נינה ירדה מרכב ההסעה שמספק "המשרד" והחלה לפסוע לעבר חדר המלון הזול שאליו הוזמנה, באחת מערי המרכז. הנהג שהסיע אותה לכאן מכיר היטב את הנוהל: עליו לחכות לה, ממש בעוד כמה דקות היא תרד חזרה, תמסור לו אלף שקל ששולמו מראש ותשוב למעלה, אל ה"לקוח". אם הוא ירצה להאריך את הזמן, או ידרוש "תוספות", היא תרד שוב, תמסור לנהג עוד אלף שקל, ותחזור.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אחר כך היא תיכנס שוב לרכב ותיסע לעוד קליינט, ואז עוד אחד, ועוד אחד, כמו כמעט בכל ערב, מאז ש"נינה" (שם בדוי) נחתה בארץ ב-9 במרץ השנה. יכול להיות שחלק מהגברים שהיא תפגוש יהיו אלימים. יכול להיות שחלקם ידרשו אקטים מיניים מכאיבים ומשפילים. יכול להיות שחלקם ינסו לסמם אותה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחר כך היא תחזור לדירה שהסרסור שלה גובה ממנה עליה 200 שקל ליום, ותיפול ממוטטת על המיטה. וכך יחלוף עוד יום שגרתי בתעשיית הזנות בישראל.
5 צפייה בגלריה
''לא כולן באמת הבינו מה זאת 'העבודה'''. קורבנות סחר נשים בישראל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אבל נינה לא ידעה שהפעם, בחדר בית המלון ממתין לה מישהו אחר לגמרי. "אולג", מי שהזמין אותה לשם, הוא בכלל שוטר סמוי מימ"ר לכיש. הוא בן 48, כמעט שני עשורים במשטרה, מתמחה בחדירה לתוך ארגונים עברייניים. השם שלו בדוי, כמובן, כי אולג ממשיך לעבוד כשוטר סמוי גם כעת.
אבל המשימה שבגללה הגיע כ"לקוח" לחדר המלון, שונה מכל קודמותיה: עד כה, אולג הסתנן בעיקר לשורות של ארגוני סמים ואמל"ח. זו הפעם הראשונה שבה הוא חודר לארגון סחר בנשים. ומה שהוא ראה שם, ייחרת בו לתמיד.
"הופעלתי כסוכן סמוי לאורך הקריירה שלי חמש פעמים, חדרתי לארגוני פשיעה ולכנופיות של סוחרי סמים וסוחרים בנשק", הוא אומר בריאיון בלעדי. "אבל מבחינה רגשית - המשימה הזאת הייתה לי הקשה ביותר".
הזימון של נינה לבית המלון היה רק השלב הראשון בהשתלה של השוטר בתוככי הארגון. אולג רצה לאסוף מל"מ (מודיעין לפני מבצע), ולשמוע מנינה כמה שניתן - מבלי שהיא תחשוד - על האופרציה של הרשת, המנהלים שלה, הכספים שמתגלגלים שם.
השוטר הסמוי "אולג": "הם (הבוסים) מסתכלים על הבנות האלה רק בתור חתיכות בשר, וכמה כסף אפשר להרוויח עליהן. ביום הראשון שנפגשנו, בא אליו אחד הנהגים והביא ערימה של כמה אלפים. בוריס הרים את הכסף ונישק את השטרות מספר פעמים"
נינה לא ידעה את זה, אבל צוות החוקרים עקב אחריה כבר מהרגע שבו נחתה בישראל. חדר המלון המוזנח שאליו צעדה כדי לפגוש עוד קליינט, רוּשת על ידי החוקרים במצלמות ובמיקרופונים. השוטר הסמוי אולג מספר כי כדי שהיא לא תחשוד, הוא עימעם את האורות בחדר, והניח על השולחן בקבוקי שתייה חריפה.
"ואז נכנסת לחדר בחורה יפה", הוא משחזר. "דבר ראשון, היא ביקשה ממני מראש את ה-1,000 שקל לשעה, והוציאה את הכסף לנהג שהמתין לה בחוץ".
ואז?
"שאלתי אותה לשמה, ביקשתי ממנה לשבת מולי ליד השולחן, פתחנו קצת שתייה והתחלנו לקשקש. היא סיפרה לי שהיא באה מרוסיה (החוקרים, שפרטי הדרכון שלה היו בידיהם, ידעו שהיא מבלארוס - ש"מ), אז דיברתי איתה ברוסית והתחלתי לדובב אותה. נינה לא חשדה. היא רגילה לכל מיני קליינטים, ולא שאלה יותר מדי. בגדול, ברגע שהיא לוקחת ממך את הכסף, כל היתר זה על חשבון הזמן שלך, וה'תפקיד' שלה זה לעשות כל מה שאתה מבקש.
