הנבואה ניתנה לשוטים ולתינוקות, אני יודע, ובכל זאת אני משוכנע שבעוד שנים מעטות כשנביט אחורה על הימים הללו, נתקשה להאמין כמה משאבים ציבוריים הושקעו בספירת ראשי המפגינים במחאות השונות. חברות מסחריות מעלות רחפנים ובשיטות שמבוססות על נוסחה סודית שנרקחה על בסיס עקרונות אופטיקת הקוונטים, מחשבות את מספר המפגינים בתא שטח מסוים. התקשורת, שניזונה מהן, ממהרת לדווח בדרמטיות על כל שינוי במספר כמו יש חשיבות לכך שבשעה 20:21 היו 121,434 מפגינים, ואחרי 47 דקות המספר האמיר ל 137,545.
ברשתות החברתיות נשברים קולמוסים רבים על מחלוקות הרות גורל בנוגע למספר המפגינים שנכנס בהפגנה פלונית לתוך תא שטח אלמוני. כותבים מחשבים ברצינות תהומית כמה מ"ר יש באותו תא, מה הצפיפות המרבית בכל מטר, מעלים בחזקה ומחלקים בשתיים. חיש מהר מתייצבים המתנגדים ששמחים להפריך את החישוב משגילו שבחלק מהשטח יש חורשת עצים וכידוע גם לגזעי העץ יש נפחים שיש להפחית מהחישוב. או אז מגיעים המעמיקים שחושפים שהטעות אף גדולה יותר שכן העצים באותו שטח הם מסוג שמפריש שרף דביק ולכן אין סיכוי שמישהו יתקרב אליהם מעבר ל-24.5 ס"מ - מה שמפחית עוד יותר את הצפיפות האפשרית.
זה לא עובר בשתיקה כי מגיבני הצד השני ממהרים לבטל את הביטול בטענה שבתקופה זו של השנה אין העצים מאותו סוג מפרישים שרף כלל וכלל. וכך, מאות אלפי מילים מיותרות נשפכות על האיוולת הזו של ספירת הראשים המדויקת.
לא רק שם. גורליות מספר הראשים גלשה כבר מזמן לשטח. המוח הישראלי, שתמיד ממציא לנו פטנטים, לא אכזב גם כאן, וכבר שמעתי על מיני מפגינים שעוברים ממקום למקום לפי קריאות "המחסור" שמועברות להם ברשתות ונספרים מספר פעמים. קודם אצים להפגנה בבת ים, אחר כך שועטים לחולון ואז מספיקים להגיע לקפלן לפני שקרייני הטלוויזיה אחוזי ההתרגשות מעדכנים שמספר המפגינים עלה בעוד 22,549 איש.
אפילו לאקדמיה הגיעה האיוולת. היו שגילו שאם מספר המוחים חוצה אחוז מסוים מכלל האוכלוסייה, זה מלמד שהמחאות מבשרות על שינוי חברתי טקטוני אמיתי. תיאוריות שהוכיחו את עצמן בדיוק כמו אלה שטענו שמרגע שיש מספר מסוים של חנויות מקדונלד'ס במדינה מסוימת היא תישאר לעולם ליברלית. ספרו לאוהדי ההמבורגר ברוסיה ובסין.
פרופ' יובל אלבשןצילום: יואב דודקביץ'בעוד שברורה חשיבות ההבדל בין הפגנות של רבבות בודדות לבין מחאות של מאות אלפים, הרי משעה שהגענו למספרים הגדולים האלה אין כבר משמעות לספירת הראשים. הכמות בלאו הכי לא הופכת את הטענות למוצדקות יותר וההבדלים בכמויות כאלה לא מלמדים דבר על מאזן הכוחות החברתי. בישראל אין הבדל של ממש בין 200 אלף ל-300 אלף למול 4.5 מיליון מצביעים בבחירות.
כמו לכל התמכרות, גם לספירת ראשים בהפגנות יש מחיר כבד. היא מייצרת תודעת כזב שמשפיעה על הפוליטיקה האמיתית. כשנטען שבהפגנה לאחר הטבח בסברה ובשתילה בתל אביב ב-1982 היו 400 אלף איש - כשבפועל המקום יכול היה להכיל כרבע מזה - היו פוליטיקאים שהאמינו שיש אחיזה לעמדות "שלום עכשיו" בציבור ואימצו אותן לתוך השמאל הציוני, מה שהביא בהמשך להתמוטטותו ולעליית המרכז-ימין. גם משום כך מוטב להפסיק עם האיוולת הזו. חזרה אליך, יונית.
- יובל אלבשן הוא פרופ' למשפטים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
