יום האישה הבינלאומי שצוין בשבוע שעבר (וכן "חודש האישה", "יום האם" ושאר מועדים דומים שליוו או עדיין מלווים אותנו), לא היטיבו לאורך השנים עם נשים ומעמדן. הוא התקבע כיום של מבצעים ושיווק מסיבי של מוצרי טיפוח ובשמים – כשבצידו אירועים, הרצאות ומניפסטים שהתעקשו שהנשים מועצמות, חזקות ושוברות שיאים. בכך הוא דווקא סייע להנציח את היעדר השוויון והצדק, ורק עטף בשושנים ובבשמים את המציאות הקשה: נשים מרוויחות פחות, מובטלות יותר, נרצחות במספרים גבוהים בבית וללא השוואה מוטרדות פי כמה.
כשהייתי צעירה יותר הדחקתי את מציאות האי-שוויון והאמנתי לתומי שנשים יכולות לעשות הכול גם בתנאים הקיימים. זה השתנה רק כשהפכתי לאימא והתיאוריה התנפצה לי על המציאות. לא מפני שאני לא מאמינה ביכולות של נשים, אלא משום שהבנתי שהאינסטינקט האימהי מהווה מכשול ענק בשוק העבודה, כמו גם בתחומים אחרים.
נרצה או לא, רבים מהמעסיקים לא בוחנים רק את הכישורים שלנו, אלא גם כמה אנחנו פנויות לקריירה. כל לידה צפויה "לגזול" כמה חודשי עבודה בתקופת ההיריון ואחריו, ובהמשך דורשים הילדים זמינות שבאה על חשבון העבודה (כמובן שיש זוגות שבהם ההורות שוויונית והאב אוסף מהצהרונים או מהגן, מכין ארוחה ומפזר לחוגים. אבל זה קורה הרבה פחות בשנים הראשונות של הילד. ובכל מקרה, עם יד על הלב, האם לא מדובר במיעוט?).
ילודה נמוכה לא תביא מיידית לשוויון, אבל היא תקל על צמצום הפערים ותיתן לנשים אורך נשימה לבנות קריירה, להבטיח הכנסה נאותה, לגדל ילדים במצב סוציו-אקונומי גבוה ולהקטין את התלות בגברים
בעידן הנוכחי זהו מקור הקונפליקט הפנימי בקרב נשים רבות שמבקשות לשלב הורות עם קריירה. האתגרים והמכשולים הם כה רבים, עד שלא מעט מוותרות מראש על האתגר, ולכן עושות הסבת קריירה למקצוע המאפשר שעות גמישות יותר (ומן הסתם מכניס פחות), או נוטשות לחלוטין את שוק העבודה. את הנשים הללו, אגב, לא תמצאו בפרסומים החגיגיים ביום האישה. הן שקופות כי הן החליטו להקריב את הקריירה לטובת אתגר גידול הילדים.
אני בעד איזונים ומאמינה שאימא טובה יכולה להיות במקביל מנהלת מקצועית מצוינת, אבל החסמים ששוק העבודה מציב הם לפעמים קשים מנושא. לא כל אחת יכולה לעמוד בהן. אגב, גם לא כל אחד, אבל בן הזוג הגבר ברוב המקרים לא "ניזוק" ברגע שהוא הופך לאבא, אלא ממשיך לעבוד כרגיל ולהתקדם.
הנשים בישראל במספרים
בדיון שהתקיים בדצמבר האחרון בוועדה הפרלמנטרית לקידום מעמד האישה, הציג משרד האוצר את המחקר האחרון שנערך בנוגע ל"קנס האימהוּת", ולפיו אחרי לידת הילד הראשון יש ירידה משמעותית של כ-28% בהכנסה של נשים. בחברה הערבית הנתונים קשים אפילו יותר, והירידה המשמעותית מגיעה כבר לאחר הנישואים.
עינב חלביאין כאן נוסחת קסם. מחד החברה הישראלית אוהבת ילדים וחיה במדינה שמעודדת ילודה, אולם מאידך אנחנו חלק מהעולם המערבי שבו הקריירה המקצועית היא רכיב זהותי משמעותי בו. לכן, הפתרון הסביר היחיד כרגע לנשים הוא פשוט ללדת פחות. ילודה נמוכה לא תביא מיידית לשוויון מגדרי, אבל היא תקל על צמצום הפערים ותיתן לנשים אורך נשימה לבנות קריירה, להבטיח הכנסה נאותה, לגדל ילדים במצב סוציו-אקונומי גבוה ולהקטין את התלות בגברים.
מניסיון, כל ילד מחזיר את הקריירה שנתיים אחורה. הייתי רוצה גם חמישה ילדים, אבל רק המחשבה שאיאלץ להשבית את עצמי שוב ושוב לכמה שנים גורמת לי לרדת מהרעיון.
- עינב חלבי היא עיתונאית ynet ו"ידיעות אחרונות", אימא לשלושה ילדים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