"אז אני קצת מדבר איתה, לשמוע מה יש לה להגיד, הרי היא גם בן אדם והשתדלתי לעשות את זה כשיחה חברית נחמדה. אבל מקצועית, מטרת השיחה שלי איתה הייתה להבין מי ואיך גייסו אותה, ובעיקר לשמוע ממנה האם היא יודעת שהובאה לעסוק פה בזנות. האם היא מבינה איפה היא נמצאת ומה היא עושה. ומתברר שהיא מבינה היטב ומדברת די ברור. שאלתי אותה למשל, מה היא עושה (עם הגברים - ש"מ), והיא ענתה לי: 'מה שאתה רוצה, תלוי כמה אתה משלם'".
מה היא מצליחה לספר לך על הארגון?
"אני שואל והיא מספרת לי מי הביא אותה לארץ ואיך, איפה היא גרה. מה היא עושה כשאין קליינטים - נשארת במלון שמקבלת מהסרסור ויושבת ומחכה שם עד שמתקשרים אליה. היא מספרת שבכסף שהיא מקבלת מהלקוחות היא משלמת שכירות. מותר לה לצאת החוצה, היא לא כלואה. אז תיאורטית, היא יכולה לברוח בכל שלב".
הבנת ממנה איך גייסו אותה?
"במקרה שלה, נינה עבדה קודם בדובאי וגויסה שם על ידי סוכנת שעובדת עם הארגון פה בארץ, וקיבלה, לפי החשד, דמי תיווך".
ואיך המפגש איתה נגמר?
"הסיטואציה הסתיימה בזה שאחרי כחצי שעה קיבלתי 'פתאום' שיחת טלפון - שהייתה מתוכננת, כמובן - והייתי צריך פתאום לעזוב. לא הייתה לה עם זה בעיה, להפך. היא הייתה מבסוטית מזה שקיבלה כסף מבלי שהייתה צריכה לעשות את מה שכביכול הוזמנה לעשות. המתנתי בחדר עוד כמה דקות כדי לוודא שאכן היא עזבה ויצאתי משם".
וכך המבצע לשתילת השוטר הסמוי אולג בתוך רשת הסחר בנשים יצא לדרך.
הכול התחיל ממודעת "דרושים" תמימה לגמרי, שפורסמה ברשת בינואר השנה. "המודעה הציעה לנהגים עבודה לשעות הלילה עם תנאים טובים, ותשלום לפי שעה", מספר מפקד ימ"ר לכיש, סנ"צ דורון אלוני. "מישהו הגיב שם: 'להעסיק נשים בזנות, זה לא חוקי', וזה הדליק אצלנו נורית אדומה. אז פתחנו בחקירה סמויה, כדי להבין מי עומד מאחורי המודעה. לא ידענו שעלינו על רשת בינלאומית של סחר בנשים, שהתנהלה בארץ".
החקירה הראשונית הזו הובילה לשני חשודים: לאיש שפירסם את המודעה, איל צבי ברוך, בן 54 מאשדוד; ולבוריס ברקן, בשנות ה-50 לחייו, מבת-ים.
סנ"צ אלוני: "אלה שני האנשים שנמצאים ברובד העליון של הרשת. בוריס, איש נדל"ן במקצועו, הוא המוח והכוח. איל הוא המגייס, המתפעל, איש הכספים והלוגיסטיקה. שניהם לפי החשד שותפים מלאים בניהול רשת, וכבר מההתחלה אנחנו מזהים שהם מפעילים נשים בזנות".
על פי חומרי החקירה שנאספו, התברר שהרשת כללה כעשר נשים בזנות, שהובאו לכאן בעיקר ממדינות חבר העמים לשעבר, ושונעו על ידי כמה נהגים ברחבי הארץ. לכאורה, התיק יכול להסתיים בנקודה הזו.
אם היה מוגש כתב אישום בגין סרסרות והבאת אדם לזנות, למשל, והשניים היו מורשעים, מדובר בעבירה שדינה עד חמש שנות מאסר. אבל החוקרים רצו להיכנס יותר לעומק, לפצח את הרשת הבינלאומית לסחר. עבירת סחר בבני אדם, אגב, נחשבת לחמורה בהרבה, ועונשה עד 16 שנות מאסר.
אז הם המשיכו לעקוב אחרי השניים, כולל ציתות למכשירי התקשורת שברשותם, והמתינו למידע שיכול להצביע על סחר. עד שפריצת הדרך הזו הגיעה: החוקרים עלו על כך שהרשת עומדת להביא לארץ צעירה נוספת כדי שתעסוק בזנות.
נינה.
