שיגור טילים בליסטיים במסגרת תרגיל באיראן בדצמבר
שיחות הגרעין הלא-ישירות בין איראן לארה"ב הסתיימו אמנם שלשום (רביעי) בקטאר ללא הכרזה על התקדמות, אולם באיראן כבר הצהירו שהם נערכים לשלב הבא במשא ומתן. למרות המהמורות, ייתכן שהוא יסתיים בהסכם גרעין מחודש שיחזיר לתוקף את הסכם הגרעין שטראמפ פרש ממנו, שנחתם על ידי הנשיא אובמה והמעצמות האחרות ביולי 2015.
ההסכם המחודש אמור להקפיא לשנים ספורות את העשרת האורניום באיראן ולחדש במלואו את הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם על מתקני העשרת הגרעין באיראן. לא כל נקודות המחלוקת בין איראן לארה"ב נפתרו, אבל לשני הצדדים יש אינטרס חזק מאוד שהמשא ומתן הנמשך יותר משנה יסתיים בהשגת הסכם חתום בין הצדדים.
8 צפייה בגלריה
שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדאללהיאן עם עמיתו מהאיחוד האירופי ג'וזף בורל
(צילום: AFP)
האינטרס האמריקני הוא שהנפט והגז האיראניים יזרמו מחדש במיליוני חביות לשוק הנפט העולמי ויחליפו את הנפט והגז הרוסיים. כתוצאה מכך, תיבלם עליית מחירי האנרגיה שהחלה בעקבות המלחמה באוקראינה ועמה גם תיבלם האינפלציה בארה"ב, ויגדלו סיכוייהם של הנשיא ג'ו ביידן והדמוקרטים בבחירות האמצע בארה"ב שיתקיימו בנובמבר. האינטרס האיראני זהה לאינטרס האמריקני – כשיוסר אמברגו הנפט מעל איראן, היא תוכל ליהנות מסכומי כסף אדירים שיזרמו לקופתה המדולדלת של טהרן.
בחודשים האחרונים מתגברות המחאות באיראן על המצב הכלכלי, והפרלמנט לוחץ על הנשיא איברהים ראיסי להגמיש את עמדותיו כדי למנוע התקוממות עממית עקב הכלכלה האיראנית הנמצאת במשבר מתמשך. לאיראן יש אינטרס נוסף: הכסף – או יותר נכון עשרות המיליארדים שהמערב הקפיא במסגרת הסנקציות – שיאפשר למשמרות המהפכה ולתעשיות הביטחוניות האיראניות לחדש ביתר שאת את ייצור הכטב"מים, הטילים הבליסטיים וטילי השיוט במאות ובאלפים, ואף לחמש בטילים מדויקים את חיזבאללה, שמשווע לסיוע כספי, את המיליציות השיעיות בעיראק, את החות'ים בתימן, וכמובן – לממן תנופת התבססות חדשה בסוריה.
הבוננזה הזאת כנראה שתביא את האיראנים לעשות ויתורים מתמידים. התמורה תהיה הורדת כמויות האורניום המועשר בכל הרמות לכמה מאות קילוגרמים, בהפסקת הפיתוח והייצור של צנטריפוגות חדישות, שבאמצעותן אפשר להעשיר אורניום במהירות שהיא גבוהה כמעט פי שמונה מהמהירות שבה מועשר אורניום לכל הרמות בצנטריפוגות הישנות שאיראן עדיין מפעילה.
8 צפייה בגלריה
האמריקנים רוצים חלופה לנפט הרוסי, האיראנים מעוניינים בהסרת הסנקציות. ביידן וראיסי
(צילום: AP, EPA)
אבל גולת הכותרת מבחינת המערב היא חידוש הפיקוח המלא והדקדקני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), כולל הפעלה מלאה של המצלמות וגישה מיידית לתוצריהן. האיראנים לא רק מעשירים כעת אורניום עד לרמה של 60%, שקרובה מאוד לרמה הנדרשת לחומר בקיע (90% העשרה), אלא גם לאחרונה שיתקו בהדרגה את מצלמות הפיקוח של האו"ם באופן שכרגע לא ברור בדיוק כמה אורניום העשירה איראן ולאיזו רמה.
אין טעם להתעכב על נקודות המחלוקת במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, וצריך להמתין ולראות לאיזה הסכמות יגיעו בקטאר. אבל טעות היא להניח שלישראל אין שום יכולת להשפיע על תוצאות המשא ומתן הזה, כפי שטוענים מומחים רבים אצלנו. בניגוד לתקופת אובמה, שבה באמת לא הייתה לישראל יכולת ממשית להשפיע על תוצאות המשא ומתן, הפעם בתקופת ביידן ואנשי ממשלו יש לישראל יכולת להשפיע ישירות, באמצעות המגעים שמנהלים במערכת הביטחון והמוסד עם מקביליהם האמריקנים, ובאמצעות הלובי היהודי החזק בארה"ב שמשפיע על המפלגה הדמוקרטית, ובעקיפין, גם על סיכוייו של ביידן להיבחר לתקופת כהונה שנייה.
