ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (שני) הצעת חוק ממשלתית שתאפשר למשטרה לעשות שימוש במערכות צילום ביומטריות לזיהוי פנים במרחב הציבורי. בממשלה מקווים להביא את ההצעה להצבעה בקריאה ראשונה עוד לפני שמסתיימת הפגרה, אך נראה שבשל התנגדות מצד מומחים וארגוני זכויות אדם זו לא תהיה משימה פשוטה להשלים את החקיקה שלה. מה אומר חוק "האח הגדול"? איך זה יעבוד אחרי שהחוק יעבור סופית ומדוע קיים חשש שיפגע בחפים מפשע? עושים סדר.
מה אומר החוק?
החוק יתיר למשטרה להציב מצלמות ניידות או קבועות שיאפשרו זיהוי ביומטרי של אנשים במרחב הציבורי בזמן אמת, ולעשות שימוש בצילומים אלו למניעת עבירות או לחקירה של חשודים בעבירות. ביולי האחרון אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לביטחון לאומי הצעת חוק שהסדירה את הצבתן והפעלתן של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי והשימוש בהן על-ידי המשטרה רק לזיהוי חפצים, לרבות לוחיות רישוי. כעת מבקשים בממשלה להסדיר גם שימוש במצלמות המיוחדות לזיהוי פנים.
מה מטרת הצעת החוק?
החוק נועד לאפשר למשטרה לגלות ולסכל עבירות פשע חמורות וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע שלהן. מטרות נוספות הן מניעת פגיעה חמורה בביטחון הציבור, איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו ואכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי מגודר או אכיפת צווי הרחקה ממקום ציבורי. לטענת הממשלה, אמצעים אלו שיינתנו למשטרה מהווים כלי יעיל ואפקטיבי שיאפשר לה לבצע את תפקידה בשמירת הסדר הציבורי והגנה על שלום הציבור וביטחונו.
מדוע החוק לא קודם בכנסת הקודמת?
בממשלת בנט-לפיד החוק הגיע פעמיים לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ונתקע בגלל ערר שהגישה השרה לשעבר פנינה תמנו שטה, שהייתה חברה בוועדה. הערר דרש מהמשטרה להתחיל קודם בפיילוט שיוודא שהמצלמות עומדות ביעדים מוגדרים ולא פוגעות במיעוטים, אלא פועלות באכיפה שוויונית. הפיילוט אמור היה לקבוע יעדים ברורים, שיוצגו לגורם חיצוני שיבחר היועץ המשפטי לממשלה תחת פיקוח חוץ ארגוני, כלומר לא רק בפיקוח דרגים בכירים במשטרה. התנאי היה שרק אם הניסוי יוכתר כהצלחה - היועץ המשפטי לממשלה יוכל להתיר את השימוש במערכת. אלא שהפיילוט לא יצא לדרך ובכך החוק נתקע. בממשלה הנוכחית ויתרו על הדרישה מהמשטרה לתקופת הניסיון הזו.
איך המשטרה תשתמש בצילומים?
מדובר במערכות צילום שכוללות יכולות עיבוד המאפשרות צילום של אנשים, והשוואתם למידע מזוהה שהוזן למערכת בעניינם, באופן שעשוי לאפשר לזהות את האדם המצולם, למצוא אותו בזמן אמת או בצילומים מיום אחר. לשם הפעלת מצלמות ביומטריות תידרש תשתית עובדתית המצביעה על סבירות גבוהה לכך שהפעלת המצלמה הביומטרית הנייחת נדרשת לצורך מבצעי קונקרטי בהתאם למטרות שהוגדרו (לגלות ולסכל עבירות פשע חמורות, מניעת פגיעה חמורה בביטחון הציבור וכו'), בכפוף לאישור של קצין בדרגת ניצב-משנה ממערך החקירות והמודיעין לפרקי זמן קצרים של עד שלושה חודשים, ולא יותר משנה במצטבר שלאחריה יידרש אישור של קצין בדרגת תת-ניצב לכל הפעלה.
מי עומד מאחורי הצעת החוק?