כן, אותה נינה, שכמה ימים אחרי שתנחת כאן תפגוש את השוטר הסמוי אולג בחדר המלון. היא צעירה בשנות ה-20 לחייה, במקור מבלארוס, אבל שהתה בדובאי, כשמתווכת בחו"ל קישרה בינה לבין הרשת בארץ. ככל הנראה, נינה ממש לא הבינה למה היא מובאת לישראל, והייתה משוכנעת שהיא עומדת להיות מעין בת לוויה של אנשי עסקים אמידים.
על פי חומרי החקירה, כדי שתיכנס לארץ, נתפר לה סיפור כיסוי שלם, שכלל שליחת מכתבים מהארץ על ידי "משפחתה" ו"קוף" מקומי שנבחר להיות בעלה. היא נחתה, כאמור, ב-9 במרץ השנה, ולמעשה, מהרגע שירדה מהמטוס נינה הייתה במעקב של החוקרים.
סנ"צ אלוני: "אנחנו דאגנו 'ללוות' אותם מרגע נחיתתה. בוריס אסף אותה, והם נסעו לבית מלון ברחוב בן-גוריון בבת-ים".
בשלב הזה, הוא מספר, הבלשים זיהו לפי ההתנהגות של נינה שהיא מאוד מופתעת, ונמצאת בלחץ מכל מה שקורה סביבה. "אפילו זיהינו את בוריס עומד לידה כשהיא בוכה. שיערנו שהוא מסביר לה לשם מה בדיוק היא הובאה לארץ, וכשנפל לה האסימון, היא הייתה בהלם. יש נשים שידעו למה הובאו לכאן. נינה היא בין אלה שיוצאות מהכלל, כי היא פחות הבינה לשם מה היא הגיעה".
ומה קורה איתה החל מאותו שלב?
"היא נכנסת למלון, וכבר באותו לילה סידרו לה קליינט. אנחנו המשכנו ללוות אותה, ומהשלב הזה הכנסנו את הסוכן לתמונה".
וכאן, אולג מצטרף לחקירה. ב-20 השנים שהוא שוטר סמוי, הוא צבר ניסיון רב ביכולת לעטות על עצמו דמות של עבריין. השפה הרוסית השגורה בפיו, כולל שליטה בסלנג של העולם התחתון של יוצאי חבר העמים, מאפשרת לו לחדור למקומות שאליהם סמויים ילדי הארץ יתקשו להיכנס.
אבל - וזה אבל גדול - הוא כאמור תמיד עבד כסמוי בארגוני סמים ואמל"ח, ומעולם לא הושתל ברשת סחר בנשים. למעשה, המשטרה ממעטת מאוד להשתמש בסמויים בעבירות סחר כאלו, וזה אחד המקרים הנדירים שבהם הוחלט שכן יש צורך בכלי הזה. למה? כי באותו שלב החוקרים לא ידעו מי המפעילים של הרשת, שפעלו תחת שמות בדויים.
אולג: "כל החשודים שהכרנו מתוך המידע היו עם שמות פיקטיביים, וגם לא הבנו באותו שלב איך הם מפעילים את כל האופרציה של הבאת הקורבנות לארץ. לכן החלטנו להיכנס לתוך הארגון, ואני הייתי אמור ליצור איתם את הקשר".
איך עושים כזה דבר?
"קצה החוט שלנו היה התכתבות שלי עם אחד החשודים בטלגרם, בדיעבד התברר שזה בוריס. ודרך זה הבאתי אותו לכך שהוא התחיל להציע לי 'שירות' (כלומר, לשלוח אליו אישה בזנות - ש"מ). זה היה השלב הראשון בהפעלה".
הוא לא שאל איך הגעת אליו?
"לא. את כל החשודים בתיק הזה לא עניין אם מישהו עוקב אחריהם. הם היו כך כל שקועים בכסף שהם מרוויחים על חשבון הקורבנות, שלא עניין אותם כלום. אחד החשודים בשלב מסוים אמר לי: 'אף אחד לא מכיר אותנו, ואף אחד לא עוקב אחרינו'".
אולג, שבשלב הזה היה "לקוח" בלבד, נשאל על ידי בוריס את מי מהבנות הוא רוצה להזמין. עכשיו שוּק הבשר האכזרי הזה התגלה מול השוטר במלוא כיעורו: התברר שהקליינטים מקבלים מעין "קטלוג" נשים לבחירה, כאילו מדובר באיזה חפץ למכירה באתר קניות.
אולג: "הוא שולח לי המון תמונות של הקורבנות - כולן מופיעות שם עם שם במה. לכל אחת מהן עשו בוּק מקצועי. כולן בלבוש מינימלי של תחתונים וחזייה, ומצולמות בכל מיני תנוחות. מפורטים גם ארץ המוצא והגיל. הוא הסביר לי שאני בוחר את הבחורה מתוך הקטלוג, והוא מביא אותה אליי".