הוכחה לכך שישראל משפיעה על ארה"ב היא החלטת הנשיא ביידן שלא לשנות את הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור, כפי שדרש הנציג האמריקני לשיחות עם האיראנים, רוברט מאלי. החלטת ביידן שלא להיענות לדרישה האיראנית בעניין זה היוותה ניצחון חשוב לראש הממשלה דאז בנט ולשר הביטחון בני גנץ.
האיראנים מנסים כעת לרכך את דרישתם, ולבקש שהאמריקנים יסירו את הסנקציות מעל התאגיד הכלכלי הענק של משמרות המהפכה, שנותן עורק כלכלי לא רק למשטר באיראן, אלא גם לכוח קודס השואף לזרוע חוסר יציבות במזרח התיכון באמצעות פעילות טרור. הארגון הכלכלי הזה, "אל ענביה" שמו, חשוב מאוד לשרידותו של המשטר בטהרן, וייתכן שהאמריקנים ייכנעו בעניין זה. כמו כן, ייתכן שהם ייתנו ערבויות דיפלומטיות לאיראנים – ולפיהן גם אם ביידן לא ייבחר לתקופת כהונה שנייה, הנשיא הבא לא יוכל לעשות כמעשה טראמפ ולהטיל עליהם מחדש את הסנקציות שביידן יסיר מעליהם במסגרת ההסכם המחודש.
לעכב ככל האפשר את הגרעין האיראני, או ללכת על ראש המשטר?
כל זה מביא לקדמת הבמה ויכוח המתנהל בחדרי חדרים בין אגף המודיעין של צה"ל וחלק מאלופי המטכ"ל, לבין ראש המוסד דוד ברנע וראשי האגפים בארגונו. הוויכוח הוא בשאלה מה ישרת טוב יותר את אינטרס הביטחון הלאומי של ישראל – סיום מוצלח של המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן על חידוש הסכם הגרעין, או שדווקא כישלון המשא ומתן הזה, שיגרום לכך שאיראן תמשיך להעשיר אורניום בכל הרמות, תייצר ממנו מתכת אורניום ובקרוב יהיה בידה מספיק חומר בקיע לייצר ממנו בין שניים לשלושה ראשי קרב גרעיניים שאפשר להרכיב בראש טיל בליסטי מדויק ויכוון לישראל.
8 צפייה בגלריה
ויכוח בשאלה מה ישרת טוב יותר את האינטרס הישראלי. ראש המוסד ברנע וראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה
(צילום: דובר צה"ל, רועי אברהם, לע"מ)
הוויכוח הזה בתוך המודיעין הישראלי וצה"ל אינו עקר וחסר חשיבות, כפי שכבר נאמר – לישראל יש יכולת מסוימת להשפיע על עמדות ארה"ב במשא ומתן המתנהל בקטאר. אבל הוויכוח הזה הוא חשוב מפני שהוא משקף שתי גישות אסטרטגיות שונות להתמודדות עם איראן: לא רק בשאלה איך מונעים מאיראן נשק גרעיני, אלא בכלל איך מתמודדים עם כוונתה של איראן להתיש את ישראל באמצעים קונבנציונליים ולא-קונבנציונליים (נשק גרעיני) ובסופו של דבר למחוק אותה מהמפה.
הגישה שאותה מוביל ראש אגף המודיעין של צה"ל, האלוף אהרון חליוה, אומרת שישראל צריכה לתמוך בכל מה שיעכב את העשרת הגרעין באיראן ואפילו יחזיר אותה שנה אחורה, ובעיקר – ישראל צריכה לתמוך בכל מה שיאפשר את חידוש הפיקוח הדבקני על מערכי העשרת האורניום באיראן. בלי מערכים אלה, שירותי הביון המערביים מגששים במידה רבה באפלה לגבי השאלה לאן הגיעה תוכנית העשרת האורניום האיראנית וכמות החומר הבקיע ברמה גבוהה (מ-20% ומעלה) שיש בידי איראן.
חתימה על הסכם שיחדש את הבנות אובמה מ-2015 יחזיר את תוכנית העשרת האורניום של איראן כמעט שנה אחורה וגם יעכב את פיתוח וייצור הצנטריפוגות המתקדמות והמהירות להעשרת אורניום. לא מדובר בשיבוש לטווח זמן ארוך, אבל בסך הכול – עיכוב לשנתיים, על פי הערכות שונות, ועל פי סעיפי ההסכם הישן מ-2015.
אולם בשנתיים האלה צה"ל יוכל להשלים את הכנותיו למערכה צבאית גדולה שתמנע מהאיראנים הגעה ליכולת גרעינית ממשית למשך חמש שנים לפחות. וחשוב יותר, צה"ל יוכל לעשות זאת ביעילות רבה יותר, בזמן קצר יותר, ולשלם מחיר קטן יותר באבידות ובהרס שייגרמו לעורף הישראלי כתוצאה מעימות שיהיה כנראה בכמה חזיתות כולל עם חיזבאללה בלבנון, עם הסורים, עם המיליציות השיעיות בעיראק ועם חמאס והג'יהאד האיסלמי בעזה. זו הגישה שמקובלת כעת על חלק ניכר מאלופי המטה הכללי.
