קל לדמות את מצבו של מערך המילואים לגומיה, שהולכת ונמתחת מאז 7 באוקטובר, וכיום היא כבר כל כך מתוחה עד שמתיחה קלה נוספת עלולה לקרוע אותה. חיילי המילואים נקראים שוב ושוב בהתרעות קצרות ללחימה בעזה, בלבנון ובאיו"ש, וחלק מהם כבר שירת 300 ימים ויותר. החיילים, ובעיקר המפקדים, מותשים לחלוטין, ובעורף, המשפחות דואגות, חסרות סבלנות, ובקושי מתפקדות. המעסיקים כבר לא מסוגלים להכיל את המצב, וסטודנטים רבים בדרך להפסיד את שנת הלימודים השנייה.
עד כמה אפשר יהיה להמשיך בדרך זו? כל זמן שלא ימצא פתרון מדיני ותופסק הלחימה (דבר שאיננו נראה באופק), היקף הקריאה למילואים ימשיך להיות עצום, אלא אם תמצא הדרך להגדיל את סדר הכוחות. דרך אחת היא הגדלת מערך החובה. כך למשל, הקמת שלושה גדודים נוספים, תהווה תחליף לקריאה של 18 גדודי מילואים שהיו משרתים חודשיים בשנה. הדבר יהיה אפשרי רק אם יגוייסו החרדים. מערך המילואים משווע לכך ודורש זאת. בכל שיחה עם מפקדים או חיילים הם מזכירים זאת, ואם יש נושא שחיילי המילואים מכל קצוות הקשת הפוליטית לא מתווכחים עליו הוא גיוס החרדים. נושא זה מרתיח את דם אנשי המילואים, והוא כך נדמה, הנושא היחידי שיוציא את אנשי המילואים לרחובות.
אבל יש דרך נוספת להגדלת היקף מערך המילואים והיא מיצוי פוטנציאל חיילי המילואים שכלל לא נקראו לשירות. ובואו נבחן את המספרים: 500 אלף חיילים המצויים בגיל השירות קיבלו במהלך השנים פטור משרות. מהם מעט למעלה מ-100 אלף בגלל גיל הקרוב לגיל הפטור, 172 אלף קיבלו פטור בגלל צמצום הכוחות (בהם 40 אלף לוחמים), ו-220 אלף קיבלו פטור "מסיבות נוספות" (הגדרה שאינה ברורה דיה). בנוסף, ישנם עוד כ-80 אלף שרשומים במאגרי הצבא או ביחידות שונות ושלא בצעו שרות מילואים מאז 7 באוקטובר, מהם 50 אלף השייכים או יכולים להיות שייכים ליחידות קדמיות בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה. דרישה זו עלתה כבר במסמך שנכתב על ידי כבר בנובמבר 2023, וגם הועלתה בועדת חוץ וביטחון של הכנסת אל גורמי אכ"א הבכירים ביותר ונתמכה על ידי חברי כנסת רבים. אך בנושא זה, הצבא גורר את רגליו.
איך שלא נסתכל על נתונים אלה, הכמויות גדולות ביותר וניתן להקים לא מעט יחידות מילואים חדשות
איך שלא נסתכל על נתונים אלה, הכמויות גדולות ביותר וניתן להקים לא מעט יחידות מילואים חדשות, בין אם על ידי חיילים שיש להם כשירות וידע מקצועי ורק צריכים ריענון, או כאלה שהם חסרי כשירות וידע ויגוייסו לשירות מילואים ארוך לצורך הכשרה מקצועית יסודית. הבעיה היא לא במספרים ובמצאי, הבעיה היא ברצון של הצבא להשקיע מאמץ עליון להקמת יחידות אלה. הרבה יותר קל ונוח לקרוא פעם אחר פעם לגדודים פעילים, בעלי ניסיון, מקצועיות, ומערכת פיקוד מוסדרת וטובה. להקים יחידה חדשה זה ממש לא פשוט, אבל גם ממש נדרש.
בראשית המלחמה חזרו לשירות מפטור כ- 22 אלף חיילים (ביוזמתם) ומהם שירתו למעלה מעשרה ימים כ-17 אלף. בנוסף, צה"ל הקים מספר יחידות מילואים חדשות: בין השאר, הוקמה יחידת השיריון "עוף החול" (ביוזמה חיצונית של החיילים), הוקמה חטיבה שבינתיים פורקה ויחידותיה צורפו לאוגדות שונות, ובנוסף מוקמת אוגדת דוד הכוללת בעיקר חיילי מילואים ותיקים.
מהלכים אלה טובים וראויים אבל כל אלה, אינן יחידות מילואים של הדרג הראשון. מתוך מאות אלפי החיילים שהוזכרו לעיל, ניתן להקים לא מעט יחידות קדמיות באיכות גבוהה שיכולות להצטרף למאמץ המלחמתי ובכך להקטין את הנטל.
צה"ל, שצריך להיות הגורם הראשון שאמור לראות את קשיי המערך, לחפש פתרונות, ליישם אותן במהירות, הוא זה שעומד מנגד ועושה הרבה הרבה פחות ממה שהיה אפשר
ועדת החוץ והביטחון מבקשת ודורשת מזה מספר חודשים מנציגי צה"ל המתייצבים לדיונים בועדה לטפל בנושא ולמצות את הפוטנציאל הקיים. צה"ל, שצריך להיות הגורם הראשון שאמור לראות את קשיי המערך, לחפש פתרונות, ליישם אותן במהירות, הוא זה שעומד מנגד ועושה הרבה הרבה פחות ממה שהיה אפשר. הדבר מרתיח את הדם.
לאור אבסורד זה, החליטו 11 מחברי ועדת החוץ והביטחון להניח על שולחן הכנסת הצעה חוק פרטית, המבקשת להבטיח כי צה"ל יגביר את מאמציו להרחבת פוטנציאל משרתי המילואים להקלת הנטל, ומבקשת לבחון את החזרתם לכשירות של יוצאי צבא שקיבלו פטור שלא מחמת גיל וללא סיבה מוצדקת. הצעת החוק מנחה את הרמטכ"ל למנות קצין בדרגת אלוף שיקים בתוך חודש מפרסום החוק מערך ייחודי למטרות אלו. בין המציעים חברי כנסת מהימין ומהשמאל, כולל רמטכ"ל וראש אכ"א לשעבר.
כך, במקום שצה"ל ידאג להגדלת היקף חיילי המילואים, באים חברי ועדת חוץ וביטחון ומבקשים לאכוף על הצבא לבצע פעולות שהיה הוא צריך לבצע בעצמו כבר מזמן.
תא"ל (מיל.) ד"ר אריאל היימן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר קצין המילואים הראשי הראשון