אולג בחר כמובן בנינה, פגש אותה כאמור בבית המלון כסמוי, ושם קיבל ממנה את המידע הראשוני על הארגון. "זו הייתה ממש ההתחלה, רק כדי להבין מול מי עובדים, מי נגד מי", הוא מסביר. "אבל כל הבחורות ברשימה היו עם שמות בדויים, וגם הסרסורים וראשי הארגון השתמשו בשמות אחרים. בוריס, בכל ההתכתבויות שלו, היה מזדהה בתור ויקטור. גם הקורבנות שלו, הנשים, לא הכירו אותו בשמו האמיתי. הן קראו לבוריס 'ויקטור אוזניים', כי יש לו אוזניים גדולות, ולאיל הן קראו 'דני שובבני' או 'האופיסר' (מהמילה האנגלית אופיס, משרד. האיש ששולח אליהן את הלקוחות והנהגים מהמשרד - ש"מ).
"אז מה אנחנו עושים? המשימה הבאה כבר הייתה יותר מורכבת: החלטנו שאני יוצר קשר עם בוריס, החשוד המרכזי בפרשה, והולך על הראש שלו. במסגרת המעקבים והציתותים אחריו ראינו שהוא מחזיק מספר מכשירי טלפון, שבאמצעותם הוא היה מתכתב עם הלקוחות שלו. באחת מקבוצות הווטסאפ שלו, שנקראת 'מקס', הבנו שהוא מחפש אנשי לוגיסטיקה. יצרתי איתו קשר, ואמרתי לו שאני מחפש עבודה".
הוא לא חשד?
"לא. מאחר שרק למספר מוגבל של אנשים היה את מספרי הטלפון שלו, מבחינתו, ברגע שהיה לי את המספר שלו - התקבלתי. הוא ביקש שאגיע למקום מסוים בבת-ים. הגעתי למקום בשעה היעודה, בוריס הזדהה בפניי בשם 'ויקטור', ואפילו לא שאל אותי מי אני, מה אני יודע לעשות ואיך הגעתי אליו, לא ביקש אפילו קורות חיים. ישר הכניס אותי לעניינים".
איך אתה מסביר את זה?
"הם עבדו במשך הרבה שנים מתחת לרדאר בלי שנתפסו. נראה שהם היו משוכנעים שאי-אפשר לעלות עליהם ושאף אחד לא עוקב אחריהם ולא יודע על מעשיהם".
השוטר הסמוי אולג נשכר להיות אחד מאנשי הלוגיסטיקה של הרשת. "בפגישה, בוריס אמר לי, 'תשמע, אני לא הולך לדבר איתך יותר מדי'. ואז הוא הסביר לי מה זאת העבודה, עשה לי תדרוך של כל מה שאני צריך לעשות מבחינה לוגיסטית, איך אני צריך לתת שירות לעסק, איך להיות איתם בקשר רצוף ושוטף.
"הוא הדריך אותי ממש שלב אחרי שלב: איך אני לוקח כסף ומעביר לו כסף בסוף היום. הוא הסביר לי איך אני אמור ליצור קשר איתו, מה אני אמור לעשות בזמן שבחורה עובדת, כמה שעות ביום לעבוד איתם, מי הקליינטים ואיך צריך להתנהג איתם ולדאוג להם".
מה הבנת ממנו על הקורבנות?
"כבר באותו יום הבנתי שגם אם יש ביניהן כאלו שבאו מתוך רצון לעבוד פה בזנות למחייתן, בסופו של דבר אלו נשים מסכנות, שבאמת לא ראוי שבן אדם יתנהג אליהן ככה. הבנתי שהם (הבוסים - ש"מ) מסתכלים על הבנות האלה אך ורק בתור חתיכות בשר, וכמה כסף אפשר להרוויח עליהן. לא מעניין אותם מה מצבן הנפשי או הפיזי. באותו יום שנפגשנו, בא אליו אחד הנהגים והביא לו ערימה של שטרות. כמה אלפים. בוריס הרים את הכסף הזה בשתי ידיים - ונישק את השטרות מספר פעמים".
אולג התחיל לעבוד בארגון כאיש לוגיסטיקה, ופגש מדי פעם גם את הנשים שהועסקו שם בזנות. בשיחות שהיו לו איתן, הוא התעניין, למשל, האם גם אנשים בארגון נוהגים לפגוע בהן מינית או לכלוא אותן.
ומה הן עונות?