לעומת זאת, ראש המוסד דוד ברנע טוען שכל הסכם שייחתם ואשר יזרים מיליארדי דולרים במשך שנים לקופת האוצר האיראנית יהיה הסכם גרוע, ולדבריו היעדר הסכם יהיה טוב ממנו. ברנע ואנשיו אומרים שבכל מה שנוגע להעשרת האורניום, הסוסים כבר ברחו מהאורווה. מדעני איראן שולטים במלואם במה שמכונה "מעגל הדלק", כלומר – תהליך העשרת האורניום.
המדענים האיראנים יודעים להעשיר אורניום לכל רמה שירצו בה כמעט מהיום למחר, והם גם יכולים לעשות זאת במהירות הגבוהה יותר מפי שלושה מהמהירות שבה העשירו אורניום לפני שהנשיא טראמפ פרש מהסכם הגרעין במאי 2018. הם פיתחו צנטריפוגות מהירות, IR-6 ו-IR-8, וגם אם יידרשו לפרק את הצנטריפוגות שכבר ייצרו, הם יכולים להקים את מערכי הצנטריפוגות מחדש בתוך פחות מחצי שנה. בקיצור, חתימה על הסכם הגרעין המחודש רק תעכב במקצת את תוכנית העשרת הגרעין של איראן.
ולעומת זאת, ועוד פחות מ-8 שנים, איראן תוכל להעשיר אורניום בכמויות בלתי מוגבלות לכל רמה שתרצה, עם לגיטימציה מלאה של העולם המערבי ושל האו"ם. עדיף שזה לא יקרה. רווח של שנתיים-שלוש לא שווה את זה שלאיראן יהיה כסף לייצר טילים וכטב"מים, לחמש את חיזבאללה ולמנוע התקוממות עממית שתאיים על שרידות המשטר.
אשר לפסק הזמן שדרוש לישראל כדי להתכונן למערכה צבאית או למלחמה אזורית שתיפתח נגדנו אם נתקוף את איראן – זה יש לנו ממילא. מדוע? מפני שאיראן, לפי מיטב המידע שבידיי שירותי המודיעין של המערב וישראל, עדיין לא חידשה את העבודה על פיתוח וייצור מנגנון וליבת הנפץ של הנשק הגרעיני, והיא בוודאי עדיין לא הצליחה למזער אותו לכדי ראש קרב שאפשר להרכיבו בראש בטיל בליסטי או אפילו להטילו ממטוס שיש בידי חיל האוויר האיראני. יידרשו לאיראן שנתיים כדי לפתח את מתקן הנפץ ולמזער אותו לידי ראש קרב, מה גם שהיא עוד לא התחילה במאמצים רציניים בכיוון הזה.
חיסולו של מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה כנראה הנחית מכה קשה על המאמצים בתחום זה. ולכן ממילא יש לצה"ל, בלי הסכם גרעין מחודש בין איראן למעצמות, שנתיים ויותר שהוא זקוק להן. ואין זה משנה כמה חומר בקיע איראן תמשיך לייצר. שירותי הביון המערביים יידעו פחות או יותר במקורותיהם גם בלי פיקוח של סבא"א, כמה חומר בקיע יש בידי האיראנים, והעיקר שלאיראן לא תהיה לגיטימציה לייצר חומר בקיע כשיפוג תוקפו של ההסכם.
אבל מה שחשוב יותר מכול היא התפיסה האסטרטגית שמוביל המוסד. התפיסה הזאת אומרת שכל עוד ישלוט בטהרן ובאיראן משטר של אייתוללות שיעים קנאים, יהיה ביטחונה של ישראל בסכנה מתמדת. ולכן, רק כאשר המשטר בטהרן יוחלף או יתחלף, יש סיכוי שהאיום הגרעיני הנשקף לנו באיראן וגם האיומים הקונבנציונליים מצד איראן ושלוחיה יוסרו מעל ראשה של ישראל.
הסרת הסנקציות מעל איראן כעת תאפשר למשטר האייתוללות לשרוד ותייצב את מעמדו בקרב האוכלוסייה באיראן, וזה מנוגד לאינטרס הלאומי הישראלי, ולכן המוסד מתנגד להסכם הגרעין. המוסד וגם אמ"ן פועלים גם בכיוונים אחרים כדי לערער את אמון העם האיראני במשטר השולט בו ביכולותיו. אם באמצעות מכות גמול בסייבר, ואם באמצעות פעולות אחרות שחושפות את חוסר האונים של המשטר האיראני להגן על עצמו.
הגישה הזאת שהולכת על ראשו של המשטר האיראני שונה מהגישה הצבאית, מהגישה של אמ"ן שמטפלת רק באיום הגרעיני. להערכתי, הגישה הזאת היא הגישה הנכונה וזו גם הסיבה הלא ממש מפתיעה שהרמטכ"ל אביב כוכבי דווקא נוטה לצדד באסטרטגיה שמוביל ראש המוסד דוד ברנע.
