בית המשפט העליון דן היום (שלישי) פעם נוספת, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בסוגיית חוקיות החיפוש המשטרתי בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו החשודים במעורבות בהטרדת עד המדינה שלמה (מומו) פילבר. ynet העביר בשידור חי את הדיון מבית המשפט העליון.
במרץ השנה קבע העליון כי יתקיים דיון נוסף בעניינם של הדוברים הבכירים של נתניהו, עופר גולן ויונתן אוריך, ויועציו, יוסי שלום וישראל איינהורן, במסגרת חקירת החשד להטרדת עד המדינה פילבר ב-2019.
העליון דן בחיפוש בטלפונים של יועצי נתניהו
(צילום: לע"מ)
"מה הבטיחו לך מומו?": תיעוד מהטרדת עד המדינה פילבר
הם נחקרו בחשד למעורבות בהטרדת פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ועד המדינה בתיק 4000, באמצעות מכונית מצוידת ברמקולים שנשלחה לביתו. בהחלטת העליון הקודמת נדחה הערעור של השניים על החלטת בית משפט המחוזי בת"א לאשר חיפוש בטלפונים הניידים שלהם במסגרת החקירה. במהלך הדיון טענו נציגי היועצים, בהם עו"ד עמית חדד, כי החיפוש בפלאפונים של היועצים נעשה בצורה בלתי חוקית - ללא צו חיפוש וללא ידיעתו של הנחקר שזכותו לסרב לחיפוש.
עו"ד חדד אמר: "אני טוען שהמדינה באה להלבין את מעשיה, כיוון שהיא יודעת שהשגת החומרים תיפסל בבית המשפט. הניסיון להלבין - דבר חמור. בית המשפט לא יכול לתת לזה יד". הוא המשיך: "לא יכול להיות שביהמ"ש יתעלם מפגיעה מהותית קשה מאוד מהזכות להליך הוגן גם בשלב החקירה. במקרה שלנו בשלב החקירה דווקא שם הזכות להליך הוגן בוערת במלוא עוצמתה, ודווקא שם אנחנו משאירים את האדם החשוף".
הדיון נערך בפני הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ויוסף אלרון. נשיאת העליון השיבה לחדד: "הנזק כבר נעשה, החומר בידי המשטרה, הסעד היחיד האפקטיבי שיש לכם זה שלא יהיה קביל בהליך פלילי אם יהיה כזה".
בהתאם להחלטת בית המשפט שלשום, הדיון מצולם ומועבר בשידור ישיר באתר בית המשפט העליון ובחשבון הטוויטר של דוברות הרשות השופטת, כחלק מפיילוט בעליון של העברת שידורים חיים מדיונים.
חדד המייצג את דובר משפחת נתניהו, טען כי "בית המשפט מדבר בשורת החלטות על הטלפון הסלולורי כמקום הסודי ביותר מחוץ לגוף האדם". לדבריו, "בחדר החקירות לא אומרים לו (לגולן) מה מטרת החקירה והדבר הראשון שאומרים לו זה 'תביא את הטלפון שלך', הוא אומר שהוא ברכב ואז סגן ניצב מחפש לו ברכב תופס את הטלפון וחוזר פנימה. פקד מבקשת ממנו לעיין בנייד בלי שהיא מגלה לו שמותר לו לסרב והוא לא יעמוד לחובתו".
הוא המשיך: "לטעמינו לא ניתן לחדור אליו מהסכמה מדעת. נהלי המשטרה שמחייבים החתמת טופס הסכמה לא קרו. גולן רואה שהחיפוש הולך הרחק ממה שהתייחסו אליו והוא מבקש לעצור את החיפוש והחיפוש נעצר. שאיינהורן (יועצו של נתניהו) נחקר, גם המשטרה עדיין ללא צו חיפוש. למה לא הלכתם לבקש צו?". הוא סיפר כי רק יממה לאחר שפנו ליועמ"ש אביחי מנדלבליט הגיעה המשטרה עם בקשה לצו חיפוש מבית המשפט ואמר: "בבקשה אין רמז רחוק שהייתה חדירה לא חוקית כבר ארבע פעמים. אין אפשרות אמיתית בשיטת המשפט שלנו שיבוא צד להתוודות על חטאים. שוטר שיודע שהצד השני טוען שהייתה הפרה הוא חייב לומר זאת".
