מהמקום שאמור להיות אחד השמורים במדינה, הארכיון הלאומי, מחשב ובו מידע היסטורי משמעותי נעלם כלא היה. בארכיון המדינה שמורים פרוטוקולים של דיוני מקבלי ההחלטות, תצלומי אירועים היסטוריים, חומרים כלכליים, משפטיים, גיאוגרפיים, דמוגרפיים ומנהליים. בגנזך הלאומי בירושלים שמורים גם חומרים חסויים שהציבור יוכל להיחשף אליהם כעבור עשרות שנים.
אחת הסוגיות המטלטלות ביותר שמעיבות עד היום על ימי ראשית המדינה היא פרשת היעלמות ילדי תימן. כעת (ראשון), יום לפני דיון ראשון בוועדת הבריאות של הכנסת בנוגע לדוח משרד הבריאות העוסק בפרשה, ynet ו-"ידיעות אחרונות" חושפים שאחד המחשבים ששימשו את ועדת החקירה הממלכתית לבחינת הנושא - ובו יומני העבודה של הוועדה - אבד.
בשנת 2016, אחרי מאבק ארוך מצד המשפחות ולחצים של חברת הכנסת לשעבר נורית קורן, שעמדה בראש השדולה המיוחדת בכנסת לחקר הפרשה, החליטה ממשלת ישראל על חשיפת החומר הארכיוני הקשור בפרשה, ביניהם בעיקר חומרים מוועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי שהוקמה ב-1995 ופרסמה את מסקנותיה ב-2001. ועדה זו קבעה כי רובם המכריע של הילדים אכן נפטרו והיו כמה עשרות מקרים בהם תינוקות נעלמו ולא נמצא קצה חוט בעניינם.
עד לפתיחת הארכיונים, מעבר למידע שפורסם במסקנות הוועדה, למשפחות ולציבור כולו לא הייתה גישה למסמכי הוועדה, וגם כשאלה נחשפו, היו חסרים עשרות מסמכים ותיקים. בדצמבר 2016, עם פרסום הארכיונים, מנהל הארכיון דאז, גנזך המדינה ד"ר יעקב לזוביק, הודיע שבתום תהליך החשיפה הוחלט לסווג 87 תיקים כ"חסרים". בדיקה נוספת העלתה שכמחציתם נעלמו. כעת מתברר שמהארכיון נעלם גם מחשב חשוב במיוחד - המחשב בו נמצא חומר רגיש מיומני עבודת ועדת החקירה ובו נתונים רבים, שיכולים לשפוך אור על הפרשה.
באחד המסמכים בארכיון המדינה נמצא מכתב מדצמבר 2001, אותה השנה בה פורסמו מסקנות הוועדה, שנשלח לגנזך המדינה ומורה לשמור את המחשב שמכיל "חומר רגיש שאינו מיועד לציבור הרחב". במסמך נוסף מתואר סוג החומר שנמצא במחשב "מחשב שבו הוקלדו נתונים רבים אשר נאספו במהלך עבודת ועדת החקירה" וגם נכתב כי מכיל "פרוטוקולים מישיבות הוועדה שהתקיימו בדלתיים סגורות מחמת צנעת הפרט. החומר מכיל מידע בנוגע לאימוץ וילדים מאומצים. החומר רגיש ביותר וצריך להישמר בכספת".
עצרת לציון יום המודעות לחטיפת ילדי תימן ב-2021
(צילום: משי בן עמי)
"פורום אחיי", העוסק בפעילות משפטית נגד המדינה ודורש פיצויים למשפחות, נחשף למסמכים אלה אחרי חשיפת הארכיונים וביקש מארכיון המדינה גישה למחשב המדובר. בפנייה שנשלחה ביולי 2020 כתבו כי "מטבלה המפרטת את חומרי הוועדה שהופקדו בארכיון, עולה כי קיים חומר רב, ובכלל זה פרוטוקולים ותרשומות מדיוני ועדת החקירה, שלא פורסם". באוקטובר 2020, אחראית גנזך המדינה השיבה "בארכיון המדינה אכן הופקד עם יתר חומרי ועדת קדמי, גם המחשב של הוועדה. מבדיקה שערכנו לאחרונה בארכיון, המחשב לא אותר". בהמשך נכתב כי "ארכיון המדינה עשה כל שביכולתו כדי לאתר את המחשב הנעלם ולמצער העלה חרס בידו. ככל שאנו הופכים בסוגיה איננו יודעים היכן עוד ניתן לחפשו". כך המחשב עליו יושבים חומרים רגישים שעלולים לשפוך אור על הפרשה פשוט נעלם כלא היה, אחרי שהורה להפקידו בכספת והרחק מעין הציבור.
בימים אלו ממשיך "פורום אחיי" בהליכים משפטיים בהכנת תביעות של משפחות בפרשה. עו"ד יוסי גמליאל חבר צוות "פורום אחיי" אמר כי "המחשב הנעלם הוא דוגמא לעוד מקרים ונושאים רבים שבהם לא התקבלו תשובות והסברים ושהדעת לא סובלת. לא ננוח ולא נשקוט, לא נרפה ולא נעזוב עד אשר יאמרו לנו את האמת".
הכנסת תדון בדוח משרד הבריאות בפרשה
ועדת הבריאות של הכנסת תדון מחר לראשונה בדוח משרד הבריאות העוסק במעורבות גורמי הרפואה בפרשת ילדי תימן. כפי שפרסמנו ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" בחודש ינואר, במשרד הבריאות החליטו לגנוז את הדוח, לאחר שהטיוטה הועברה לבחינתה של פרופ' שפרה שוורץ, היסטוריונית רפואית שטענה כי מדובר בדוח שהוא לכל היותר "מסמך דעה" ומבוסס על מסמכים ש"הוצאו מהקשרם ההיסטורי".
בחודש ינואר הדוח הודלף ופורסם בעיתון "הארץ" ומסקנותיו חמורות. לפי הדוח שערך המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' איתמר גרוטו, יחד עם ד"ר שלומית אבני, אנשי בריאות קיבלו החלטות רפואיות באשר לילדים מבלי ליידע את ההורים ומבלי לבקש את הסכמתם, ביצעו נתיחות בגופות של ילדים, בישרו להורים על פטירות ילדיהם מבלי להציג גופה, תעודת פטירה או מקום קבורה, במקרים מסוימים היו מעורבים בתיווך לאימוץ פרטי וחלקם גם קברו בקברי אחים.
הלחצים מצד חברי כנסת ועמותות עשו את שלהם והדוח הועבר לדיון בכנסת, אליו הוזמנו נציגי משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד מבקר המדינה, ההסתדרות הרפואית, איגוד מנהלי בתי החולים, המרכז הלאומי לרפואה משפטית, ארכיון המדינה, התנועה לחופש המידע, עמותת עמר"ם, רופאים לזכויות אדם, עמותת אחים וקיימים, ומוזמנים נוספים.