"שזה יותר מצד הלקוחות, לא מהבוסים. מצידם, זאת הייתה יותר השפלה והתעללות נפשית בבחורות. התרשמתי שבוריס הוא אדם מאוד שתלטן ועצבני. מה שמעניין אותו זה רק כסף. על כל טעות של אותה בחורה הוא נוזף בה. גם אני חטפתי ממנו צעקות".
יש ימים שבהם הנשים לא עובדות?
"יש ימים שבהם הבחורה במחזור חודשי, אז היא לא עובדת (על פי אחת העדויות, כששמע שאחת הנשים במחזור בוריס נהג לקלל, 'בלאט, אין כסף היום', וחייב אותה ב-350 שקל ליום, עבור המגורים - ש"מ). יש גם ימים שאין לה מספיק קליינטים, אז היא יושבת שם ומחכה עד שיגיע לה קליינט אחד".
מה קורה במקרה כזה?
"'ויקטור אוזניים' קונס אותה. מאחר שהוא משכֵּן אותן בבתי מלון עלובים, כל חדר עולה ליום 350 שקלים שהוא לוקח ממנה, ומשלשל מזה 50 שקלים לכיסו. אם היא עובדת באותו יום, החדר עולה לה 'רק' 200 שקלים, אבל אם אין לה לקוחות היא צריכה לשלם את מלוא הסכום, כך שכביכול זה לא משתלם לה".
חלק מהסיפורים הקשים שאולג שומע כשתול, יאומתו מאוחר יותר על ידי הנשים עצמן, כשאנשי הרשת ייעצרו, והחוקרים יאספו עדויות מקורבנות הסחר.
רפ"ק דודו אברהם, רמ"ח תשאול בימ"ר: "גבינו עדויות מעשר נשים בסך הכול. התברר כי חלקן טסו לכאן כאילו לחופשה. רוב הקליינטים שלהן היו יהודים. היו לקוחות שבאו במיוחד מחו"ל ללילה שלם, או לכמה לילות, כאלו שלקחו מלון לשבוע. התייר האחרון שהגיע לפני שעשינו את הפרוץ (המעצר הגלוי - ש"מ), היה שמונה-תשע שעות עם הבחורה. סימם אותה. הנהג שלה היה צריך לבוא כדי לעזור לה לצאת החוצה".
הן סיפרו על התעללויות נוספות?
רס"ב חנן אלמלח, ראש הצח"מ: "מצד בוריס אלה היו התעללויות נפשיות שכללו נזיפות קשות כשלקוחות התלוננו, קנסות, השפלות, חוסר התחשבות במצבן הרפואי. מצד הלקוחות היו מקרים של אונס, מכות ולקוחות שדרשו אותן לשעות רבות וגם סיממו אותן".
אחת העדויות הקשות הייתה של אישה שהעידה כי אנסו אותה פעמיים, וגילתה גם שהוזמנה למפגשים עם מספר גברים: "לא הייתי רוצה לספר על זה", אמרה לחוקרת בדמעות, "לא נעים לי להגיד, אבל עברתי אונס".
החוקרת: את יודעת להגיד כמה פעמים זה קרה?
העדה: "פעמיים. אבל הלקוחות לא הבינו את זה, בגלל שהם היו נמצאים במצב של סוטול, בגלל הסמים. הוא (הלקוח - ש"מ) חשב שזה חלק מהפלירט הראשוני ואני לא רציתי, ואמרתי שאני לא רוצה. המוזיקה הייתה בפול ווליום והכול קרה מהר מדי. ניסיתי להתנגד, אבל אז התקשרה ללקוח אשתו, והוא יצא".
לדבריה, כשסיפרה על כך לבוס, הוא השפיל אותה: "אמרתי לויקטור (כאמור, הכינוי הבדוי של בוריס בקרב הנשים): 'מה הקטע שיש דברים שלא סגרנו עליהם, ובסוף יש את אותו לקוח שרצה בלי קונדום? או פתאום אני מגיעה למקום שיש בו מלא גברים שתפסו אותי? זה דברים שאני לא רוצה בסקס, ולמה זה עדיין קורה?'. ויקטור ענה: 'אם תמיד תשאלי אותי שאלות מטומטמות, אז אני פשוט אלך ואמצוץ ללקוח בעצמי. בשביל מה אני צריך אותך?' תמיד היו לו תשובות גסות".
אישה אחרת העידה, כי הייתה לה פעם מחלוקת עם לקוח: "והחזרתי לו על דעת עצמי חלק מהכסף, ואז ויקטור התקשר אליי בצרחות: 'באיזה קטע את מחלקת את הכסף שלי?'"