נזכיר כי ארבעה יועצי תקשורת של נתניהו חשודים במעורבות בהטרדת עד המדינה פילבר. המשטרה מעוניינת לחפש בפלאפונים הניידים שלהם במסגרת החקירה, אולם הדוברים מתנגדים וטוענים שזכויותיהם נפגעות. ההחלטה של העליון בסוגיה הספציפית יכולה להשליך על הסוגיה העקרונית של חיפושים ממוקד בניידים של חשודים אחרים.
תזכורת לאירוע עצמו - באוגוסט 2019, בזמן מערכת בחירות, עברה מכונית מצוידת ברמקולים ליד ביתו של פילבר בפתח תקווה, ומתוכה נשמעו קריאות על היותו עד מדינה: "פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך? מומו, השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד".
המשטרה פתחה בחקירה והגיעה למסקנה שהמכונית קשורה לבכירים ביותר בקמפיין הליכוד. בעקבות כך נפתחה חקירה פלילית בחשד למעורבות בהטרדת עד נגד ארבעת המעורבים - עופר גולן, דובר משפחת נתניהו, יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן.
החקירה המשטרתית עדיין מתנהלת, אבל היא תלויה כך לפי הפרקליטות, בעריכת חיפוש ממוקד בניידים של הדוברים, אלא שזה מתעכב כל עוד העליון לא הכריע בסוגיה.
הדיון עסק בעתירה נוספת, שגם היא קשורה לסוגיית חוקיות חיפוש המידע במחשבים וניידיים. עורך הדין קובי סודרי שמייצג בתיק הנוסף סיפר: "אצל אדון שמעון, מרשי, היה מהלך שגרתי. הוא הגיע לחקירה והשוטר אמר לו להביא לו את הטלפון ולא אמר לו למה. לא אמר שמתכוונים לחפש בו. לא החזיק בצו חיפוש. שמעון נתן, נחקר, מסר גרסה ושוחרר הביתה. אחרי יומיים שלושה של מעצר בית ביקשנו בקשה להחזרתו של הניידף כי אין צו חיפוש.
"שופט השלום עודד מורנו קבע דיון. אני מבקש צו ביניים שלא יעשו שום פעולות בנייד עד לדיון. ואז הולכת המשטרה ביום שאחרי לשופט אחר במעמד צד אחד, לא מספרים לו על הבקשה להחזרת הנייד, ומקבלים ממנו צו חיפוש. ואז הם אומרים לשופט הראשון 'יש צו חיפוש'. מתברר שהוצא צו חיפוש בחשד לביצוע עבירת סמים, בגין חבילה שהגיעה לדואר ישראל על שם מר שמעון, שמתברר שאין לה בסיס ראייתי. אפשר לתהות איך קרא שהוצא צו חיפוש מבלי שהיה בסיס ראייתי? הדיון במעמד צד אחד (המדינה מול השופט-ג.מ). אני מבקש רק שתהיה זכות טיעון, שישמעו את הצד של הלקוח".
עורכת דין נעמי גרנות מפרקליטות המדינה, הביעה חשש כי שינוי בהלכה (בסוגיית החיפוש) "יסכל את הליך החקירה בישראל ולא יאפשר הליך חקירה כמו שצריך, מהיר וחשאי, ולמעשה יסכל אפקטיביות של כל חקירה פלילית בישראל. נקודת המוצא היא שבשלב החקירה יש אינטרס ברור לנחקר שהוא גם חשוד, לא לשתף פעולה עם המשטרה. לא לחשוף את העובדה שחטא ופשע".
