אחרי כשלושה חודשים, בג"ץ דן היום (שני) פעם נוספת בעתירות סיעת העבודה והתנועה לאיכות השלטון נגד חלוקת רישיונות הנשק בידי המשרד לביטחון לאומי, שקוראות בין היתר לפתוח בחקירה פלילית נגד השר איתמר בן גביר ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה. העותרים קראו כי "יש סכנה ברורה לחיי אדם", והשופט יצחק עמית ציין כי המספרים גדולים באופן משמעותי ממה שחשב.
העתירות מציינות כי הרישיונות אושרו בחוסר סמכות, ואף על-ידי פקידים שלא הוכשרו לכך. בפתח הדיון ציינו העותרים כי "אי אפשר לחכות עם זה. יש עוד ועוד מקרים של רצח ברחובות שבהם נעשה שימוש באותם כלי נשק. פוטנציאל הפגיעה כבר התממש".
התנועה לאיכות השלטון בעתירה כנגד השר לביטחון לאומי על מנת למנוע מפקידי המשרד מלעסוק במתן רישיונות לכלי ירייה - ביהמ"ש העליון
לדברי נציגי העותרות, "יש מקרים טרגיים שאנשים נרצחו באמצעות כלי הנשק. אנחנו מבינים שחקירה פלילית יכולה לקחת גם שנה וחצי, אבל זה הגיוני שנחכה כל כך הרבה זמן עד שהמדינה תחליט מה עושים עם כלי הנשק שנמצאים בידיים הלא נכונות? הם הגיעו למי שלא צריך לשאת אותם".
נציגת המדינה עו"ד דניאל מרקס טענה, בדומה לדיון הקודם, כי "החקירה עוד מצויה בעיצומה ואנחנו חוששים לשיבוש של הליכי החקירה". הרכב השופטים, בראשות השופט עמית, החליט לעבור לדיון "במעמד צד אחד" כדי לאפשר למדינה להציג את הפרטים החסויים לדבריה.
אחרי שהתחדש הדיון אמר עמית: "שמענו את הנתונים במעמד צד אחד, והבנו שהמספרים הנוגעים לכלי הירייה שחולקו על-ידי גורמים לא מוסמכים - הם אחרים והרבה יותר גדולים ממה שהבנו בהתחלה". עוד אמר כי בית המשפט יחליט האם לתת למדינה לשקול התליה (הקפאת רישיונות) של כמה מהנשקים. "האם לקחת את כל כלי הנשק? האם להתלות? אנחנו נשקול את זה. הנטייה היא לא לאסוף, אנחנו שוקלים התליה", אמר. למעשה, בית המשפט הודיע שלנוכח תשובת המדינה שתוגש בנושא, הוא ישקול אם להקפיא חלק מרישיונות הנשק שכבר ניתנו.
ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה בעת הגשת העתירה, נכחה בדיון. היא מסרה כי "מסתבר שהמצב עוד חמור בהרבה משהעזנו לחשוב. מדיר שינה לגלות כיצד חולקו כל כך הרבה רישיונות נשק במשרד לביטחון לאומי, על-ידי אנשים שראש הרכב השופטים הגדיר בפשטות כ'גורמים לא מוסמכים'. השר העבריין בן גביר מסכן את החיים של כולנו, ואני אמשיך להילחם בזה בכל הדרכים העומדות לרשותי - בבית המשפט ובכנסת".
עוד בדצמבר 2023, חודשיים בלבד אחרי פרוץ המלחמה, טענו בייעוץ המשפטי לממשלה כי חלק מרישיונות הנשק שאושרו מאז 7 באוקטובר חולקו שלא כחוק. בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת אמר עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כי "המשרד לביטחון לאומי ניסה לספק דרכים יצירתיות למתן הרישיונות, חלקן התבררו בדיעבד כלא-חוקיות".
בדיון הקודם, שהתקיים בחודש יולי, ביקרו השופטים את המדינה על כך שרישיונות שניתנו ללא סמכות לא בוטלו. השופט עופר גרוסקופף שאל אז: "12 אלף רישיונות שחולקו על-ידי גורם לא מוסמך יישארו בידי האנשים?". השופטת יעל וילנר תהתה "איפה החשש לשלום הציבור?".
התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה כי חלוקת רישיונות לכלי ירייה על-ידי עובדים במשרות אמון במשרד לביטחון לאומי, בנות שירות ועובדי הכנסת נעשתה בחוסר סמכות, ולכן הרישיונות אינם חוקיים. לטענתה, הנחייתם של בן גביר ואוחנה לעובדיהם לאישור הרישיונות מהווה חשד סביר לביצוע עבירות פליליות, המחייבות פתיחה בחקירה פלילית או לפחות בהליך בדיקה מקדימה.
בעתירת מפלגת העבודה, שהוגשה בחודש מרץ, נטען כי הרישיונות ניתנו על-ידי פקידים זמניים שלא הוכשרו לכך, ובהם נושאי משרות אמון של בן גביר, ויותר ממחצית מהרישיונות הוענקו ללא ריאיון אישי - בניגוד לתקנות. כמו כן, העותרים טענו כי ניתנו רישיונות גם למי שהיה מנוע מכך בשל היסטוריה של אלימות.
