גירשו אותך מגוש קטיף, אומרים לי, אז איך אתה עם הצד השני היום? איך אתה מתנגד לרפורמה המשפטית/הפיכה משטרית? איך אתה לא רואה שההתנתקות הייתה מעשה הרבה יותר נורא מהחקיקה? הרבה שאלות מופנות אליי ואני מרגיש צורך להתייחס אליהן.
אז כן, נולדתי וגדלתי בגוש קטיף עד גיל 17, קיץ 2005. אהבתי את המקום המקסים והנורא, היפה והעצוב, המדהים והמזעזע. הכול אצלי מעורבב זה בזה. השמחה והשכול שהשארנו שם, הנופים הקסומים והפיגועים האיומים שבהם נרצחו כל כך הרבה אנשים שהכרתי. אני עדיין מתגעגע לשם, אבל לו הייתי צריך לבחור - היום כשיש לי משפחה ושני ילדים - בשום אופן לא הייתי בוחר לגור בגוש קטיף. זה שנולדתי שם לא אומר שבגיל 0 התפקדתי אוטומטית ולכל החיים לליכוד (שפינה את היישובים) או לרשימה הקיצונית שגנבה את שם המגזר שלי, "הציונות הדתית".
ועדיין, מקשים עליי, עשו לך דבר כזה נורא, ומערכת המשפט שתקה, איך אתה מתנגד לרפורמה? אז קודם כל, אני – ולא רק אני, אני מכיר עוד - לא ראיתי בהתנתקות מהלך נורא אז ולא רואה בה כך היום. כן, קיץ 2005 היה עצוב וכואב, אבל ראיתי בו הזדמנות לחיים חדשים, בטוחים יותר, בלי פחד ממטעני חבלה, חדירות מחבלים ופיגועי ירי בציר כיסופים. ראיתי הזדמנות לצאת מהבועה שבה גדלתי, בגיל שרק התחלתי להבין שזו חתיכת בועה, להכיר אנשים, לשמוע מגוון דעות שלא הייתה לי גישה אליהן בגלל האוכלוסייה ההומוגנית סביבי.
משפחתי לא הוצאה מהבית בכוח. לא נגררנו לאוטובוס ולא הורדנו בשער הכניסה לכפר הנופש באשקלון עם תיק בגדים בקושי. לא גרנו בבית מלון כמעט שנה. הסיבה לכך היא שמלכתחילה לא נשמענו לסוג מסוים של אנשים ורבנים שאמרו אז, כמו היום, "יהיה בסדר". או בנוסח הדתי, "היה לא תהיה". אותו סוג אנשים מוביל היום את המדינה עם אותה תפיסה אלוהית מעוותות.
וזה בדיוק לב העניין: אין לי שום התנגדות לתיקונים במערכת המשפט. בוודאי שראיתי ואני רואה עדיין עוולות משפטיות לא מעטות. אבל אני רואה עוד דברים, למשל את הכוונות של כמה מאלה שדוחפים לרפורמה. אני רואה בבירור מה קורה למדינות שעשו צעדים כאלה והחלישו את הרשות השופטת שלהן (אני משוכנע שגם בהונגריה ופולין נדרשו תיקונים מסוימים במערכת המשפט).
ואני גם רואה דברים חיוביים במערכת המשפט שלנו. היא לא חפה מטעויות, אבל היא שומרת על זכויות אדם ואזרח ומהווה בלם אחרון מפני עריצות הרוב במדינה ללא חוקה שבה הרוב יכול לחוקק כל מה שירצה. אני לא מאשים את בג"ץ בפינוי גוש קטיף או באופן שבו זה נעשה. לא השופטים פינו אותנו אלא ממשלת ימין בראשות הליכוד, כשראש הממשלה כיום בנימין נתניהו הצביע ארבע פעמים בעד המהלך. אני זוכר היטב את הזעזוע מהפיצויים שרצו לתת לנו, ואת החלטת בג"ץ שחייבה את הממשלה להגדיל אותם באופן משמעותי.
ובעיקר, פינוי גוש קטיף היה בהחלט חלק מכללי המשחק. מאז שהייתי ילד דיברו על זה. הסוגייה הייתה במחלוקת ציבורית מאז 1967, ועובדה שאף ממשלה, משמאל או מימין, לא החילה שם את החוק הישראלי. ראיתי מקרוב איך זה לחיות כמובלעת קטנה בתוך ים של פלסטינים, ואני זוכר היטב איך רוב הציבור תמך בפינוי (40% ממתפקדי הליכוד, ועוד אחרי קמפיין שכנוע מבית לבית). והיום? רוב הציבור מתנגד לתוכנית שמוביל יריב לוין, או תומך אך ורק בחקיקה בהסכמה.
פינוי גוש קטיף לא הקריס את המדינה, אפילו לשיטת מתנגדיה הגדולים. מה שהממשלה הקיצונית הנוכחית עושה זו סכנה קיומית לישראל מכל היבט - חברתי, כלכלי וביטחוני. היזהרו מאלה שאומרים שהכל יהיה בסדר, ואם לא בסדר - אז כולם אשמים חוץ מהם.
- מתניה אליקים הוא ממפוני גוש קטיף. כיום מורה ומחנך בתיכון אורט רבין גן יבנה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il