על פי העדויות, אחת הנשים התלוננה בפני בוריס שכאשר הגיעה ללקוח, הוא הושיט לה צלחת מלאה סמים וביקש שתסניף. כשסירבה, הוא דחף לה סם מתחת לאף וסימם אותה בכוח. האישה לא הרגישה טוב והתחננה בפני בוריס שייקח אותה לבית חולים, אבל על פי עדותה, הוא אמר לה, 'לא צריך'. היא סיפרה לחוקרים שהייתה זרוקה בבית במשך שלושה ימים. לדבריה, בוריס אילץ אותה לשלם לו על כל יום שלא עבדה 350 שקלים שכר דירה.
על פי העדויות, אחת הנשים התלוננה בפני בוריס שכאשר הגיעה ללקוח, הוא הושיט לה צלחת מלאה סמים וביקש שתסניף. כשסירבה, הוא דחף לה סם מתחת לאף וסימם אותה בכוח. היא התחננה בפני בוריס שייקח אותה לבית חולים, אבל הוא סירב. היא שכבה בדירה שלושה ימים, ובוריס קנס אותה על כל יום ב-350 שקל
מישהי אחרת הוזמנה ללקוח שביקש עיסוי, אבל כשהגיעה לשם הוא דרש ממנה מין אוראלי. כשהתנגדה, היא מספרת שהוא התקשר לבוריס להתלונן, וזה צרח עליה: "את צריכה לעשות כל מה שהלקוח מבקש. את מבזבזת לי את כל הכסף ששמתי עלייך".
בעדות נוספת, סיפרה אחת הנשים שלמישהי מהן היה פצע הרפס, מחלת עור מידבקת שעלולה להרתיע קליינטים. בוריס, כך סיפרה לחוקרים, אילץ אותה לשים מייק-אפ על הפצע ולהמשיך לעבוד.
במהלך התקופה שבה חדר לארגון, אסף השוטר הסמוי אולג עוד עדויות, עוד פרטים, עוד שמות; הוא הצליח לסמן את אנשי הארגון, נהגים ואנשי תפעול, בעלי בתי מלון ששיתפו פעולה, את חלק מהזנאים - ה"לקוחות" - וגם כמה מהקשרים של הרשת לחו"ל.
אחרי כארבעה חודשים, חשו במשטרה ובפרקליטות מחוז דרום - שליוו מקרוב את החקירה - כי יש להם מספיק חומר, ואפשר להתקדם למעצרים הגלויים.
הפְרוץ נקבע לשעות הבוקר המוקדמות של 19 באפריל. עשרות חוקרים פשטו על בתיהם של החשודים ועצרו כ-15 איש, ביניהם גם בעלי בתי מלון. במסגרת הפשיטה נתפסו גם מעל 400 אלף שקלים במזומן, חלקם במטבע זר, וחמישה רכבים שלפי החשד שימשו את הרשת, והועברו לחילוט.
החשודים המרכזיים הם, כאמור, בוריס ברקן ואיל צבי ברוך (תגובות עורכי דינם בהמשך הכתבה). במשטרה מייחסים להם חשד במספר רב של עבירות, אבל החמורה בהן היא סחר בבני אדם. מהחקירה שלהם עלה כי הם עבדו יחד בעבר במשך כשש שנים תחת בוס משותף בשם מקס, ובשלב מסוים החליטו להפוך לעצמאים.
רפ"ק דודו אברהם: "בוריס ברקן הוא הדמות הדומיננטית יותר, וזה שלפי החשד מאתר ומגייס את הבנות דרך סוכנים בחו"ל ומביא אותן ארצה. הוא נמצא בקשר עם בעלי בתי המלונות והדירות, ודואג לשכּן אותן בהם ולשלם מכספן את השהות שלהן בדירות.
"יש בנות מחו"ל ששמעו עליו מפה לאוזן ויצרו איתו קשר באופן פרטי, והיה ביניהם הסכם שאם הן נשארות לעבוד אצלו בארץ במשך כמה חודשים, הוא משלם להן את כרטיס הטיסה בחזרה. הבעיה שלא כולן באמת הבינו מה זאת 'העבודה'. היו לפחות שלוש נשים שחקרנו וסיפרו שחשבו שמדובר בליווי אנשים עסקים, וממש לא הסכימו לקיים יחסי מין עם הלקוחות. בוריס היה נוזף בהן קשות, או שקונס אותן ומגרש לארצן".
ומה, על פי החשד, התפקיד של איל צבי ברוך?
רס"ב חנן אלמלח: "הבנות לא פגשו אותו והוא לא התעסק איתן. החשוד איל צבי ברוך, שכונה על ידי הבנות 'האופיסר', ניהל מביתו את כל האופרציה: הוא ענה לטלפונים, לקח הזמנות מהלקוחות, והיה אחראי על כל הנהגים ועל השיגור שלהם לבתי הנשים ומשם ללקוחות.
