים לקום וללכת בקלות, כי יש לנו תקווה - ואנחנו רוצים לשמור על המדינה הזו, שהיא שלנו, ולא ייקחו לנו אותה".