המשטרה היא זו שמעוניינת שהצעת החוק תעבור כדי שהסמכויות שתקבל יעוגנו בחוק. זו הפעם השלישית שהצעת החוק הזו מגיעה לשולחן ממשלות ישראל בשנתיים האחרונות והפעם נראה שמתכוונים ללכת איתה עד הסוף. בממשלת בנט-לפיד הובאה הצעת החוק פעמיים לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך לא קיבלה את אישורה בשל ההתנגדות שנתקלה בה ונבלמה. בממשלה הנוכחית, מי שמגיש את הצעת החוק הם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר המשפטים יריב לוין, מתוך מטרה לאפשר למשטרה עוד אמצעים לבצע את תפקידה.
איך נדע שהמשטרה לא תעשה שימוש לרעה במצלמות?
לא נדע בוודאות, אך ההצעה כוללת סייגים שונים להפעלה. חלקם הוכנסו בעקבות דרישות הייעוץ המשפטי לממשלה, שנועדו לשפר את ההגנה על פרטיות האזרחים כמו מחיקת נתונים ביומטריים שלא זוהו בזמן אמת תוך 72 שעות, או אמירה שאין בהצבת המצלמה "כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש" וגם הוחלט שהצבת והפעלת המערכות יוגבלו לעבירות של "פשע חמור", רק למטרות של מניעה, סיכול וגילוי של עבירות שעונשן שבע שנות מאסר ויותר.
המצלמות יוכלו לשמש את המשטרה לעצור מפגינים במחאה?
לא, זו לא מטרת החוק. להצעת החוק נוספה הבהרה שמורה על כך שהמצלמות לא יוצבו באירועים של חופש הביטוי. מדובר בתגובה לטענות שנשמעו מצד ארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית ביממה האחרונה. כמובן שאם יהיו מפגינים שיבצעו עבירות חמורות על החוק, אז המשטרה כן תהיה רשאית לפעול באמצעות מערכת הצילום הביומטרי.
אם יש את המגבלות על השימוש במצלמות, למה עדיין קיימים חששות מפגיעה בציבור?
החשש נובע מכיוון שהפיקוח החיצוני על שימוש המשטרה בכלי הדרמטי הזה הוא מוגבל. הצעת החוק עוד לא הגיעה לכנסת וכבר עכשיו מעוררת חששות רבים באשר לחופש התנועה, פגיעה בפרטיות ושיטור יתר כלפי אוכלוסיות מסוימות. האישורים להפעלה והצבת מצלמות ביומטריות הם פנים-משטרתיים, על-ידי קצין בדרגת ניצב ומעלה וללא פיקוח בית משפט, ולטענת המתנגדים ההסדרים בתזכיר משאירים טווח רחב של פעילות עבור המשטרה.
אכן, המשטרה תצטרך לדווח למשרד היועצת המשפטית לממשלה, ואחת לשנה גם לוועדה לביטחון לאומי בכנסת, אבל הסדרים דומים של דיווח לא עזרו כשדובר במערכת "פגסוס" והובילו לשימושים שהם מעבר לסמכות המשטרה. מערכות הצילום של המשטרה יוכלו לצלם את כל מי שעובר ולהשוות בזמן אמת בינו לבין מאגר ביומטרי שנמצא אצלם במשטרה והדאגה היא שכל האזרחים יהיו תחת מעקב המוני.
התייחסות השר לביטחון לאומי בן גביר לחוק
יש מדינות בעולם שמאפשרות שימוש במצלמות כאלו?
כן, בארצות הברית נעשה שימוש של המשטרה בזיהוי הביומטרי בזמן אמת, אך הוא הופסק בערים רבות, בעיקר בשל הפרופיילינג לאפרו-אמריקנים והנזק החברתי שזה יצר ואחרי שהתברר שזה הוביל לשורה של מעצרי שווא.
מתי החוק יאושר?
כרגע בקואליציה נחושים לקדם את החוק. אחרי אור ירוק מוועדת השרים לחקיקה, הצעת החוק צפויה לעבור עוד כמה שינויים ואז מקווים בממשלה להביא אותה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת כבר במהלך הפגרה - כלומר, לפני 15 באוקטובר. אחר כך היא תעבור לטיפול ועדת החוקה או הוועדה לביטחון לאומי, להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הליך החקיקה יכול להסתיים בתוך חודשים ספורים ואז החוק ייכנס לתוקף.
פורסם לראשונה: 22:52, 18.09.23