"זה היה יכול להיות בחיפה, באשקלון, בכל הארץ. הלקוח היה משלם 1,000 שקלים לשעה, לפעמים 1,200 שקלים, והאישה הייתה מעבירה את הכסף לנהג. עשר דקות לפני תום השעה הוא מתקשר אליה, ואם הלקוח מבקש הארכה, היא יוצאת לנהג שוב עם עוד 1,000 שקל, וחוזר חלילה. על כל שעת עבודה היא קיבלה מחצית מהסכום. היתר עובר לבוסים. יש בנות שעבדו שמונה ותשע שעות וגם כל הלילה".
יחד עם בוריס ברקן ואיל צבי ברוך, היו עוד עצורים נוספים, ביניהם מאיר ויחר ואשתו אירנה.
רס"ב אלמלח: "לפי החקירה, אירנה הייתה מאתרת ומגייסת נשים עבור הרשת. חלק מהבנות סיפרו שהן קיבלו את מספר הטלפון של בוריס ממנה. בחקירה הבנו שבני הזוג קיבלו 1,200 שקלים עבור כל אישה, לכל שבוע שבו עבדה".
חשוב לציין כי מיד עם המעצר של אנשי הרשת, הנשים עצמן קיבלו מעטפת תמיכה סוציאלית, ומסרו עדויות בפני חוקרים וחוקרות שהוכשרו במיוחד. התברר שרובן היו מאוקראינה, מרוסיה וממדינות מזרח-אירופה נוספות, אבל הייתה אחת גם מברזיל. הגילים שלהן נעו בין שנות ה-20 ל-30, אבל גם היו נשים בשנות ה-40.
רפ"ק דודו אברהם: "רוב הקליינטים היו יהודים. היו לקוחות שבאו במיוחד מחו"ל ללילה שלם, או לכמה לילות, כאלו שלקחו מלון לשבוע. התייר האחרון שהגיע לפני שעשינו את הפרוץ (המעצר הגלוי), היה שמונה-תשע שעות עם הבחורה. סימם אותה. הנהג שלה היה צריך לבוא כדי לעזור לה לצאת החוצה"
רס"ב אלמלח: "הנשים שחקרנו, רובן משכילות ובעלות תארים, עם מצוקה כלכלית שרצו כסף מהיר. הן לא הבינו שמסדרים אותן. מבחינתן, מדובר היה בהרבה כסף. יש בחורה שדיברה על זה שעשתה בכמה חודשים שלושה מיליון רובל, שהם בסביבות 140 אלף שקלים. חלקן לא הגיעו לכאן ישירות אלא עשו סיבוב מדובאי, וכשהתחיל שם הרמדאן, הן באו הנה. נכון לתקופה שניהלנו את החקירה, ראינו שכל שבוע הם קלטו לפחות עוד שתי בנות.
"לכל אישה שהגיעה, עשו בוק מקצועי כשהיא בלבוש מינימלי ומצולמת בכל מיני תנוחות אינטימיות, ואיל היה שולח את התמונות שלהן ל'בנק הלקוחות' שמנה כמאה איש בקבוצת הווטסאפ, ואז מודיע: 'הבאנו דגמים חדשים ומיוחדים', או 'יש לנו טיל בליסטי', או 'מישהי פצצה בדיוק כמו שאתה אוהב'".
ומה לגבי הגברים ששילמו עבור המין עם הנשים הללו?
רפ"ק אברהם: "נחקרו אצלנו עשרות קליינטים. הם קיבלו קנס של 1,000 שקלים על פעם ראשונה ו-2,000 על פעם שנייה".
השוטר הסמוי אולג מאוּמן כמובן לנסות לשמור על חומה מפרידה בין רגשות לבין העבודה. במקצוע שלו, זה הכרחי. אבל מה שאולי יותר קל מול סוחרי סמים ומפיצי אמל"ח, התברר כמאוד לא פשוט כשמדובר בנשים, חלקן צעירות ממש, שפגשו כאן את הצד הכי אפל, מכוער ואכזרי של ישראל.
כשהסתיים המבצע, והתברר שאולג סייע רבות למעצרים ולמיטוט של הרשת הזו, היה לו חשוב לדעת רק דבר אחד: מה קרה לנינה.
אולג: "התברר לי שהיא פשוט ברחה. היה לה מלכתחילה כרטיס ל-11 ימים בלבד, אבל היא לא הגיעה לתאריך הטיסה. היה לה כרטיס אחר שהיא קנתה מראש ואיתו היא ברחה".
אז איך גבו ממנה עדות?
"החוקרים איתרו אותה בחו"ל וגבו ממנה שם עדות. נינה סיפרה שהבחורה שגייסה אותה בדובאי עבדה עליה: היא סיפרה לה שיש בישראל הרבה גברים ושהיא יכולה למצוא פה בן זוג; שהעבודה היא ליווי של אנשי עסקים אמידים, שמשם יכול להתפתח רומן, או מערכות אינטימיות וסקס. היא (המתווכת - ש"מ) הציעה לה לעבוד עם בחור בשם ויקטור (בוריס - ש"מ), אמרה שהוא נחמד ודובר רוסית, ונתנה לה את מספר הטלפון שלו. ונינה התקשרה, שיחת הטלפון ששינתה הכול".
השוטר הסמוי "אולג": "כשאני מופעל כסוכן סמוי נגד עבריינים שמתעסקים בסחר בסמים, או בסחר באמל"ח, הכול נורא ברור. אבל פה, זה היה דבר אחר. מה שאת רואה שקורה שם - איום ונורא. בסוף הפעילות הזאת, לא הייתי מסוגל להירדם בלילות"
בעדותה סיפרה נינה שכלל לא ידעה ולא הבינה שהיא מובאת לישראל כדי לעסוק בזנות. "רק כשהגעתי לפה והכניסו אותי לעניינים הבנתי לאן נפלתי".
חוקרת: מה הוא (בוריס - ש"מ) הסביר לך?
נינה: "עשינו היכרות, הוא שאל בת כמה אני, האם אני מדברת אנגלית ואמרתי לו שאני לא מעוניינת (באנשים) שיוצאים ונכנסים (הכוונה ללקוחות שכל הזמן מתחלפים - ש"מ). הוא אמר לי שיש אורחים מכובדים ולא עם כולם צריך לקיים יחסים אינטימיים. הוא הסביר לי שיש לקוחות שמעשנים הרבה סמים ואמר שאם אני רוצה להרוויח יותר כסף, אז אני צריכה לעשן סמים (איתם).
"אני לא חשבתי שזה יהיה ככה כמו שזה קרה. הלקוחות התלוננו עליי (כי היא לא הסכימה לעשות מה שדרשו ממנה) ובוריס קנס אותי ולא הסכים לי לשלם לי על החדר למרות שעבדתי. הוא עשה לי כמה פעמים שיחות נזיפה".
אולג, אבל בשורה התחתונה - הצלחת לפרק את הרשת הזאת. בטח יש לך תחושת סיפוק.
אולג: "ברמה המקצועית, ודאי. אבל ברמה האישית זאת הייתה פעילות לא פשוטה, כי היא נוגעת לך ברגש. כשאני מופעל כסוכן סמוי נגד עבריינים שמתעסקים בסחר בסמים, או בסחר באמל"ח, הכול נורא ברור. זה משהו שאתה 'אוכל' כל היום, זה לא משהו שאנחנו לא מכירים. אבל פה, זה היה דבר אחר. מה שאת רואה שקורה שם - איום ונורא. בסוף הפעילות הזאת, לא הייתי מסוגל להירדם בלילות".
פרקליטו של בוריס ברקן, עו"ד נביל זינאתי מטעם מהסנגוריה הציבורית: "מרשי נעדר כל עבר פלילי, זוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק, ומהיום הראשון למעצרו לקח אחריות על חלק מהחשדות המיוחסים לו. כרגע אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של החקירה, כאשר היועץ המשפטי לממשלה הסכים להארכה של חמישה ימים מעבר ל-30 ימים שבהם הוא עצור. החקירה בשלבי סיום וכשיוגש כתב אישום נצלם את חומר החקירה, נלמד אותו ונפעל בהתאם".
פרקליטו של איל צבי ברוך, עו"ד שלומי ביזק: "מרשי מכחיש את המיוחס לו כמי שעומד בראש הפירמידה יחד עם אחר, ומסר גרסה הקושרת אותו לכל היותר כפקיד העונה לטלפונים ומשתכר בנתח שכר של סוף שרשרת המזון. כל ניסיון להפוך את מרשי לבכיר בארגון בטעות יסודו, שכן הרוח החיה בארגון ומי שמחבר בין כל הקצוות, הוא האחר.
"מנגד, למעט האחר שעומד בראש, אף אחד לא מכיר את מרשי, לא פגש בו מעולם ולא שוחח עימו טלפונית או בכל דרך אחרת. בנוסף, מרשי אינו דובר את השפה הרוסית, ולא לקח שום חלק פעיל בהבאת הקורבנות ארצה. באשר לטענת היחידה החוקרת - כבר התרגלנו לראות כותרות מפוצצות, כאשר בסופו של הליך נוכחנו לא פעם שההר הוליד עכבר".
פרקליטתם של בני הזוג מאיר ואירנה ויחר, עו"ד לירון שרקוביק-גורביץ': "החשודים הם אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי מכל סוג שהוא, וכופרים במיוחס להם".
